גם רשת מיניסו חוטפת בקשה לייצוגית: לא מתרגמת לעברית את הכיתוב על המוצרים באופן שיטתי
לקוחות מיניסו ישראל עסוקים חלק ניכר משהייתם בחנות בפענוח המוצרים שהם רוכשים, ולעתים קרובות קונים מוצר שונה מכפי שחשבו, רק כי הרשת לא טרחה לתרגם את המוצרים כחוק – כך עולה מבקשה לייצוגית בסך 3 מיליון שקל
לאחרונה פרסמנו בפואנטה כי הוגשה בקשה לייצוגית נגד הרשת דייסו יפן (DAISO JAPAN), שנכנסה בסערה לישראל. זאת, משום שהיא לא טרחה לתרגם לעברית את הכיתוב על עשרות אלפי המוצרים שהיא משווקת כאן, אפילו לא נתונים חשובים כמו הימצאות גלוטן בבצק משחק לילדים.
כעת מוגשת למחוזי תל אביב בקשה לייצוגית גם נגד הרשת היפנית MINISO מאותה סיבה בדיוק – הצרכנים הישראלים צריכים לנחש מה הם קונים (ת"צ 15001-09-18). הבקשה, שהוגשה ע"י עו"ד אברהם יהודה ועו"ד רועי בכר, עומדת על 3 מיליון שקל.
רשת מיניסו פתחה לפני כחודש את החנות הראשונה של בישראל. הרשת השקיעה הרבה כסף ומשאבים, ופתחה חנות מיניסו בקניון עזריאלי בתל אביב, כאשר כבר בימים הקרובים תפתח חנות מיניסו בנתניה, ולאחר מכן מיניסו בירושלים ומיניסו בבאר שבע. כפי שפורסם בפואנטה, עד סוף 2018 צפויות להיפתח 8 בארץ חנויות של מיניסו במיקומים מרכזיים. הצפי הוא ל-20 סניפים עד סוף 2019 ולכ-50 סניפים תוך 5 שנים.
פתיחת הרשת, לוותה ביחסי ציבור רבים ובהשקעת משאבים כספיים גדולים (פתיחת הסניף בתל אביב הייתה כרוכה בהשקעה של 1.ג מיליון שקל), אך מסתבר שבחרו שם שלא להקצות משאבים לתרגום הכיתוב על האריזות, מה שגורם לצרכנים לרכוש מוצרים מבלי לדעת מה בדיוק הם קונים ומה הם מכילים.
לפי הבקשה, סיור בחנות מגלה שעל אף אחד מהמוצרים אין כיתוב או הסבר בעברית, למעט מדבקה אחידה במדבקה האחידה הכוללת את שם היצרן, שם היבואן וארץ הייצור. הלקוחות נאלצים לשאול את המוכרים בחנות מהו כל מוצר, וגם הם אינם יודעים תמיד להשיב. בנוסף, קשה למצוא בחנות נציג שישיב על השאלות, משום שהרבה מאוד לקוחות שואלים אותם בדיוק את אותה שאלה. התובע מציין כי בזמן הקצר אשר המבקש שהה בחנות, הוא "שמע עשרות פעמים את צמד המילים "מה זה?" יוצאות לחלל האוויר ע"י המבקרים בסניף".
עוד הוא טוען כי הוא רכש מספר מוצרים ורק בבית גילה כי הם משמשים לצורך אחר מכפי שסבר, למשל פריט שנראה היה לו כמו ציפיות לכריות, והסתבר לו שאלה שקיות אשר מכילות פחם במבוק ומטרתן להפיץ ריח. כשהסתכל על האריזה – ראה שבאנגלית מופיעות אזהרות חשובות שלא תורגמו לעברית: CAUTION: FLAMMABLE. For external use only, don't touch eyes and mouth.
Please use under adult guidance. אילו היו מתרגמים את האזהרה, הצרכן היה יודע שהמוצר דליק ושמותר להשתמש בו רק בהשגחת מבוגר, אך האזהרה הזאת לא תורגמה – ומופיעה רק באנגלית ובסינית.
בקשה קטנונית או מוצדקת?
לכאורה, יש מי שיגיד שהגשת בקשה לייצוגית בגין אי כיתוב בעברית, היא קטנונית ולא מוצדקת.
אולם יש לזכור, דבר ראשון, שלפי חוק הגנת הצרכן חובה לסמן מוצרים בעברית. החוק קובע כי "על טובין מיובאים חלה חובה להציג תרגום מלא ומדויק בעברית של הוראות השימוש ו/או האזהרה".
דבר שני, אכן מדובר במדיניות שמטרתה כנראה לחסוך לא מעט כסף לחברה – ואילו הצרכנים פשוט לא מקבלים מידע חיוני שעלול להיות אפילו מסכן חיים.
מי עומד מאחורי MINISO ישראל?
רשת מיניסו כוללת כיום כבר 3,500 חנויות ברחבי העולם. מדובר ברשת צעירה, אשר נוסדה ביפן בשנת 2013 על-ידי המעצב היפני מיאקה ג'וניה והיזם הסיני יה גופו.
מדובר במעין חנות סטוק, אך מנעד המחירים בה גדול מאוד כך שיש מוצרים ב-5 שקלים ויש גם ב-150 שקל – כאשר התמהיל כולל מוצרים לבית, מוצרי טיפוח, משחקים לילדים וגם אוזניות ומטענים שקיבלו את אישור אפל למשל.
לישראל הביא אותה איש העסקים גונן כהן, יזם ישראלי נוסף ושני השותפים-המשקיעים איציק ושרון ניסנוב, מבעלי קבוצת הכדורגל הפועל תל-אביב אשר לאחרונה רכשו 11 סניפי ניו-פארם.
כעת נותר לראות האם הבקשה תגרום למיניסו ישראל לשנות מדיניות ולהוסיף כיתוב בעברית על המוצרים, כמתחייב על פי חוק הגנת הצרכן.
