הר הכסף: כך תבדקו אם יש לכם כספים רדומים בבנק. פואנטה עם חדשות הכסף
כספים אבודים

הר הכסף: כך תבדקו אם יש לכם כספים רדומים בבנק. פואנטה עם חדשות הכסף

אל תתעצלו, איתור כספים אבודים הוא תהליך פשוט באתר הר הכסף של משרד האוצר. מדובר בכסף שלכם, שפשוט שכחתם מקיומו. פואנטה עם טיפים חשובים כדי שלא תפלו בפח




כבר שלוש שנים אנו עוקבים כאן באתר פואנטה אחרי יוזמת איתור הכספים הרדומים שמובילים משרד האוצר ובנק ישראל באמצעות פרויקט הר הכסף. למעשה, מדובר בשני פרויקטים – הר הכסף 1 והר הכסף 2 – הראשון מיועד לאיתור כספים רדומים בקופות גמל, קרנות פנסיה ועוד, והשני מיועד לאיתור כספים רדומים בחשבונות בנק.

כאשר מדובר בבנקים, מדובר בכמעט 7 מיליארד שקל ששוכבים בחשבונות שונים. הכספים הללו מוגדרים "חשבונות רדומים" או "כספים רדומים", משום שאיש לא דורש אותם. למעשה, נכון יותר להגדיר אותם "כספים של לקוחות רדומים"… לבנקים מן הסתם אין רצון עז להעיר את הלקוחות הישנים, אז כדאי שהם יתעוררו לבד.

זה לא כל כך קשה, זה בעיקר עניין של מודעות. כבר לפני כמה שנים הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הקים מערכת המאפשרת לאתר, בקלות וללא עלות, חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה. כדי להקל על הציבור הרחב, המערכת הוקמה באתר "הר הכסף" של משרד האוצר ובשיתוף עמו. המטרה היא שהלקוחות לא יצטרכו לחפש יותר מדי. באותו אתר אפשר למצוא גם את הר הכסף 1 (מידע על חסכונות פנסיוניים ופוליסות ביטוחי חיים) וגם את הר הכסף 2 (מידע על חשבונות בנק ללא תנועה).

ביולי 2019 פרסם בנק ישראל מדריך שמטרתו להעיר את הישראלים המנמנמים ולהסביר להם כמה פשוט לחפש חשבונות רדומים בבנקים.

הר הכסף – זהירות מנוכלים!

נושא הכספים הרדומים הוא כר נרחב גם לפעילות של חברות מסחריות שגורמות לאנשים לחפש את הכספים דרכן בתשלום, במקום לעשות את זה בעצמם חינם.

אותן חברות מסחריות לעתים משתמשות בשם "הר הכסף" או "סילבר מאונטן", כדי לגרום לאנשים לבצע באמצעותן את תהליך חיפוש הכספים וכך לגבות מהם עמלה, לרוב עמלה מופקעת.

זאת, למרות שאתר הר הכסף של משרד האוצר הוא אתר חינמי שלא מצריך הרשמה, לא מצריך מסירת פרטים ולא מצריך תשלום עמלה או העברת מידע לשום גורם מסחרי.

"חורה לנו שיש הרבה חברות שגובות על זה כסף, למרות שזה תהליך פשוט וחינמי", אומרים בבנק ישראל לרגל השקת המדריך, המופיע באתר בנק ישראל (קישור בסוף הכתבה).

בבנק ישראל קוראים לציבור להיזהר כאשר הוא נכנס לאתר שמכנה את עצמו "הר הכסף" או מבטיח לאתר כספים אבודים: "יש לבדוק איך האתר נראה. באתר המקורי של הר הכסף יש לוגו מצד שמאל. יש לבדוק מה כתובת האתר ולוודא שכתוב בשורת הכתובת כך: https://itur.mof.gov.il/#/main/landing.

בנוסף, הלקוחות צריכים לדעת שבאתר הר הכסף הרשמי הם לא נדרשים להשאיר פרטים ולחכות שמישהו יחזור אליהם,  אלא הם עצמם מזינים את הפרטים ומקבלים מידע ישירות וחינם".

שימו לב – אם אתם מחפשים את הר הכסף – עליכם לוודא שהגעתם לאתר של משרד האוצר ולא לשום אתר אחר!

היקף הכספים הרדומים מגיע לסכומי עתק

לפי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף שנת 2018 שכבו להם בחשבונות בנקים שונים 6.7 מיליארד שקל. מדובר בסכום עצום. היקף הכספים הרדומים אמנם ירד מאז ספטמבר 2016, אז יצא לדרך הקמפיין הראשון. באותה עת נמנמו להם 8.9 מיליארד שקל במרתפים ובכספות של הבנקים השונים. הקמפיין עורר תהודה יפה וישראלים רבים חיפשו ומצאו כספים. שנה לאחר מכן, בספטמבר 2017 יצא בנק ישראל בקמפיין נוסף – ובשלב מסוים הסכום ירד ל-5.2 מיליארד לאחר פדיון של יותר מ-3 מיליארד.

אלא שבזמן שיש אנשים שפודים כספים, הולכים ונכנסים עוד כספים להגדרה של "חשבון רדום" או פיקדון רדום". חשבונות רדומים הם חשבונות שלא נעשתה בהם פעילות 10 חודשים.

כאשר מדובר בפיקדון רדום, מדובר בפיקדון שלא נפרע חודשיים אחרי מועד הפירעון.

לפי נתוני בנק ישראל, מתוך 6.7 מיליארד שקלים שהוגדרו "רדומים" בסוף שנת 2018, 85% הפכו לכאלה בחמש השנים האחרונות.

למי יכולים להיות כספים רדומים?

אם נדמה לכם שאתם לא מאותם ישראלים שיש להם מזל וימצאו אוצר, ייתכן מאוד שאתם טועים.

יש מגוון ישראלים שיש להם חשבונות כאלה, ביניהם למשל אנשים שהסבא והסבתא שלהם פתחו עבורם את החשבון לפני עשרות שנים, ולאחר פטירתם – הנכדים לא ידעו על כך או שכחו מהדבר.

אחרים הם יורשים של כספים – ועבורם הר הכסף יכול להיות שימושי במיוחד. במקום לעבור מבנק לבנק, יכולים יורשים למצוא כעת את כל המידע באתר אחד.

פואנטה

מדי פעם מוביל בנק ישראל סדנאות העצמה דיגיטלית לאזרחים ותיקים. אנשי הבנק מנצלים את המפגש עם אלפי הלקוחות מכל הארץ כדי לתזכר אותם לגבי הר הכסף ולהסביר להם כיצד לאתר שם כספים. בבנק ישראל מציינים כי האזרחים הוותיקים מגלים בנושא התעניינות עצומה ואף מאתרים כספים שלא ידעו על קיומם.

בבנק ישראל אף ביקשו מרשם הירושות לפרסם מודעה באתר של רשם הירושות – כדי שיורשים יוכלו להגיע משם ישירות לאתר הר הכסף. המודעה הופיעה למשך תקופה, אך לא באופן קבוע – וחבל.

האם הבנקים טורחים לתזכר על כספים רדומים?

ומה עם הבנקים, מה הם עושים כדי לאתר את בעלי הכספים? נראה שלא יותר מדי…

בבנק ישראל אומרים כי הם הנחו את הבנקים לאתר את הלקוחות שהכספים שייכים להם, וכי הם עוקבים אחר הנושא. בפועל, נראה שעד שלא יוטלו סנקציות של ממש, לבנקים לא יהיה יותר מדי אינטרס לחפש את הלקוחות ולהזכיר להם שהכסף שלהם שוכב בבנק.

לפי נתוני בנק ישראל, חלק גדול מהחשבונות הם חשבונות שיש בהם עשרות שקלים בודדים. במצב שבו מדובר בסכום של עד 50 שקל, הלקוח יכול לדרוש מהבנק להעביר את הכסף לחשבון אחר ולסגור את החשבון בשיחת טלפון.

קישור למדריך השימוש בהר הכסף:

https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%94%20%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa%20%20-%d7%94%d7%a8%20%d7%94%d7%9b%d7%a1%d7%a3%202.pdf





תגובות: 0

נגישות