מגה תימכר ליינות ביתן. האם זה טוב לצרכנים?

מגה תימכר ליינות ביתן. האם זה טוב לצרכנים?

מגה תימכר תמורת 405-450 מיליון שקל (כולל המלאי המוערך ב-150 מיליון שקל), ו-3,500 העובדים ימשיכו לעבוד תחת הסכם קיבוצי

הסאגה של קריסת רשת מגה ושל הליך המכירה שלה מתקרבת לסיום: מגה תימכר ליינות ביתן תמורת 405-450 מיליון שקל (כולל המלאי המוערך ב-150 מיליון שקל), ו-3,500 העובדים ימשיכו לעבוד תחת הסכם קיבוצי – כך קבע אתמול (16.5.16) בית המשפט המחוזי בתל אביב, וזאת בכפוף לאישור העסקה על-ידי אסיפת הנושים תוך 10 ימים ועל-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. אישור הממונה צריך להתקבל תוך 15 יום. הנאמן, עו"ד אהוד גינדס, אמר אתמול שהרשת תימכר כמקשה אחת ותמשיך לשמור על השם מגה.

אם הלכתם לאיבוד בנבכי הפרטים – הנה הם בקיצור. על רכישת החברה התמודדו גם רמי לוי, מוטי בן משה וטיב טעם, ובמהלך הדיון עצמו לוי אף העלה את סכום ההצעה. השופט סירב לקבל את ההצעות האחרות, גם משום שזה לא הוגן להעלות את גובה ההצעות כאשר הצעת יינות ביתן כבר ידועה, וגם משום שהרשות להגבלים עסקיים הודיעה מראש שתתנגד למכירת מגה לרמי לוי.

בנוסף, עתידם של העובדים היה נר לרגליו של השופט, ומרגע שההסתדרות, ועד עובדי מגה, יינות ביתן ונאמני מגה הצליחו לחתום על הסכם קיבוצי שמאפשר לעובדים ודאות וביטחון תעסוקתי – מדובר היה בקלף משמעותי ששיחק לטובת יינות ביתן.

המהלך יהפוך את יינות ביתן לרשת השנייה בגודלה אחרי שופרסל, מה שללא ספק ישפיע על התחרות – ולא בהכרח לטובה. בעוד שמבחינת העובדים אין ספק שנמצא הפתרון האידיאלי, מבחינת הצרכנים אולי היה עדיף תסריט של מכירת סניפי הרשת בנפרד. זאת, משום שצמצום מספר המתחרים במקביל להפיכת יינות ביתן לשחקן כה עוצמתי עלול לפגוע בתחרות. 

אמנם יש להניח שרמי לוי ואייל רביד (בעליה של רשת ויקטורי) – שיש ביניהם יריבות אישית ומשפטית עזה בימים אלה – לא יטמנו את ידם בצלחת, אבל באופן כללי נראה שברשתות המזון יודעים שעודף תחרות עלול להזיק להן, ובכל מקרה, ככל שיש פחות מתחרות – כך המוטיבציה להתחרות פוחתת.

כבר עכשיו – הצרכנים קונים יותר בשופרסל

למעשה, היחלשותה של מגה כבר באה לידי ביטוי בקופה של שופרסל, שפרסמה השבוע דוחות טובים לרבעון הראשון של שנת 2016. בתקופה זו, צמחו מכירותיה ב-7.8% (בנטרול השפעת תזמון חג הפסח), והרווחיות הגולמית זינקה ל-26% – הגבוהה ביותר מאז 2011. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שצרכנים שהיו רגילים לקנות בסניפים העירוניים של מגה בעיר עברו לקנות בסניפים העירוניים של שופרסל – שופרסל שלי, שהם בהגדרה יקרים יותר מסניפי שופרסל דיל.
לכן, מבחינת הצרכנים שאלת המפתח היא אם יינות ביתן תהפוך את הסניפים של מגה בעיר לאלטרנטיבה זולה בתוך הערים – ואז אולי תחזיר את הצרכנים שנדדו לשופרסל שלי, או תשאיר את הסניפים האלה יקרים כפי שהיו עד כה.

איך הגענו עד הלום?

לאור מורכבות הפרשה והזמן הממושך שכל הסיפור הזה כבר נמשך, מעטים מסוגלים להבין איפה הדברים עומדים ואיך זה צפוי להשפיע עליהם. אז הנה תקציר האירועים בשפה פשוטה ומובנת.

• במשך שנים ארוכות הייתה מגה אחת משתי רשתות המזון החזקות בארץ, כאשר היא מחזיקה כמה פורמטים של חנויות – מגה, מגה בעיר, מגה בול. יחד עם שופרסל, היא הובילה את התפיסה של חנויות יקרות קרוב לבית (מגה בעיר) וחנויות מוזלות מחוץ לעיר (מגה בול).

• קריסת החברה החלה כבר לפני כחמש שנים, אלא שלא הלקוחות ולא המשקיעים היו ערים למצב הרשת. נתח השוק של הרשת ירד בהדרגה, והרווחיות צנחה מרווח תפעולי של 38 מיליון שקל ב–2011 להפסד תפעולי של 155 מיליון שקל ב–2014.

• המחאה החברתית תפסה את מגה לא מוכנה. חלק ניכר מזעם הציבור על יוקר המחיה הופנה למגה, ובצדק. בתגובה, השיקה הרשת שוב רשת מוזלת. הפעם באמת מוזלת. כל כך מוזלת, שהרשת בחרה שלא למתג אותה תחת השם "מגה", וקראה לה YOU. כבר אז אפשר היה להריח שמדובר בצעד נואש, כאשר המנכ"ל שכיהן באותה תקופה – מוטי קרן – הבטיח הבטחה מבולבלת שצרכנים שימצאו מחירים נמוכים יותר ויבואו עם קבלה, יוכלו לקבל החזר על קניותיהם – אבל לא ידע לומר בדיוק כיצד ערוכה הרשת ליישם זאת. המחירים ברשת YOU היו אמנם זולים, אלא שלא היו מספיק סניפים כאלה ברחבי הארץ, ובינתיים, הלקוחות הלכו ונטשו את מגה לטובת שורת רשתות שהתחזקו ופתחו עוד סניפים, החל מרמי לוי ועד ויקטורי.

• ברבוע כחול – החברה האם של מגה – נקטו שיטות חשבונאיות שהכניסו את מגה לצרות: דודי ויסמן, שעמד בראש הקבוצה, פיצל את הנדל"ן של הקבוצה, הכוללים 73 סניפים שהושכרו למגה, לחברה בורסאית שתיקרא רבוע נדל"ן. כעבור כמה שנים נוצר מצב שמגה משלמת לחברה האחות רבוע נדל"ן דמי שכירות גבוהים מאוד.

• במהלך שנת 2015 הלך ונחשפו הפסדי העתק של מגה ובמקביל בוצעו חילופי גברי בצמרת דור אלון ובצמרת מגה. בינואר 2016 נכנסה מגה להקפאת הליכים. השופט החליט על מינוי 3 נאמנים לחברה: רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר בר טוב. מרגע זה החל מרוץ שלא נפסק אפילו בעת הדיון בבית המשפט – כאשר רמי לוי, טיב טעם, יינות ביתן וגורמים נוספים מציעים הצעות לרכוש את החברה כמקשה אחת.

• לקראת סוף הליך ההתמחרות, הצעתה של רשת יינות ביתן הסתמנה כזו שתתקבל. ביום ראשון, 16.5.16, התקיים דיון בהסתדרות באשר לעתידם של 3,500 עובדי הרשת. יינות ביתן התחייבה להמשיך להעסיקם וחתמה איתם על הסכם קיבוצי שמשמר את זכויותיהם.

• שופט בית המשפט המחוזי במרכז אילן שילה הורה אמש (16.5.16) לנאמני הרשת לחתום על ההסכם למכירת מגה ליינות ביתן.

• זה לא נגמר עד שזה לא נגמר: כעת יש להמתין לאישור אסיפת הנושים ולאישור הממונה. לאחר שתבוצע העסקה – יעבור הפוקוס לזירה הצרכנית.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות