מי זכאי לקבל מימון למכשיר שמיעה, ואת מי מחריגה המדינה? בדקו מה מגיע לכם

מי זכאי לקבל מימון למכשיר שמיעה, ואת מי מחריגה המדינה? בדקו מה מגיע לכם

באופן לא ברור, ישראלים בני 51-64 שזקוקים למימון מלא למכשיר שמיעה – לא זכאים לו

 

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

כ-680 אלף ישראלים מתמודדים עם ירידה בשמיעה, והבשורה הטובה היא שקיימים עבורם פתרונות טכנולוגיים כמו מכשירי שמיעה, מערכות תקשורת אישיות, ניתוח שתל שבלול, טלפונים ומגברים אישיים לטלוויזיה.   

אלא שהאמצעים שמממנת המדינה רחוקים מלהספיק. כך למשל, לדברי ורדית דנציגר, מנכ"לית ארגון "בקול", חירשים רבים שעברו ניתוח שתל שבלול, אינם יכולים לשדרג אותו במימון המדינה גם לאחר שעברו שנים רבות.

אמנם, ניתוח שתל שבלול נמצא בסל הבריאות מאז 2006, וכל אדם שנמצא מתאים מקבל את השירות ללא השתתפות עצמית, אלא שבמקרים רבים קופות החולים מסרבות לשדרג את השתל אם לא חלפו 10 שנים (ואפילו תנאי זה לא קביל בכל קופות החולים).

הפתרון שהוכח כיעיל עבור רוב האנשים כבדי השמיעה הוא מכשיר השמיעה. ההערכה הינה ש-80% מהאנשים עם מוגבלות בשמיעה יכולים להפיק תועלת ממכשירי שמיעה, ומכשיר שמיעה הוא עדיין האמצעי השיקומי היעיל ביותר לתקשורת.

 למרבה הצער, למרות שמדובר באוכלוסיה עצומה – שאף הולכת וגדלה עם התבגרות האוכלוסייה – כל הליכה לקראת כבדי השמיעה כרוכה במאבק ממושך, שאחד ממוביליו הבולטים לאורך השנים הוא ארגון "בקול", שהוקם ומנוהל על-ידי אנשים כבדי שמיעה.

ירידה בשמיעה

כך למשל, השנה, הוביל מאבק הארגון להחלטתה של ועדת סל הבריאות להגדיל את המימון למכשירי שמיעה לגילאי 31-64. החלטה זו מצטרפת להישג משנת 2016, שלפיו הוגדל המימון לגילאי 18-30, ולהישג בשנת 2011, כאשר הוועדה הגדילה את מימון את מכשירי השמיעה לגילאי 65 ומעלה.

יחד עם זאת, קיימת קבוצת גיל שעדיין לא מקבלת את המענה: קבוצת הגיל  51-64. לא ברור מדוע – אך כבדי שמיעה בקבוצת הגיל הזאת אינם מקבלים מימון בסל הבריאות בהיקף שלו זוכות קבוצות הגיל האחרות.

הרציונל לחלוטין לא ברור, שהרי הקושי קיים והוא אינו תלוי גיל. חוסק העקביות מקומם, ומייצר שכבה שלמה של ישראלים שנאלצים לשאת בהוצאות בעצמם – למרות שאילו היו מבוגרים יותר, היו זוכים למימון. לדברי דנציגר, אין תקדים לחלוקה גילאית כזו  בשל סיבות תקציבית עבור טכנולוגיה שהוכחת כמסייעת ומשנה חיים. "שימוש במכשירי שמיעה מחולל שיפור משמעותי בהשתלבות בתחום התעסוקה, רכישת מקצוע והקידום מקצועי, בתחום החברתי, בחיי המשפחה, התרבות והפנאי, ומחוללים שיפור גדול ביכולת הבנת דיבור ושמיעת צלילים. כתוצאה מכך עולה תחושת הדימוי העצמי, פוחתות תופעות דיכאון, בידוד חברתי, הסתגרות, ותחושת בדידות, הפחתת מתחים ביחסים עם בני משפחה.

על רקע יום השמיעה הבינלאומי שחל ב-3 במרץ, בארגון "בקול" קוראים למשרד הבריאות לאמץ תכנית כוללנית לשיקום שמיעה: 

1. יש לקיים תוכנית סינון שמיעה בקרב מבוגרים. זאת, כדי להבטיח שאנשים יהיו ערים לאפשרות של ירידה בשמיעה ויפעלו מוקדם ככל הניתן כדי לשפר את מצבם הבריאותי ובתוך כך את איכות החיים. הדבר יביא להפחתת עלויות נוספות בשלבים מאוחרים יותר.

2. כאשר מממנים טכנולוגיות עזר לשמיעה, יש לקחת בחשבון את העלויות הגבוהות שתהיינה אם ירידה בשמיעה לא תטופל כלל.

3. כאשר לוקחים בחשבון מערכת מימון של טכנולוגיות עזר לשמיעה, יש לכלול בתוכה הן את ההוצאות המלאות בגין מכשירי שמיעה והן את ההוצאות בגין שתל שבלול. חישוב כולל זה יביא לחיסכון כולל במערכות הבריאות והרווחה במדינה.

4. יש לתת מענה לכל קבוצות הגיל ולא להשאיר קבוצות ללא מענה בשל שיקולים תקציביים.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות