מבטיחים לכם שתדעו לזהות ירקות ישראלים, אבל האם זה אפשרי?
תו "מיוצר בישראל" אמור לעודד צריכה ישראלית, אבל למה להעמיס את הסימון על החקלאים?
באורח פלא, רגע לפני יום העצמאות, הזדרזו אתמול משרדי החקלאות והכלכלה להכריז על סימון תוצרת חקלאית ישראלית בתו "מיוצר בישראל" – מתוך מטרה לאפשר לצרכנים הישראלים לבחור באופן מושכל לקנות תוצרת ישראלית.
אלא שהעיתוי, כמובן, הוא לא מקרי, והמטרה היא להיתפס בעיני הציבור כמי שמעודדים את החקלאות המקומית – בשעה שאותה ממשלה בדיוק היא זו שמלכתחילה יוצרת בעיה בעצם החלטתה לייבא לישראל תוצרת חקלאית מחו"ל, כולל מטורקיה, ירדן ומהרשות הפלסטינית, כאשר לא פעם עולות תהיות לגבי הריסוס וחומרי ההדברה המצויים בתוצרת המיובאת.
פרסום ההחלטה מגיע למעשה כחודש אחד בלבד אחרי עוד החלטה שנויה במחלוקת של שר האוצר משה כחלון ושר החקלאות אורי אריאל, להתיר ייבוא בהיקף של 60 אלף טון ירקות ופירות מחו"ל – בעת שבארץ חקלאים משמידים תוצרת. המטרה היא לכאורה להילחם ביוקר המחיה, אך בפועל החיסכון לצרכנים זניח ומתבטא בשקלים בודדים.
תו מיוצר בישראל
ההודעות לעיתונות שנשלחו אתמול בנושא תו "מיוצר בישראל" היו בעיקר מלאות בקרדיטים – החל בקרדיט לשר הכלכלה, דרך קרדיט לשר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי) ועד קרדיט לנשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי. אלא שכמו לא מעט הכרזות שלעתים העיקר שבהן הוא ההכרזה עצמה – גם במקרה הזה נראה שמאחורי המילים היפות וההבטחה לשקיפות שתעודד קנייה כחול-לבן, יש מציאות הרבה יותר מורכבת.
אז איך יעבדו הדברים ומה הבעיה בתוכנית הקיימת?
לפי ההודעה, התו הוא תו וולונטרי ופתוח להצטרפות לכל חקלאי המגדל בישראל פירות וירקות, בהתאם לנוהל ההצטרפות.
רשימת החקלאים שיקבלו את התו תתפרסם באתר מוצרי "כחול-לבן" בכתובת www.madeinisrael.gov.il.
התאחדות האיכרים תרכז את הפניות מחקלאים לקבלת התו, תבדוק ותאשר אותן, ותעביר את המלצתה למטה "מיוצר בישראל" בהתאחדות התעשיינים אשר יאשר את הבקשה וישלח לחקלאים את הסמליל "מיוצר בישראל", אשר יוטבע על האריזה או לחילופין על הפרי או הירק באמצעות מדבקה.
לכאורה, השירות הזה אינו כרוך בתשלום, אלא שמי שאמור להתחיל כעת לסמן כל פלפל ופלפל במדבקה הם החקלאים עצמם. לדברי החקלאי ברק אומגה ממושב פארן, מי שמוביל בשנים האחרונות את מחאת החקלאים, יש שורה של קשיים אפשריים בדרך, החל מהעלות של ההדבקה, שעשויה להגיע לכ-10 אגורות ליחידה, ועד נפילת המדבקות כתוצאה מהלחות במקררים.
אומגה: "ראוי להתחיל בכך שבצה"ל יקנו רק תוצרת ישראלית"
"שוב אנו רואים את כחלון ואורי אריאל יוצאים בכותרות על גב החקלאים והצרכנים", מגיב אומגה. "הם שכחו לספר שהחקלאים ישאו בנטל ההוצאות של הסימון (לפחות כרגע). הפתרון לסימון הוא מאוד פשוט – הוא צריך להתבצע ברשתות השיווק עצמן. הן צריכות להפריד בין המדפים, ולסמן על המדף תוצרת חקלאית ישראלית. אבל למשרד החקלאות הרבה יותר קל להתמודד עם החקלאים מאשר עם רשתות השיווק".
לדברי אומגה, יש גם בעיה שהרשתות עלולות לערבב את התוצרת המסומנת והלא מסומנת, המדבקות ייפלו והצרכנים יטעו. "היה ראוי קודם כל לפתור את הסוגיות האלה ואז לצאת במסע יחצ"ני, ויותר מכך, ראוי להתחיל בכך שבצה"ל יקנו רק תוצרת ישראלית, ומשם להתקדם".
רוצים לדעת מי החקלאי? קנו באתר שוקבוק
למעשה, אפשר כבר היום לקנות תוצרת חקלאית ישראלית, בלי לחכות לתו "מיוצר בישראל" ובלי לחשוש מקומבינות כאלה ואחרות – וזאת באתר שוקבוק שעליו כתבתי כאן לאחרונה.
אתר שוקבוק הוקם לפני כמה חודשים על-ידי צעירים ישראלים חדורי חזון ומוטיבציה לשנות את מערכת היחסים בין החקלאים הישראלים לצרכנים הישראלים. באתר יודע כל לקוח ממי הוא מזמין, שמו של החקלאי, תמונתנו ופרטיו מתפרסמים, ונוצר יחס בלתי אמצעי. מומלץ להיכנס לאתר ולהתנסות.
