מתי עוברים לשעון קיץ 2024 ולמה לא להשאיר אותו לתמיד, כמו בחלק מהעולם?
על רקע השאלה מתי עוברים לשעון קיץ, עולה עוד שאלה: לאור התועלת הן לכלכלה והן לנפש, למה לא להאריך את שעות האור כל השנה? בעולם המגמה ברורה
המעבר לשעון חורף יוצר אצל הרבה מאוד אנשים תחושה של עצב, ובהתאמה – מעבר לשעון קיץ משפרת את מצב הרוח. לאור מצב הרוח השפוף שלנו מאז 7 באוקטובר, זריקת עידוד קטנה היא בהחלט במקום, אז למי ששאל את עצמו מתי עוברים לשעון קיץ – התשובה היא ב-29.3.24. ליתר דיוק, זה קורה בלילה שבין חמישי לשישי, בשעה 2:00 לפנות בוקר.
זה אומר שבלילה הזה בשעה 02:00 השעון קופץ שעה אחת קדימה, ואנו מפסידים שעת שינה שתחזור אלינו כשנעבור לשעון חורף.
מי קובע מתי עוברים לשעון קיץ?
המבוגרים שבינינו אולי זוכרים שבעבר המעבר משעון חורף לקיץ ולהפך היה יכול להתרחש בכל יום בשבוע. התוצאה הייתה הרבה איחורים והיעדרויות – משום שאנשים שטעו הגיעו באיחור לפגישות, לתור לרופא ועוד.
כעת המצב שונה. לפי חוק קביעת הזמן משנת 2013, העברת הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ מתבצעת רק בלילה שבין יום חמישי ליום שישי.
כשמדובר במעבר משעון חורף לשעון קיץ, מדובר תמיד ביום שישי שלפני יום הראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00.
שעון הקיץ בתוקף עד ליום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00. ולמה נקבעה השעה 02:00? "כדי לשמור על סינכרוניזציה של הזמן המקומי ישראלי עם הזמן עולמי UTC", מסבירה ד"ר נדיה גולדובסקי, ממונה מדידות זמן ותדר, האחראית על הזמן הלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה.
"הזמן מקומי שלנו מקדים את הזמן העולמי בשעתיים. כאשר בישראל השעה 2:00 בלילה, בגריניץ' השעה 00:00 בלילה – ולפי גריניץ' נקבע הזמן העולמי (UTC). בכל העולם עושים שינוים בזמן בשעה 00:00 בלילה כדי להישאר מסונכרנים לזמן העולמי UTC".
ברוב עולם עברו או עוברים לשעון קיץ קבוע
בישראל שבה ועולה לא פעם דרישה להישאר בשעון קיץ – ולא רק מטעמי מצב רוח, אלא מטעמים של חיסכון בחשמל ועלייה בפריון.שעון קיץ מאפשר לנו יותר שעות אור בשעות הפעילות. בשיא הקיץ השמש בארץ זורחת כשעתיים מוקדם יותר מאשר בשיא החורף, כך שאם לא היינו מזיזים את השעון השמש היא הייתה זורחת ביוני בסביבות 4:30 בבוקר.
היי חברים, אתם בטלגרם? גם אנחנו 🙂
יש לנו שם כתבות שוות, הצטרפו כאן >
בהתאחדות התעשיינים הציגו בעבר נתונים מדהימים: החיסכון מצריכת החשמל בתקופת שעון הקיץ לכלל המשק חוצה את רף ה-85 מיליון שקלים. שעת אור הנוספת מעלה גם את פריון העבודה ומעלה גם את המכירות בענפי הבילוי, הפנאי והתיירות. סכומים אלה מסתכמים לפי ההערכות בכ-240 מיליון שקל נוספים, כך שבך הכול מדובר בכ-325 מיליון שקל.
למעשה, במדינות רבות רוב המדינות בעולם כבר ביטלו החלפת הזמן לקיץ וחורף, בהן רוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. גם בארה"ב יש גורמים הלוחצים להפסיק עם שינוי השעון בחורף.
הפרלמנט האירופי הצביע ב-2019 בעד ביטול המעבר העונתי לשעון קיץ – כך שכל מדינה יכולה להחליט אם להישאר כל השנה באזור הזמן הרגיל שלה או לעבור באופן קבוע לשעון קיץ.
אז מה מונע את המהלך בישראל? ההתנגדות מגיעה בעיקר מצד גורמים דתיים שמעלים טענות שונות בנוגע למועדי התפילות. מצד שני, יש גם טיעונים דתיים בעד שעון קיץ קבוע. כך למשל, שאפשר לקום שעה מאוחר יותר לתפילת שחרית ואף לסליחות של חודש אלול. בנוסף, יש זמן רב יותר להתכונן לשבת ולחגים, כי כניסת השבת או החג מתאחרת בשעה לפי השעון הרשמי. לכן, לא ברור מהן הסיבות האמיתיות להתנגדות.
יש לכם זמן? קצת רקע על איך בכלל נקבע הזמן…
בכל מדינה יש זמן מקומי לאומי, שעל פיו חיים תושבי המדינה וכל דבר במדינה מתבצע לפי זמן זה. זמן מקומי בכל מדינה קשור ומוגדר לפי המיקום הגיאוגרפי של המדינה על פני כדור הארץ, המחולק ל-24 אזורי זמן.
אנחנו עוד לא חברים בפייסבוק? בואו נתקן את זה 🙂 לחצו כאן >
ספירת אזורי הזמן מתחילה בקו האורך אפס מעלות שנמצא בעיר הקטנה גריניץ' שליד לונדון. הזמן העולמי UTC מוגדר לפי קו האורך גריניץ'.
במדינת ישראל הזמן נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה והתעשייה, בעזרת מערכת של ארבעה שעונים אטומיים, המסמנים את הזמן הלאומי כ-UTC (INPL) זמן היקום המתואם של ישראל.
