בקשה לייצוגית: השמנת המתוקה של תנובה יקרה באופן בלתי סביר, משום שהיא מונופול - פואנטה

בקשה לייצוגית: השמנת המתוקה של תנובה יקרה באופן בלתי סביר, משום שהיא מונופול

לפי בקשה לייצוגית נגד תנובה, שמנת מתוקה 10% ו-15% אמורות להיות זולות יותר משמנת 38% – אך הן יקרות יותר, מה שהכניס לתנובה 80 מיליון שקל תוך 6 שנים בלבד

אין כמעט בית בישראל שאין בו שמנת מתוקה של תנובה, אבל האם המחיר שלה הוגן או סביר? לפי בקשה לייצוגית נגד תנובה – ממש לא. כמובן, לא מדובר על שמנת מתוקה 38% – הנמצאת תחת פיקוח מחירים, אלא על הגרסאות האחרות של השמנת המתוקה: 15% ו-10%. לפי הבקשה, אילו מחיר שמנת מתוקה 15% ו-10% של תנובה היה הוגן ומשקף עבור תנובה רווח של כ-20%, הציבור היה חוסך לפחות 80 מיליון שקל בשש שנים בלבד. אלא שתנובה מנצלת את כוחה המונופוליסטי, גובה מהצרכנים מחיר מופרז ומרוויחה כ-65% מעבר לעלויות הייצור. כאמור, לפי הבקשה, בשנים 2012-2018 תנובה גרפה לכיסה 80 מיליוני שקלים בזכות אותה גבייה עודפת.

הבקשה (ת”צ 54291-04-19), שהוגשה ע”י לקוחת תנובה ע”י עו”ד דוד מזרחי, מתבססת על חוות דעת כלכלית מנומקת של היועץ הכלכלי סלע קולקר. בבסיס הבקשה עומדת ההנחה שמחירה של השמנת המתוקה נגזר מכמות השומן שהיא מכילה, ולכן אין היגיון בכך ששמנת מתוקה 38% נמכרת בכ-6.30 שקל (מחיר מפוקח) ואילו שמנת 10% ו-1% יקרות ממנה משמעותית. הסיבה היחידה לכך שהן יקרות יותר היא שהמחיר שלהן לא מפוקח – ולכן תנובה יכולה לגבות עליהן מחיר מופרז. למעשה, בעבר מחירי השמנות הסתדרו לפי סדר אחוז השומן שלהן: המחיר הגבוה ביותר לשמנת העשירה ביותר, והמחיר הנמוך ביותר לשמנת הרזה ביותר, עומדת בבסיס הנחת יסוד זו. “אם בשנת 2005 היה זול יותר לייצר שמנת 15% מאשר שמנת 38%, אין סיבה שבשנת 2018 זה יהיה הפוך”, נכתב בחוות הדעת.

ייצוגית נגד תנובה
מתוך חוות הדעת הכלכלית המצורפת לבקשה לייצוגית נגד תנובה

מחיר ממוצע שמנת מתוקה של תנובה לשנת 2018 (בשקלים כולל מע”מ ליחידה של 250 מ”ל)

לפי חוות הדעת,שליטתה של תנובה בשוק השמנת המתוקה בישראל הינה שליטה מוחלטת, ונתח השוק שלה נשמר לאורך כל השנים ביציבות סביב 75%. במוצרים שאינם נמצאים תחת פיקוח מחירים, שליטתה של תנובה אף מוחלטת יותר.

נתחי שוק כספיים בחתכים שונים בשנת 2018

ייצוגית נגד תנובה
מתוך חוות הדעת הכלכלית המצורפת לבקשה לייצוגית נגד תנובה

גלגולה של שמנת מתוקה

השמנת המתוקה היא דוגמה לנחיצותו של פיקוח מחירים. תנובה הייתה היצרנית היחידה של שמנת מתוקה במשך שנים ארוכות – והמוצר היה נתון תחת פיקוח מחירים ששמר על מחיר מירבי עד 2009. כך, עד שנת 2009 שלטה תנובה בכ- 97% מהשוק, ומחיר השמנת 38% היה מוגבל לכ- 6.50 שקלים. כשהפיקוח הוסר, נכנסו לשוק גם טרה ושטראוס – אבל במקום שתהיה תחרות – המחיר עלה. תנובה הקפיצה את מחירי שמנת 38% לכ- 8.50 שקלים, עד שבחודש ינואר 2014 הוחזר הפיקוח, ותנובה נאלצה להוריד את המחיר בחזרה לכ- 6.50 שקלים. אלא שרק שמנת 38% נמצאת בפיקוח – ואילו הגרסאות האחרות אינן מפוקחות, כך שמחירן נותר גבוה (כ-8.15 שקלים) – וזאת למרות שהן מכילות פחות אחוזי שומן ולכן עלות ייצורן נמוכה יותר.

הדומיננטיות של תנובה

שוק השמנת המתוקה המבורקד בישראל נאמד בהכנסות של כ-305 מיליון שקל בשנת 2018, מתוכם מכירותיה של תנובה הסתכמו בכ-230 מיליון שקל המהווים 79% מהשוק במונחים כספיים, ו-78% מהשוק במונחים כמותיים.

נתח השוק של תנובה, נשמר לאורך השנים ביציבות סביב 75%. שני המתחרים הבאים אחריה, גם הם כמו תנובה, מהווים שניים מחמשת המונופולים השולטים בשוק המזון בישראל: החברה המרכזית לייצור משקאות (“קוקה-קולה”) משווקת שמנת מהמותג “טרה” (להלן: “טרה”), ושטראוס משווקת שמנת מהמותג: “יטבתה” (להלן: “שטראוס”). טרה ושטראוס מחזיקים בשנים האחרונות בנתחי שוק של כ-10% וכ-7% בהתאמה.

זו אינה הפעם הראשונה שבה מוגשת בקשה לייצוגית נגד תנובה

בינואר האחרון, כפי שדיווחנו כאן באתר חדשות הצרכנות פואנטה, הוגשה בקשה לייצוגית נגד תנובה בעילה מאוד דומה. גם כאן היא הוגשה ע”י עו”ד דוד מזרחי. לפי הבקשה, תנובה מוכרת לצרכנים שמנת חמוצה במחיר מופרז משום שהיא מונופול. הטענה המוצגת באותה בקשה דומה לטענה בבקשה הנוכחית: בעוד ששמנת חמוצה 15%, שנמצאת בפיקוח, עולה כ-2 שקל, שמנת חמוצה 9% או 27% עולה עשרות אחוזים יותר – וזאת למרות שככל שאחוזי השומן נמוכים יותר, המחיר אמור להיות נמוך בהתאם.

תגובת תנובה: “התביעה לא הוגשה לתנובה, ולכן לא נוכל להגיב עליה”.

פואנטה




תגובות: 0
נגישות