מדריך לצרכן: מי ישלם על ביטול חתונה או אירוע בגלל הקורונה, וכמה?
ביטול חתונה

מדריך לצרכן: החתונה בוטלה בגלל הקורונה? זה מה שאפשר לעשות

מתי תשלמו דמי ביטול חתונה של 10,000 שקל ומתי 15,000 שקל? משרד המשפטים מסדיר את נושא ביטול האירועים בגלל הקורונה. חדשות הגנת הצרכן בפואנטה




מהן זכויות הצרכן בתקופת הקורונה? האם הוא זכאי לקבל את כספו חזרה על בת מצווה או חתונה שבוטלה? סוף סוף, אחרי ארבעה חודשים של ביטול אירועים, דחיית חתונות וכו', יוצאות הנחיות מסודרות מטעם משרד המשפטים והרשות להגנת הצרכן. צרכנים שמקווים לקבל החזר כספי מלא על חתונות ואירועים שבוטלו – יתאכזבו מההנחיות במידה מסוימת. לפי ההנחיות, הם לא יוכלו לקבל החזר כספי מלא גם אם האירוע בוטל, אולם, עדיין מגיע להם לקבל את רוב הסכום – וזו בשורה טובה. ומה לגבי בעלי העסק שנפגע? האם הוא אמור לספוג את ההפסדים הכבדים? כל הפרטים כאן באתר פואנטה:

זכויות הצרכן בעת ביטול אירוע בשל הקורונה

כאשר קוראים את המסמך של משרד המשפטים, התגובה הראשונה היא הרמת גבה. במשרד המשפטים אומרים כי הקורונה היא לא עילה לביטול חוזה.

עם זאת, הצוות מצא כי על אף הקושי הגדול של בעלי האולמות נוכח עלויות ההוצאות השוטפות הגבוהות, אין הצדקה משפטית להטלת הוצאות אלה על הלקוחות, ויש למצוא פתרון אחר למצוקת בעלי האולמות בעניין.

 

לכן, ההמלצה הראשונה של משרד המשפטים היא שבית העסק והלקוחות יגיעו לעמק השווה באמצעות מו"מ שיתקיים בתום לב. במצב אידאלי, המו"מ יסתיים בפתרון של דחיית האירוע וקיומו במתכונת דומה ככל האפשר למתכונת המקורית.

אולם, במשרד המשפטים וברשות להגנת הצרכן מבינים שזה לא תמיד כך. יש מחלוקות שהצדדים לא מצליחים לפתור. בדרך כלל, הלקוחות נמצאים בעמדת חולשה, מפני שהם נתנו מקדמות גדולות ובעל העסק מסרב להחזיר אותן.

לכן, ההמלצות של משרד המשפטים קובעות שצרכן יכול לצאת מהחוזה, תוך שהוא משלם רק חלק מהסכום.

כמה צריך לשלם צרכן שרוצה לבטל חוזה?

  • כאשר האירוע אמור לחול במועד שבו קיימות הגבלות מחמירות (למשל בנוכחות 50 איש בלבד או איסור מוחלט לקיים אירוע) – צרכן שלא הגיע להסכמות עם בעל האולם ולא יקיים את האירוע באותו אולם או גן, יוכל לבטל את החוזה בעלות של 10% מסך ההתחייבות החוזית ועד לתקרה של 10,000 ש"ח.
  • כאשר האירוע אמור לחול במגבלות של עד 250 איש והצרכן נדרש להתאמות קלות: בעל האירוע יוכל לבטל את החוזה בעלות של 15% מסך ההתחייבות החוזית ועד לתקרה של 15,000 ש"ח.

המתווה המוצע לא יחול על צדדים שהגיעו להסכמות לאחר פרוץ משבר הקורונה, וטרם פרסום הסדר מחייב ביחס לענף זה.

קבלו עדכונים חמים בטלגרם של פואנטה >

עקבו אחרינו באינסטגרם > 

הצטרפו לקבוצת "עדכוני קורונה" של פואנטה >

איך גובש המתווה?

כאמור, הפגיעה נוגעת הן לבעלי אולמות וגני האירועים והן לזוגות שחתונתם בוטלה משום שחלה בתקופה של איסור ההתקהלות, או שמועד החתונה שלהם קרב, אך הוטלו עליה מגבלות התכנסות אשר משנות את אופי האירוע.

חלק מהצרכנים דיווחו כי הופעלו עליהם לחצים, לרבות איומים בתביעה של עד כדי 70% מגובה העסקה (עבור חתונה שלא ניתן היה לקיימה בשל המגבלות שהוטלו עקב הקורונה). צרכנים רבים ציינו כי היו רוצים כי המדינה תתערב במערכת יחסים זו.

נזכיר כי ביום 14.6.2020 שבו האולמות וגני האירועים לפעול ולערוך אירועים, אך מספר המשתתפים הוגבל ל-250 אנשים ומאז חלה ירידה במספר המוזמנים המותר.

יש בעלי אולמות אשר דורשים תשלום עבור מינימום אורחים מקורי אליו התחייב הזוג וזאת למרות המגבלות.

כך לדוגמה, באירוע שנערך לאחר ה-14.6 שבו התחייבו בני הזוג ל-400 מוזמנים, ביקש בעל האולם תשלום על 400 מנות וזאת למרות שבפועל יכלו להיכנס רק 250 מוזמנים נכון למועד פתיחת האירועים.

"גיבשנו את המתווה הזה על סמך ראיונות. זוגות שראיינו סיפרו כי שילמו מקדמות וכי יש להם מחלוקות עם בתי העסק", אומרת ד"ר דליה שיליאן, מנהלת אגף בכיר מחקר ופיתוח ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. "ההמלצות שלנו מאפשרות לצרכנים לצאת מהחוזה עם נזק כספי מינימלי. צריך לפתוח את החוזה".

המתווה מבוסס על הנתונים הבאים:

1. ראיונות שערכה הרשות להגנת הצרכן

הרשות ראיינה 81 צרכנים שהיו אמורים להתחתן (או שעתידים להתחתן) בין החודשים מרץ לאוגוסט 2020, ולא ניתן לקיים את האירוע בהתאם לתנאים המקוריים שהוסכמו בין הצדדים עקב משבר הקורונה.

2. ממצאי סקר שעורכת הרשות

סקר בקרב 4000 צרכנים מתוך כלל האוכלוסיה היהודית מגלה כי 45% מהם חוו נזקים כספיים כתוצאה מעסקאות צרכניות. מתוך כלל המשיבים בחיוב, כ-2%-1% חוו פגיעה צרכנית בתחום של אולמות אירועים.

3. סקר שערך משרד המשפטים

הסקר בוצע בקרב 434 נשאלים, אשר היו אמורים להתחתן בחודשים מרץ-יוני 2020 או אמורים להתחתן בחודשים הקרובים.

האם אלה המלצות או חוק מחייב?

בשלב הזה, המתווה הוא בגדר המלצות. עם זאת, המתווה מוגש כהצעת חוק, והצפי הוא שהחקיקה תעבור. לדברי ד"ר דליה שיליאן, הציפייה היא שלמרות שעדיין לא מדובר בחוק, ההמלצות יהוו איתות לצרכנים ולבעלי האולמות כיצד לנהוג במקרה של מחלוקת.

כאמור, המתווה מבקש לייצר תמריצים נכונים לצדדים להתפשר על מועד האירוע ומספר המוזמנים, במועדים שבהם יתאפשר לשוב ולקיים את האירוע. הצוות סבור כי כל שיח עתידי על המצוקה בשוק זה ועל הצעדים שיש לנקוט כדי לאושש אותו, צריך לצאת מתוך נקודת מוצא של המתווה המצ"ב, שלפיו לא ניתן להשית את הנזק על הלקוחות.

הצוות בין משרדי שגיבש את הנהלים כלל נציגים ממשרדי האוצר, הכלכלה, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ורשות שוק ההון, במטרה לגבש את המדיניות המשפטית הראויה בכל הקשור להיבטים החוזיים הנובעים מהמשבר.

היה לכם מעניין? איזה יופי, שתפו חברם ואל תשכחו לפרגן לנו בלייק, זה ממש חשוב לנו!

קראו עוד חדשות צרכנות באתר פואנטה





דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות