מעקב פואנטה: דיון נוסף באגרות על הייצוגיות הסתיים ללא הצבעה. ח"כ אורלי לוי: "צריך לחשוף עם מי נפגשה שרת המשפטים"

מעקב פואנטה: דיון נוסף באגרות על הייצוגיות הסתיים ללא הצבעה. ח"כ אורלי לוי: "צריך לחשוף עם מי נפגשה שרת המשפטים"

יו"ר לשכת עורכי הדין: "נעתור לבג"ץ אם תקנות האגרות יישארו על כנן"

עוד דיון התקיים היום בהצעה השערורייתית של שרת המשפטים איילת שקד למנוע ממאות אלפי אזרחים להגיש בקשות לייצוגית באמצעות הטלת אגרות של 12,000 ו-24,000 שקל, והפעם חברי הכנסת, ובעיקר חברות הכנסת, היו הרבה יותר לוחמניות.

בראש הח"כים המתנגדים והמתנגדות עמדו אורלי לוי, רויטל סויד (המחנה הציוני), דב חנין (הרשימה הערבית המשותפת), מרב מיכאלי (המחנה הציוני) ומיכל רוזין (מרצ).

אחת האמירות החזקות בדיון הייתה של ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "האם שרת המשפטים נפגשה עם בעלי ההון לצורך החוק הזה, ולא עם עמותות חברתיות? מה קרה לכם, אתם שומרי הסף, אתם צריכים להגיד לה שזה לא בסדר"?, וראש לשכת עוה"ד עו"ד אפי נווה אמר באופן נחרץ: "אם התקנות יישארו על כנן נעתור לבג"ץ". 

מרב דוד, נציגת לובי 99 (ארגון המשמש כלוביסט של הציבור), הזהירה את חברי הכנסת שאם הם יאשרו את התקנות, הם יובילו לעליית יוקר המחיה. דוד עבדה עד לא מזמן במחלקת הרגולציה של תנובה, ומדברת מיידע אישי ועל סמך ניסיונה: "אני יכולה לומר לכם בוודאות שהיום חברות לא מעלות מחירים רק מחשש מתביעות ייצוגיות". 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט אזרחי, ארז קמיניץ, ייצג את משרד המשפטים וטען שהאמירה שמשרד המשפטים הוא נגד הצרכנים היא אמירה מקוממת: "להגיד שאנחנו פועלים נגד האינטרס הציבורי זו אמירה מנוגדת למציאות. יש עיוות בחוק תובענות ייצוגיות, ואפילו כמה עיוותים. השבוע נפרסם תזכיר שיתקן את העיוותים האחרים. בכל מקרה, יש לנו אחריות כגורם מקצועי לתקן עיוות שפוגע בעסקים קטנים, בינוניים וגדולים".

חברת הכנסת לוי אבקסיס התפרצה לדבריו וקראה: "הנוהל שלי הוא שאיפה שחלש צריך הגנה, אני אהיה שם. נראה לכם הגיוני להעלות את האגרה מ-0 ל-24,000 שקל?. לוי אבקסיס, שהורחקה במהלך הדיון בשל קריאות הביניים שלה, ניסתה לחשוף את האינטרסים ואת מי שמושך בחוטים של השרה איילת שקד: "בואו נראה מהם האינטרסים הנסתרים פה. הנתבע הוא בד"כ בעל הכיס העמוק. אתם מקצרים את הכיס הקצר גם כך של האזרח הקטן. יו"ר לשכת עורכי הדין טוען שבעלי ההון בחשו כאן, איבדתם את המצפן והמצפון. זו זליגה של אינטרסים כלכליים על חשבון יכולת האזרח הקטן להתגונן. הגשתם תקנות מעוותות. אתם מנותקים. צריך לחשוף עם מי נפגשה שרת המשפטים ואת מי סירבה לפגוש".

עו"ד קמיניץ אמר כי כבר כשחוקקו את החוק לפני יותר מעשור, ידעו שיש פוטנציאל לנזק, ואכן הסתבר שהנזק הזה מתממש.

לדבריו, מי שמרוויח מרבות מהתביעות הייצוגיות הוא מי שמייצג את התובע, ולטענתו הראיה היא שיש הסדרי פשרה שכלל לא משרתים את הציבור אלא את התובע, כאשר הנתבע נאלץ להתפשר.

קמיניץ אף השתמש בנתונים שלפיהם רבות מהבקשות מסתיימות בהסתלקויות.

חברת הכנסת רויטל סויד (המחנה הציוני) תקפה בחריפות את משרד המשפטים: "מעולם לא שמעתי את משרד המשפטים מדבר כך. דיברתם אך ורק מנקודת מבט של הנתבעים, שהם לרוב האנשים החזקים, התאגידים. מה עם התובעים? אתם נשמעים כמו משרדי עילית של עורכי דין. אם אתם רוצים למנוע תביעות סרק, אתם צריכים לבוא ולתת לנו ארסנל של אפשרויות. הדרך שלכם היא לבוא עם פתרון אחד – אגרות במחיר מופרך. וכל זה, כשמדובר בתביעות שהן 1.6% מהתביעות בכלל. אני לא יודעת למי אתם דואגים פה, אבל התפקיד שלנו הוא לדאוג לבעלי המוגבלויות, לצרכנים ולחלשים. איך אתה מונע תביעות סרק בבג"ץ? באמצעות אגרה של 1,800 שקל. כל אחד יכול להגיש בג"ץ ב-1,800 שקל ופה אתה רוצה להטיל 24,000 שקל?. איפה פה האיזון?. לא התכוונתם, כך יצא, שירתתם בעלי הון על חשבון הציבור על חשבון האישה הסובלת, על חשבון בעלי המוגבלויות, על חשבון הצרכנים. אני בטוחה שלא התכוונתם, אז תעצרו. לאן אתם ממהרים?".

חברת הכנסת לוי אמרה שלפי הרציונל שמציג קמיניץ, מי שאין לו כסף לא יגיש תביעה. דב חנין חידד את הנושא הזה ואמר: "מי שיש לו כסף יגיש תביעות סרק, זה מה שמשרד המשפטים עושה כאן".

קמיניץ טען עוד שסיבה נוספת להגשת התקנות היא שכל בקשה לייצוגית מצריכה משאבים ממערכת המשפט. עם זאת, הוא סירב להציג נתונים – כמה אחוזים מכלל התביעות הן תביעות ייצוגיות. קמיניץ סירב למסור נתונים וח"כ לוי שוב התפרצה ודרשה שהוא יוכיח שאכן נגרם עומס על בתי המשפט, אלא אם כן הוא משקר לוועדה. 

חברת הכנסת סויד סיפקה את הנתון שקמיניץ לא סיפק, והסתבר שרק כ-1.6% מהתביעות במחוזי הן תביעות ייצוגיות. חברת הכנסת לוי אבקסיס התקוממה: "תסבירו לי מה הבעיה האקוטית שהתקנות האלה באות לפתור. פחות מ-3% זה לא עומס על המערכת".

קמיניץ אמר שלא צריך להתייחס לגובהה המלא של האגרה, אלא רק לחציה הראשון, כלומר, 12,000 ו-6,000 שקל. עוד הוא אמר שהקרן לתובענות ייצוגיות תסייע בתשלום האגרה. חברת הכנסת לוי אבקסיס שוב התפרצה וגילתה לכל הנוכחים כי הקרן לתביעות ייצוגיות נסגרת ב-2018. עוד היא דרשה לקבל התחייבות שהקרן תמשיך לפעול.

נציגת משרד המשפטים ניסתה לחזק את דברי קמיניץ באמצעות נתונים ומחקר שבוצעו ב-2014. לטענתה, יש הסתלקויות רבות וזה מעיד על בעיה. בנוסף, היא אמרה שבכל שנה נבדקים 100 הסדרי פשרה. "חוק התובענות הייצוגיות לא מביא לציבור סחורה מספיק טובה", היא אמרה. 

"עשיתם מחקר לפני שכתבתם את החוק הזה? כל כך הרבה שנים חשבתם עליו… הייתם צריכים לעשות מחקר", אמרה לוי אבקסיס.

התנגדות עזה בקרב חברי הכנסת

גם חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר: "לא נוכל לחיות בשלום עם האגרות ולא קיבלנו תשובות מספקות. הצענו מנגנון אחר שימנע תביעות סרק ועד עכשיו לא קיבלתי מכם תשובה למה לא להשתמש בו".

חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני) הגדירה את ההתנהלות של משרד המשפטים "הזויה": "ביולי 2016 חוקקנו את תיקון 10 ופחות מחודש לאחר מכן החלטתם על האגרות שנועדו לפתור את אותו החולי. זה חסם מטורף, כמו קורה שחוסמת את הדלת. תביאו נתונים מה קרה מאז נכנס לתוקפו.

על כך אמר בציניות יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה: "בעלי ההון לא היו מרוצים מהחוק".

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס התפרצה בשלב הזה ואמרה לחבר הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), יו"ר הוועדה: "איך אתה מתעלם מדבריו של ראש לשכת עורכי הדין? מתפקידך לבדוק את זה, אם יושב ראש לשכת עורכי הדין ואומר שגורמים זרים השתלטו על משרד המשפטים".

בעקבות ההתפרצות הזאת הורחקה לוי אבקסיס מהדיון וחזרה בהמשך.

אפי נווה מצדו אמר: "אני לא אומר שום דבר על השרה, כי אני אוהב אותה והיא שרה מעולה, אמרתי שבעלי ההון לא אהבו את התיקון".

חברת הכנסת מרב מיכאלי הביעה כמובן עמדה נחרצת נגד התקנות: "האגרה הזאת היא בריונית, ובכלל, החסם בכניסה לא ימנע פשרה לא טובה. הוא מונע – נקודה. אין לחסם הזה שום צידוק. לא מדובר בשיטפון אלא ב-1000 תביעות מתוך 700,000. זה חסם לא ענייני ולא חוקתי עם אפס צידוק". 

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) שוב הייתה מרוככת יותר משאר חבריה לוועדה, ואמרה: "יש צדדים לפה ולשם. רק דבר אחד צריך להיות ברור – שאותן עמותות שפועלות לטובת הציבור, כמו אדם טבע ודין, עמותות לטובת נכים וכו', לא יושת עליהן שקל. אבקש תשובה לגבי האפשרות לקביעת מינימום הוצאות שיושתו על מי שיוכח שתבע שווא וכן שניתן יהיה להסתלק בשלב מוקדם ללא תשלום".

חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הציגה עמדה עקבית ודומה לזו שהציגה בדיון הקודם, והדגישה שהסכומים שהוצעו גבוהים מאוד. אפילו המחצית אינה סכום מבוטל. 

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "משרד המשפטים מציע מנגנון הכי מעוות ולא צודק. המנגנון של חובה כספית אומר בסוף שמי שיש לו כסף להגיש תביעות סרק ימשיך לעשות זאת. תחזרו לשרה ותשמיעו את הביקורת העניינית ותבדקו מחדש את הנתונים. אולי צריך להחיל כללים דיפרנציאליים אם התביעות של איכות הסביבה ונגישות הן פחות מ-4% למשל". 

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אתם יוצרים חסם כלכלי לציבור כשאתם רוצים לפעול מול המשרדים החזקים, אלו שהפכו את זה למקצוע, אבל הם הרי יידעו לעשות חישובים כלכליים ולהגיש את התביעות. זה המסר הציבורי שאתם רוצים להעביר, שמי שנפגע לא יוכל לפנות? בסוף תשאירו את הכול לזירת הפייסבוק ואז חברות יטענו לשיימינג".

בדיון השמיעו את קולם גם נציגים של ארגונים חברתיים שמשתמשים בכלי של תביעות ייצוגיות.

כך למשל, אמרה ריקי שפירא מהמרכז הרפורמי כך: "תביעה ייצוגית נגד רדיו קול ברמה שסירב להשמיע נשים שהגשנו אושרה. זו תובענה עקרונית על הדרת נשים".

הדיון, כאמור הסתיים ללא הצבעה, וחבר הכנסת סלומינסקי אמר כי הדיון הבא ייפתח בהצבעה.

חברת הכנסת סויד התייחסה לאמירה של עו"ד קמיניץ כי משרד המשפטים מכין גם תזכיר לתיקון חוק התובענות הייצוגיות. היא ביקשה ממנו לגלות מה כולל התזכיר, אך לא נמסרו פרטים. היא העלתה חשד שבכוונה מחריג משרד המשפטים מהתזכיר את האגרות באמצעות תקנות, כי הוא יודע שאחרת יהיה לו קשה להעביר אותן. 

במהלך הדיון אמר ח"כ סלומינסקי שיש לו הצעת פשרה – אך עד תום הדיון הוא לא פירט מהי.

קראו כתבות מעניינות נוספות בפואנטה:

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות