לקוחות נטוויז'ן? בדקו על מה מחייבים אתכם
לקוחות גילו שצורפו לשירותי סינון ואנטי וירוס ללא ידיעתם, וחויבו גם אחרי שהתנתקו
אם אתם לקוחות אינטרנט של נטוויז'ן (השייכת לסלקום), כדאי שתוודאו שאתם מחויבים בדיוק על השירותים שביקשתם ושלהם את זקוקים. למעשה, גם אם התנתקתם מנטוויז'ן, ייתכן שאתם ממשיכים להיות מחויבים – כפי שעולה הן מתלונות של לקוחות בעמוד הפייסבוק של החברה והן מבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה לאחרונה (ת"צ 447671-06-16). להערכת התובעים, ללקוחות נטוויז'ן נגרם נזק בהיקף של 14,256,000 מיליון שקל.
באילו שירותים מדובר? שירות אנטי ספאם, פקס אלקטרוני, סינון אתרים, הגדלת תיבת הדוא"ל ואנטי וירוס. למעשה, נטוויז'ן וספקיות האינטרנט האחרות מציעות ללקוחות שירותים שעבור רובם ממש אינם נחוצים, לכאורה בתשלום נמוך של כ-10 שקלים בחודש לכל שירות. יש מי שמסכים לקבל את השירות כי אינו יודע שהוא לא נחוץ לו, יש כאלה שמסכימים בהיסח הדעת ויש כאלה שאינם יודעים שאפשר להשיגם בחינם או במחיר נמוך יותר.
לדוגמה, תיבת דואר של נטוויז'ן בנפח מוגדל אינה נחוצה למשתמשי ג'ימייל – שהם רוב בעלי חשבונות המייל. דוגמה אחרת היא השירות המבטיח סינון ספאם, אך למעשה רלבנטי רק לתיבת המייל של נטוויז'ן – שהיא לרוב לא התיבה הראשית של המשתמש.
דוגמה שלישית היא תוכנת אנטי וירוס, שלפעמים ניתן להוריד חינם, ובכל מקרה אין צורך בתיווך של נטוויז'ן כדי להתקינה. אלא שכדי להתקין את האנטי וירוס של סימנטק, נטוויז'ן שולחת קישור למייל של הלקוח. מאחר שמדובר בתיבת המייל של נטוויז'ן עצמה – שלרוב אינה בשימוש – הלקוח כלל לא רואה את המייל ולא יודע על השירות.
לטענת התובעים, נטוויז'ן נוקטת בשיטת מצליח, שלפיה רק אם הלקוח מגלה בדיעבד שהוא חויב שלא כדין, החברה מחזירה לו באופן חלקי את כספו. אם הלקוח לא מגלה זאת, הוא ממשיך להיות מחויב מדי חודש על שירותים שאינו צורך כי אינו יודע עליהם.
לטענתם, החברה גם טוענת שהיא מספקת שירות ששמו Ad-A-ware שמספק הגנה מפני תוכנות ריגול בזמן אמת, אך מסתבר שאפשר להוריד אותו חינם.
שני התובעים, המיוצגים על-ידי עו"ד יעקב שפיגלמן ועו"ד עמית עידו, הם לקוחות נטוויז'ן שצורפו וחויבו לשירותים שונים ללא ידיעתם וללא הסכמתם. התובע הראשון התנתק מנטוויז'ן בינואר 2016, אך בחודש מאי גילה שחויב בכ-30 שקל עבור שירות אינטרנט סקיוריטי לחודשים פברואר עד מאי (כ-10 שקל לכל חודש). החיוב הפתיע אותו, משום שמעולם לא התחבר לנורטון סקיוריטי ולא צרך את השירות, שהרי לא ידע על קיומו.
נציגת החברה אמרה לו שהוא נתן את הסכמתו להצטרף לשירות בינואר 2016, אך כאשר דרש לשמוע את ההקלטה ואף איים בתביעה ייצוגית, הודתה נטוויז'ן שהוא חויב שלא כדין והסכימה – בניגוד לסירובה קודם לכן – להשיב לו את מלוא הסכום ששילם לאורך התקופה. הלקוח, שהבין כי מדובר בתופעה שלא קרתה רק לו, בחר להפוך את הסוגיה לתובענה ייצוגית.
הלקוחה השנייה גילתה שהיא מחויבת על שורת שירותים שלא הזמינה, ביניהם סינון תכנים לילדים – בשעה שלא היו לה ילדים כלל. בין היתר, היא חויבה על אינטרנט סקיוריטי חיוב כפול. במצטבר, במשך כמה חודשים בין 2013 ל-2014, היא חויבה על כ-113 שקל. כשפנתה לנטוויז'ן נאמר לה שהיא הזמינה את השירותים הללו שניתנו לה לחודשיים חינם. נציגת החברה הסכימה להחזיר לה 50 שקל, אך התובעת סירבה וביקשה לשמוע את השיחה המוקלטת שבהן היא לכאורה מסכימה לקבל את השירותים הללו. בנטוויז'ן טענו שאינם מוצאים אותה.
יצוין כי התובעים מצרפים לתביעה שורה ארוכה של צילומי מסך מהפייסבוק, ובהם תלונות דומות של לקוחות אחרים.
מנטוויז'ן לא נמסרה תגובה.
