למרות מחדל ההדבקה ההמונית במחנה 80, צה"ל לא ידיח את האחראים
קורונה בצה"ל

למרות מחדל ההדבקה ההמונית במחנה 80, צה"ל לא ידיח את האחראים

סגן הרמטכ"ל ביצע תחקיר לגבי הדבקת יותר מ-100 חיילים בקורונה במחנה 80. הדחה? הורדה בדרגה? תשכחו מזה. למחדל הקורונה בצה"ל אין אחראים




מי משלם על מחדל הקורונה בצה"ל, חוץ מהחיילים שהודבקו בהמוניהם בשל זלזול בבריאותם? אף לא מפקד אחד. רק החיילים, שחלקם סובלים מתופעות לוואי ואין לדעת אילו השלכות עוד יסבלו.

בחודש אוקטובר 2020 הצליח צה"ל להדביק מאות חיילים בקורונה בשל מדיניות מכוונת של עוצר יציאות, היעדר בידוד בבסיסים, בדיקות איטיות ומניעת בדיקות.

בבסיסי צה"ל נשבר מדי יום שיא נדבקים, עד לכ-880 חיילים ביום אחד. בין הקורבנות של הרשלנות הצה"לית היו 82 מתוך 160 חיילות בפלוגה אחת במחנה 80, ביניהן בתי, ועוד עשרות חיילים ומפקדים נוספים ברחבי הבסיס. תוך שבוע וחצי זינק מספר החולים במחנה מ-1 לכ-110 חולים ואף יותר.

מן הראוי היה שהמחדל יתוחקר והאחראים יודחו, אך בצה"ל מסתפקים בתחקיר שתוצאותיו הלא מפתיעות הן גיבוי למפקדות הבסיס. זה המקום להזכיר מה התחולל במחנה 80, כדי שהורים וחיילים יבינו מה באמת עניין את צבא ההגנה לישראל בשיא הגל השני של הקורונה. ולא, לא בריאות החיילים והחיילות עמדה לנגד עיניו. אחרת, כיצד אפשר להסביר את ההחלטה המזעזעת לכלוא במשך שבועיים חיילים בריאים במדגרת קורונה.

מחדל הקורונה בצה"ל: כך זה עבד

מחדל הקורונה בצה"ל הוא למעשה שורת מחדלים, שמתחילה בקבלת החלטה שערורייתית על עוצר יציאות בבסיסים סגורים שבהם אין שום אפשרות להכניס לבידוד חיילים, ומסתיימת בהתעלמות מוחלטת מהחיילים גם לאחר שהם נדבקו.

בידוד בבסיס? אין דבר כזה

מחדל הקורונה בצה"ל נובע מכמה כשלים, אשר אחד העיקריים שבהם הוא היעדר בידוד. צה"ל המציא לעצמו שיטה משלו, ששמה "בידוד מסגרתי". בידוד כזה הוא כמובן "אנטי בידוד". אמנם, בצה"ל טוענים שהם עובדים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אבל בפועל הם עושים כל מה שאסור לעשות – ולא מפרידים בין מי שהיה במגע עם חולה מאומת לבין חיילים בריאים. להפך, אם לאותו חייל אין תסמינים, מכניסים אותו לחדר של חיילים בריאים.
וכך, במחנה 80, לאחר שהתגלו מספר חולות, לקחו את החיילות שבאו איתן במגע והכניסו אותן לחדר של חיילות בריאות.

לאחר שמספר החיילות עם התסמינים גדל, הפרידו אותן ממחלקה אחרת – אך דרשו מהחיילות של המחלקה הבריאה לפנות את האשפה שלהן ולהגיש להן אוכל.

בהמשך, כאשר מספר החיילות עם התסמינים גדל, ביצעו הפרדה מדומה לפי תסמינים, למרות שברור לכל שכל אדם מפתח תסמינים אחרים והפרדה על פי תסמינים היא הפרדה פיקטיבית.

בדיקות? אין דבר כזה

כשל נוסף הוא מיעוט הבדיקות. מחדל הקורונה בצה"ל לא היה מגיע לממדים מפלצתיים, אילו הצבא לא היה מתקמצן על הבדיקות.

ברגע שהיה ברור שמדובר בהתפרצות, ההיגיון הבריא היה לבדוק את כך החיילות ולאתר את הא-סימפטומטיות. כך קוטעים שרשרת הדבקה. אגב, פרופ' גמזו, פרויקטור הקורונה, אומר זאת כל הזמן.

אבל לצה"ל היגיון (עקום) משלו. לא רק שהחיילות הללו לא נבדקו, אפילו חיילות עם תסמינים לא נבדקו – אם התסמינים שלהן לא היו "קלאסיים". כלומר, חיילת שסבלה מכאב בטן ושלשולים לא נבדקה במשך כמעט שבוע, וגם כאשר כבר הוזמן דיגום לבסיס כדי לבדוק חיילות עם תסמינים – היא לא נבדקה. חיילות כמוה נמצאו חיוביות בהמשך… חיילות אחרות, שכן היו להן תסמינים מובהקים, נדרשו לחכות יותר מ-48 לבדיקה ואז עוד 24 שעות לתוצאה, ובכל הזמן הזה לשהות בבסיס כשהן חולות ומדבקות.

הקשבה להורים? אין דבר כזה

ההורים הבינו מיד שצה"ל מייצר מדגרת קורונה ושבנותיהם נמצאות בסיכון. הן פנו למפקדת הבסיס, סא"ל מזי סוויסה, שסירבה בתוקף להוציא את החיילות לבידוד ביתי, למרות שהיא האחראית באופן ישיר לבריאותן. סוויסה ידעה שהיא מסכנת אותן משום שאינה יכולה לספק להן בידוד. האם בתחקיר הצה"לי נדרשת סא"ל סוויסה לשלם איזשהו מחיר על החלטותיה הקטלניות? ודאי שלא.

גם המפקדת שמעליה, ראש מערך מגל, אל"מ אלה שדו, הגיבה תגובה דומה. גם היא לא עשתה דבר כדי לפתור את בעיית הבידוד בבסיס, ואפילו להפך. בשיחה עם אחד ההורים היא דיברה בשבחי הביסוס המסגרתי – אותו "בידוד" שהוא למעשה יצירת מדגרת קורונה. האם היא משלמת על הדבקת מאות חיילים בקורונה? לא!

ומה לגבי אל"מ רונן כהן, קצין לוגיסטיקה ראשי? הוא טען שהכול בשליטה ושיקר בראיון בגלי צה"ל כשאמר שההדבקה נבלמה. הוא גם הוא לא עשה דבר כדי לחלץ את החיילות הבריאות מתופת הקורונה שבה הן היו נתונות. להפך, בביקור במחנה 80 הוא אמר לחיילות הבריאות: "מבחינתי אתן כבר נדבקתן, ולכן אני לא מוציא אתכן מכאן". האם אל"מ כהן משלם איזשהו מחיר? ודאי שלא. על מילים לא משלמים בצה"ל.

ומה לגבי קצין רפואה ראשי, שאחראי על קבלת ההחלטות הבלתי נתפסת? האם הוא ישלם איזשהו מחיר על פגיעה בבריאותם של אלפי חיילים? ודאי שלא.

קורונה בצה"ל

מעקב אחרי חולים ש"החלימו"? אין דבר כזה

והנה, מסתבר שגם אחרי שהחיילים לכאורה מחלימים – האדישות לבריאותם נמשכת.

הרי ידוע שחולי קורונה במקרים רבים מאוד לא באמת מתאוששים כעבור 10 ימים או שבועיים. תופעות הלוואי רבות ומגוונות. אבל בצה"ל, מרגע שהחיילים עוזבים את כפר המחלימים – איש לא מתעניין בהם ובבריאותם. הם נשלחים חזרה ליחידות שלהם ומצופה מהם לתפקיד כרגיל. לאף אחד לא אכפת אם יש להם חולשה, כאבי שרירים, קוצר נשימה, כאבי ראש… מבחינת צה"ל קורונה זו כנראה שפעת קלילה.

צה"ל: "ביצענו תחקיר"

לאחר פניות הורים לוועדת חוץ וביטחון ופרסומים בתקשורת על הקורונה בצה"ל, הוועדה התכנסה לדון בנושא. למרבה התדהמה, לוועדה הגיעו 7 חברים בלבד: ח"כ בוגי יעלון, ח"כ אורנה ברביבאי, ח"כ ניר ברקת, ח"כ אלעזר שטרן, ח"כ אבי דיכטר, ח"כ יאיר גולן, ויו"ר הוועדה – ח"כ צבי האוזר. רק אחד מהם, יו"ר הוועדה, נותר בחדר עד סיום הדיון. כל השאר עזבו את חדר הישיבה בזה אחר זה.

מדובר בהתנהלות הביזיונית של חברי הכנסת, שלא מצאו לנכון אפילו לנכוח בישיבה עד תומה.

צה"ל מצדו הציג מצגת מאוד ארוכה על הטיפול שלו בקורונה. המצגת דיברה על בדיקות מהירות ועל קטיעת שרשראות ההדבקה.

בסוף המצגת, הטחתי בסגן הרמטכ"ל, אלוף איל זמיר, את כל האמת על מה שהיה במחנה 80, והבהרתי לו שכל מה שהוא אומר על נהלי משרד הבריאות אשר לכאורה נהוגים בצה"ל – לא התרחש במחנה 80.

דיברתי על סוגיית הבידוד, על היעדר הבדיקות ועל היעדר המעקב. דיברתי גם על הזלזול בהורים ועל ההתנהלות של מפקדת מחנה 80.

סגן הרמטכ"ל השיב שהוא עצמו ביצע תחקיר של מה שאירע במחנה 80, ושחלק מהליקויים תוקנו. בנוסף, הוא אמר שהוא נותן גיבוי לסגל הפיקודי של הבסיס, ש"עושה עבודה מצוינת".

איזה תחקיר בדיוק עשה סגן הרמטכ"ל, מבלי שדיבר לא עם החיילים ולא עם ההורים? כיצד ניתן לבצע תחקיר כאשר שומעים רק את מה שהמפקדים בבסיס מספרים?

תשובתו של סגן הרמטכ"ל הבהירה לי את מה שכבר ידעתי קודם. אולי יש הפקת לקחים כלשהי (לא ברור עד כמה), אבל מסקנות אישיות אין.

הבת שלי, שהתגייסה לצה"ל ב-8 בספטמבר כאדם בריא וכבר ב-8 באוקטובר הפכה לחולת קורונה "הודות" לטיפולו המסור של צה"ל – משלמת מחיר כל יום. המפקדים שלה לא ישלמו שום מחיר אף פעם.

מחדל הקורונה בצה"ל בכלל ובמחנה 80 בפרט הוא תעודת עניות לצבא.

 

את הכתבה הזאת אתם חייבים לשתף. ואל תשכחו לפרגן לנו בלייק כאן למטה!

קראו עוד כתבות באתר פואנטה

 





דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות