שתי בקשות לייצוגית נגד פנגו ב-50 מיליון שקל. אולי גם אתם מחויבים על פנגו סימפל?

צילום: Pixabay

האם יש לכם מנוי לפנגו? האם אתם חונים באמצעות אפליקציית פנגו? והאם אתם בודקים מדי פעם את החיובים שלכם? כדאי שתעשו זאת. בשני מקרים, בקשה לייצוגית נגד פנגו מעלה לפסים משפטיים את השערורייה שנחשפו אליה לקוחות רבים של החברה לאחרונה: תשלומים שנגבו מהם על שירותים שלא הזמינו, כמו "פנגו סימפל" ו"זזתי". כדאי שתבדקו אם גם אתם מנויים אליו מבלי שידעתם. באחד משני המקרים, הבקשה לייצוגית עומדת על כ-11 מיליון שקל (ת"צ 18710-03-19), ובמקרה השני הבקשה לייצוגית עומדת על כ-39 מיליון שקל (ת"צ 18482-03-19).

הסיפור התעורר בעקבות פוסט בפייסבוק של לקוח פנגו אשר גילה שהוא משלם לפנגו על שירות "זזתי", שמעולם לא ביקש להצטרף אליו. הרשות להגנת הצרכן חוקרת אף היא את הנושא וצפויה להטיל על פנגו עיצום כספי. אלא שהעיצום הכספי שיוטל יהיה כסף קטן לעומת סכומי העתק שפנגו עלולה לשלם אם יאושרו התביעות הייצוגיות נגדה.

שיטת מצליח בפנגו?

"מדובר במקרה פסול, של "שיטת מצליח" בהיקפים מטרידים, כאשר צירוף הלקוחות נעשה שלא כדין ותוך אימוץ פרקטיקות שיווקיות פסולות, שנדמה היה שכבר פסו ממחוזותינו", נכתב בבקשה הראשונה. הבקשה הוגשה למחוזי מרכז ע"י שני לקוחות פנגו באמצעות עו"ד יעקב שפילגמן ועו"ד עמית עידו. לפי הבקשה, הם ולקוחות רבים אחרים צורפו לשירותי פנגו ללא ידיעתם וללא הסכמתם. הצירוף הכפוי בוצע או בעת הרישום, או בעת השימוש באפליקציה או על-ידי נציגים טלפוניים.

אחד משני התובעים מתאר בבקשה כי הוא פנה לפנגו לברר האם הוא מחויב על שירות כלשהו, לאחר שקרא את הפוסט בפייסבוק. להפתעתו, נאמר לו שהוא אכן מנוי לשירותים נוספים, בין היתר, שירות "זזתי" – והכול תחת חבילת השירותים "פנגו סימפל", הקיימת בחשבונו החל מיוני 2018 בעלות של 4.90 ש"ח לחודש – ללא ידיעתו. הנציגה טענה שהוא עצמו הצטרף לשירות, אך הוא עמד על כך שלא עשה זאת. היא נתנה לו תשובות סותרות באשר לשאלה כיצד ומתי הצטרף לשירות, ולמרות שביקש לקבל את התיעוד לגבי תהליך ההצטרפות – תיעוד כזה לא נשלח אליו.

שירות זזתי: מתחברים באפליקציית פנגו, מתנתקים רק בטלפון

התובע השני הוא חברו של התובע הראשון, שבעקבות חברו החליט לבדוק אם גם הוא מחויב על שירות שלא הזמין. גם הוא גילה להפתעתו כי בהגדרות האפליקציה מופיע שירות "זזתי" כפעיל. הוא כיבה את השירות ויצא מהנחה שבזה הוא מנתק אותו. ליתר ביטחון פנה לפנגו, וגילה להפתעתו שבעוד שניתן להצטרף לשירות באפליקציה – לא ניתן להתנתק ממנו באמצעות האפליקציה, קרי באותה הדרך שבה ניתן להצטרף, אלא רק באמצעות פנייה לפנגו. במסגרת שיחה זו אף התברר לו כי הוא מחויב בגין שירותים נלווים של "פנגו סימפל" שמעולם לא ביקש לקבל ובוודאי שלא לשלם בעדם, החל מחודש יולי 2017 בסכום של 5.90 בחודש, ובסה"כ כ-112 ש"ח במשך 19 חודשים.

לפי הבקשה, כאשר ביקש להבין כיצד ועל דעת מי צורף לשירותים אלו, הבהירה לו הנציגה כי הדבר נעשה בשיחת טלפון יזומה מטעמה, שבמסגרתה הוא נתן את הסכמתו להצטרף לשירות בתשלום. הוא הבהיר כי אין שום סיכוי שנתן הסכמה שכזו וביקש לקבל לידיו את השיחה. הנציגה סירבה באמתלות שונות.

אז איך צורפו לקוחות לשירות סימפל של פנגו?

בבקשה לייצוגית נגד פנגו מובאים עשרות פוסטים שפורסמו על-ידי לקוחות בפייסבוק עם סיפורים דומים, ובנוסף מצורף פוסט של עובדת לשעבר, שבו היא כותבת בשירות שיש לקוחות שצורפו לשירות ע"י המוקד עצמו, ויש גם לקוחות שהצטרפו בטעות.

לפי הבקשה, יש שלוש דרכים עיקריות:

• באופן יזום, על ידי נציגים טלפוניים, לעיתים גם לאחר שהלקוח מסרב ו/או מבלי לציין כי מדובר בשירות הכרוך בתשלום ו/או מבלי לציין פרטים מהותיים אחרים.
• בעת הרישום לאפליקציה, ברירת המחדל היא רישום לשירות פנגו סימפל בעלות חודשית, כאשר במידה והלקוח אינו מבחין בכך וממשיך ברישום בלי לשנות את ברירת המחדל – הוא מצורף לשירות.
• בעת השימוש באפליקציה, מוקפצת פרסומת החוסמת את המסך, ושם גם מי שסירב לשירות בעת ההצטרפות לאפליקציה נופל לעתים בפח, מפני שכפתור האישור מופיע בגדול, בצבע כתום, ורבים לוחצים עליו בטעות. לעומת זאת, האפשרות לסגור את המסך מוצנעת בצידו הימני העליון של המסך.

הלקוח מצורף  לשירות בתשלום חודשי ללא צורך בכל אישור או וידוא נוסף, לא כל שכן בהזנת מספר האשראי.

פנגו לא שולחת את פרטי העסקה וגם לא חשבוניות

שני הלקוחות מספרים כי מעולם לא קיבל את פרטי העסקה שנטען כי ביצעו וגם לא חשבוניות. יש להניח שאילו נשלחות אליהם חשבוניות, הם היו רואים את החיובים ומגלים אותם סמוך לתחילת הגבייה. מטבע הדברים, לאורך כל שנות השימוש שלהם בפנגו, הם סברו כי הסכומים המשולמים לה מדי חודש משולמים כדין, בגין דמי חניה בעת השימוש בשירות העיקרי.

אפליקציית החניה פנגו מתגאה במעל 1.9 מיליון לקוחות, והתובעים יוצאים מהנחה כי חלקם הצטרפו במודע לשירות. על סמך חישובים שונים, הם הגיעו להערכת נזק בגובה של 10,925,000 שקל.

בקשה שנייה לייצוגית: כ-40 מיליון שקל

הבקשה השנייה, שהוגשה בשם לקוחת פנגו ע"י משרד עו"ד סקברר-גרון, מתארת סיטואציה דומה ומקוממת לא פחות. הלקוחה הגישה את הייצוגית נגד פנגו לאחר שגילתה גם היא שהיא מחויבת על שירות "סימפל" סכום של 6.90 ש"ח בחודש במשך חודשים ארוכים, מאז נובמבר 2017 ועד יולי 2018, כולל בחודשים שבהם לא צרכה שירותי חניה כלל. סיפור דומה אירע לבנה עוד קודם להגשת התביעה, והוא פנה אל פנגו בדרישה שיוכיחו כי הצטרף לשירות מיוזמתו. נאמר לו שהם אינם שומרים סיכומי עסקה, אך זיכו אותו.

במקרה של בקשה זו עומד סכום הפיצוי המבוקש על יותר מ-39 מיליון שקל.

תגובת פנגו: "טובת הלקוחות בחשיבות עליונה"

מפנגו נמסר בתגובה: "שירות 'פנגו סימפל', מספק סיום חניה אוטומטי למי שרכבו זז, תזכורות ושירותי ערך נוספים כמו החניון המהיר ואיתור הרכב. פנגו מקפידה על מכר איכותי ושקוף ללקוח. ההצטרפות לשירות כרוכה באישור אקטיבי של הלקוח בין אם באפליקציה או דרך המוקד הטלפוני. במעברון שהוזכר בכתבה, על הלקוח לאשר הצטרפות בשני מסכים שונים ובנוסף, בכל מקרה, לאחר ההצטרפות לכל שירות, נשלח לדואר האלקטרוני מסמך הכולל את תנאי השירות וסיכום העסקה. בכל עת ניתן לצפות בפירוט החיובים באפליקציה ובאתר. פנגו שמה בחשיבות עליונה את טובת לקוחותיה, ופועלת כל הזמן כדי להשתפר ולהמשיך לספק את השירות הטוב, ההוגן, והמקיף ביותר".

מפנגו נמסר כי בעת ההצטרפות סומן באופן גלוי ומודגש שהלקוח מצטרף לחבילת פנגו סימפל. הלקוח אף קיבל  דואר אלקטרוני עם סיכום העסקה מיד בתום ההצטרפות. החל מתחילת השבוע, כל מי שמצטרף לפנגו מסמן כעת ב-V את המסלול אליו הוא רוצה להשתייך, בניגוד לעבר שבו ברירת המחדל הייתה ששירות פנגו סימפל בעלות של 6.9 שקלים לחודש היה מסומן".

דפנה הראל כפיר

דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...