(תוכן מקודם)
מבין כל החרקים, זה שמעורר אצל בני האדם את הרגשות החזקים ביותר הוא הג’וק. הוא לא מוצץ את הדם שלנו (כפי שעושים פשפשים ופרעושים), הוא לא עלול לפרק קירות ומשקופים (כפי שעושים טרמיטים), המקרים שבהם הוא מעביר מחלות לבני אדם מועטים למדי (בניגוד למשל ליתושים שעלולים לגרום למגפות) והגודל הממוצע שלו הוא בסך הכל 4 ס”מ – ובכל זאת בני אדם חווים גועל וצמרמורת של ממש כשהם נתקלים בג’וק. כדי שהקיץ יהיה נעים ונטול מפגשים מצמררים, כדאי להיערך אליו ובפרט ליישם את ההמלצות שבעמוד זה.
הדברה מונעת
הפתרון האפקטיבי ביותר נגד ג’וקים הוא הדברה. כשמרססים את הבית בתחילת הקיץ ואפילו כבר באביב, כל תיקן אמריקאי – זהו השם הרשמי של הג’וק – שייכנס אליכם הביתה ייחשף לאותו חומר ויודבר. חשוב להקפיד על ריסוס בכל המקומות האהובים על הג’וקים: הארון שמתחת לכיור, מאחורי המקרר, מאחורי מדיח הכלים, מתחת לארונות המטבח, לאורך כל הפאנלים, בפינות הבית וגם על אדני החלונות.
לקראת הגעת המדבירים תתבקשו להזיז את כל הרהיטים והחפצים הכבדים אל מרכזי החדרים. כך אפשר יהיה לרסס לאורך הקירות ולכסות את כל שטח הבית באותו חומר שמהווה שכבת הגנה.
הדברת ג’וקים בביוב
חברות מקצועיות, כמו למשל קסם הדברות, מקפידות לרסס גם את בורות הביוב של הבניין. זאת משום שאמנם ריסוס האזורים המועדים לפורענות בבית מונע מכם להיתקל בג’וקים חיים, אבל אם אתם רוצים להימנע גם מהצורך לפנות גופות של ג’וקים, כדאי למנוע מלכתחילה את הגעתם.
לכן צריך לרדת אל שורשי הבעיה ואל המקום שממנו הם מגיעים, הביוב. ההדברה במערכת הביוב מתבצעת באמצעות ריסוס ו/או פיתיונות בצורת קפסולות זעירות שמכילות חומר רעיל עבור הג’וקים.
המלצות נוספות
מחקרים רבים ניסו להבין למה בעצם אנחנו נרתעים כל-כך מג’וקים. השערה אחת היא שמדובר במנגנונים אבולוציוניים שמקטלגים את הג’וקים ביחד עם בעלי חיים מזיקים. השערה אחרת היא שמדובר בחיקוי פשוט – ילד שרואה את ההורים שלו נגעלים מג’וק יפתח גם הוא תגובה דומה.
בכל מקרה, מעבר להדברה, כדאי לשמור על הבית נקי לאורך כל הקיץ. כמו כן יש להימנע מהשארת מזון או שאריות מזון חשופים במטבח – כך שלג’וקים לא תהיה סיבה להסתובב. לקראת יציאה לחופשה מומלץ לכסות את כל פתחי הניקוז במטבח ובחדר הרחצה, ועוד המלצה היא לזרוק את הזבל לפחות פעם ביום.
