משרד הבריאות שולל את הרישיון של טחינת הנסיך ויתבע את החברה
הסלמונלה התגלתה בבדיקות שביצעו שטראוס וצבר בטחינה שקיבלו מהמפעל
משרד הבריאות וחברת סלטי שמיר מתכוונים לתבוע את מפעל טחינת הנסיך. המשרד עצר את השיווק במפעל טחינת הנסיך עד להועדה חדשה ושלל את רישיון היצרן. בנוסף, הוא הוציא צו השמדה למוצרים החשודים כנגועים בסלמנולה המצויים במפעל. איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, תיאר היום את השתלשלות העניינים: "ב-7.8.2016 התקבל דיווח ממעבדה מיקרוביולוגית פרטית שעושה בדיקות בין היתר עבור שטראוס וצבר, על כך שנמצאה תוצאה חיובית לסלמונלה שמצויה בטחינה הנסיך. שטראוס וצבר לא השתמשו במוצר והחזירו את חומר הגלם ליצרן. למחרת, יום שני, יצאנו לביקורת מקיפה במעל כדי לבדוק מה קורה עם מוצרי שטראוס וצבר. מצאנו שהתוצאה החיוביות מתייחסת לחומרי הגלם שיוצאים מהמשרד לתעשייה, ולא בפס הייצור של המוצרים שמגיעים לצרכנים באמצעות השוק הקמעונאי. עם זאת, המפעל לא דיווח לנו בשלב זה שהוא מייצר גם עבור סלטי שמיר. מה שעשינו היה להצליב את המידע ששטראוס וצבר לא שיווקו את המוצרים, ואז גילינו שלמעשה סלטי שמיר קיבלו סחורה נגועה. המלצנו לסלטי שמיר על ריקול והוא יצא היום בבוקר.
"היום נודע לנו שהמפעל ידע על אפשרות לזיהום כבר בסוף יולי, גילינו שכבר ב-24.7 היו תוצאות חיוביות במעבדה אחרת. מבחינתנו, העובדה שהמפעל ידע ועדיין המשיך לספק את הטחינה הגולמית לסלטי שמיר הביאה אותנו להחליט לעצור את השיווק ולהפסיק את רישיון הייצור. כרגע אין לו רישיון יצרן. אסור להם להוציא מוצרים מהמפעל. אנחנו גם נתבע את המפעל על גרימת סכנה לשלום הציבור ונטיל קנסות".
איזו אחריות מוטלת על חברת סלטי שמיר?
עמי גיא, מנכ"ל חברת סלטי שמיר, אמר היום כי למוצרים שהם מקבלים מהספקים מצורפת תעודת בדיקה המעידה על כך שהמוצר תקין. במהלך השבועיים שחלפו, לדבריו, בוצעו 9 בדיקות וכולן יצאו תקינות, ולמרות זאת הוחלט לנקוט משנה זהירות ולהחזיר את כל המוצרים שיש לגביהם חשד. הוא הוסיף כי לאחר שהופסקה אספקת הטחינה ממפעל הנסיך, הוא שאל את מנכ"ל המפעל מה הסיבה לכך והמנכ"ל סירב להשיב: "לא היה אפילו רמז שקיימת איזושהי בעיה במוצרים". בחברה ציינו שהפסיקו לקנות טחינה ממפעל טחינת הנסיך ועברו לקנות מספק אחר.
לדברי פרופ' גרוטו, "חברת סלטי שמיר לא בדקה את חומרי הגלם, שטראוס וצבר כן. חברה אמורה לשווק מוצר בטוח לציבור, אך תהליך הבדיקה נתון לבחירת היצרניות ויכול להתבצע בשלבים שונים של הייצור – לאו דווקא בשלב בדיקת חומר הגלם. עקרונית, שמיר הייתה יכולה לזהות את הבעיה בחומר הגלם, ונראה שהחברות האחרות דאגו טוב יותר להבטיח את איכות המוצר. הרישיון של מפעל שמיר הוא גם כך רישיון זמני בשל ליקויים קודמים שנמצאו בו, כגון חיידק ליסטריה. עם זאת, אין קשר בין שני המקרים, כי ליסטריה הוא חיידק סביבתי שלא קשור לחומר הגלם.
לגבי סלטי שמיר, אני לא רואה מקום לצעדים משפטיים בשלב זה, אבל זה כפוף לבדיקות. נדרוש כמובן בדיקות של מוצרי החברה. בסלטי שמיר מן הסתם הניחו שחומר הגלם שמסופק להם הוא תקין.
בחברת סלטי שמיר אמרו שיבדקו איזה פיצוי יתנו לצרכנים לאחר שהתמונה תתבהר.
אפשר לישון בשקט?
כל השערורייה הזאת מתרחשת בזמן שמשרד בריאות עסוק עד מעל לראש בפרשת הסלמונלה ביוניליוור, שהייתה אמורה להדליק אצלו אלף נורות אדומות ולחדד את נהלי העבודה במעבדות הפרטיות ובקרב יצרני המזון. הדבר מעלה שוב את התהייה לגבי נהלי המשרד, משום שהוא מסתמך למעשה על מעבדות פרטיות שמי שמשלם להן הם המפעלים עצמם, כפי שקרה במקרה של יוניליוור. כתוצאה מכך, מאז 27.7 ועד אתמול, צרכנים קנו וצרכו את המוצרים הנגועים בסלמונלה.
גרוטו: "העובדה שיש בישראל אירועים של החזרת מוצרים (ריקול, recall) מעידה על כך שהמערכת עובדת. גם כאשר זה מגיע לצרכן, אנחנו מזהים את זה. אנחנו מאפשרים למפעלים לייצר ולקיים תהליכי בקרת איכות. חיידק הסלמונלה מאוד נפוץ ומאוד עמיד, הוא עשוי להימצא בבשר, בחלב, בירקות ובמפירות, ולכן אנחנו רואים אירועי תחלואה בסלמונלה בהרבה מקומות העולם – גם המפתוחים שבהם. בארה"ב למשל יש 10 התפרצויות בשנה של תחלואה בסלמונלה.במקרה של יוניליוור דובר ברשלנות, במקרה הנוכחי מדובר לא רק ברשלנות אלא בהסתרה. החוק נותן לנו כלים להתמודד, והפסקת הייצור היא מכה קשה למפעל. במקרה הזה נקטנו בכלים הללו. יהיה שימוע ואחריו אני מניח שתהיה תביעה".
בשורה התחתונה, נראה שהצרכנים בישראל לא יכולים לישון בשקט, וכך גם עלה מישיבת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת היום, כפי שדיווחתי מוקדם יותר.
