אושר בוועדת הכלכלה: החל מעוד חודש יזנקו הקנסות על חלק מעבירות התנועה. כמה תעלה כל עבירה?

אושר בוועדת הכלכלה: החל מעוד חודש יזנקו הקנסות על חלק מעבירות התנועה. כמה תעלה כל עבירה?

האם עברייני תנועה יירתעו יותר מקנס של 1,500 שקל? לא בטוח. ומה ייעשה בכסף? כנראה שהוא לא יוקצה לטובת הגדלת תקציב המלחמה בתאונות הדרכים

למרות שלא הוצגו בפניה נתונים כלשהם שמעידים כי ייקור הקנסות יביא להפחתת תאונות הדרכים – אישרה היום ועדת הכלכלה את הצו של שר התחבורה ישראל כץ, שלפיו יזנקו הקנסות על חלק מעבירות התנועה במאות שקלים. בדיון הסתבר שבמשרד התחבורה לא טרחו להתייעץ עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפני שביקשו לייקר את הקנסות, וגם לא התייעצו איתה אם יש לה רעיונות יצירתיים יותר לצמצום תאונות הדרכים. 

לפי ההצעה שאושרה, נקבעה מדרגת קנס חדשה של 1,500 שקל – ואושר להחיל את הקנס הגבוה על עבירות חמורות, ביניהן אי ציות לרמזור אדום (במקום 1,000 שקל כיום), נהיגה במהירות של 31 עד 40 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית ונהיגה במהירות של 41 עד 50 קמ"ש מעל המותר בדרך בין עירונית (במקום הזמנה לדין כיום). אושר להחמיר את הענישה על עבירות נהיגה ללא רישיון בתוקף, הקנס על רכיבה על אופניים חשמליים מתחת לגיל 16 נקבע על 1,000 שקל, והקנס על עבירות אחרות ברכיבה על אופניים חשמליים עלה מ-100 ל-250 שקל. 

זאת, אחרי שרק לא מזמן אישרה הוועדה תקנות חמורות וקנסות לגבי נהיגה באופניים חשמליים – תקנות שגם כך קשה מאוד לאכוף משום שהנהגים הצעירים הם למעשה קטינים ללא תעודת זהות וללא הכנסה.

היו"ר כבל הוסיף כי בכוונתו לקדם מהלך של הוספת מספרי רישוי על גבי האופניים החשמליים.

התקנות ייכנסו לתוקף בעוד למעלה מחודש, כ-30 יום לאחר פרסומן ברשומות.

ומה לגבי עוד ניידות בכבישים? מה לגבי אכיפה? מה לגבי עונשים חינוכיים שיביאו להפנמה אמיתית ולא רק לתשלום קנס שאחריו הנהג ממשיך לדרכו? שנת 2016 הייתה מהשנים הקשות בכבישים, והיא הסתיימה בעלייה במספר ההרוגים. בוועדת הכלכלה עושים מאמץ עקבי לטפל בנושא הזה וקיימו גם שימוע בנושא, אך הצו הזה לא מטפל בזוויות האלה. האם עוד 500 שקל יצילו חיים, או שמא עדיף היה ששר התחבורה ייזום טיפול שורש עמוק בתרבות הנהיגה, ושהשר לביטחון פנים ידאג במקביל למשטרת תנועה פעילה ויעילה? אפשר היה לצפות שחברי הכנסת ידרשו ויקבלו נתונים שיצביעו על האפקטיביות של הקנסות הגבוהים – אבל זה לא קרה. במקום זאת בחרו חברי הוועדה להרים את ידם בעד ייקור הקנסות – שגם כך היו גבוהים. 

יש לציין כי לא כל חברי הכנסת בוועדה התלהבו מהצו – והם אף העלו רעיונות יצירתיים מה לעשות בכסף.

מי שהתנגד לייקור הקנסות היה ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת). לדבריו, זה רק יכניס יותר כסף לקופת המדינה ולא יטפל בשורש הבעיה: "כל עוד אנשים לא חושבים שהם ייתפסוף העלאת הקנסות לא תהייה אפקטיבית. העלאת קנסות על שימוש בסלולרי לא הובילה להפחתת השימוש בו".

יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים של ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב אשר, קרא למשרד האוצר להכניס את היד לכיס ולהעביר את תוספת הכסף שתתקבל מהמהלך לטובת המלחמה בקטל בדרכים. עוד אמר כי אם האוצר לא יעשה זאת, הוא ישקול להגיש הצעת חוק פרטית בעניין.

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) הציע להבחין בין עבירה ראשונה וחד-פעמית לבין עבירות חוזרות: "מה שצריך לעשות זה להחמיר ענישה על עבריינים חוזרים, כאלה שביצעו את העבירה בפעם השנייה או יותר".

למרות זאת, במהלך הישיבה שקלו חלק מחברי הכנסת להעלות את הקנס על חציית צומת באור אדום אפילו מעל 1,500 שקל.  סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, אמרה כי קנס גבוה מדי עלול גם הוא לפגוע בהרתעה ולדחוף אנשים לבית המשפט, וחברי הכנסת קיבלו את העמדה וקבעו, כאמור, את הקנס על 1,500 שקל.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות