לקט ישראל: משפחה מפסידה 3,200 שקל בשנה עקב אובדן מזון, בעיקר ירקות ופירות
הישראלים זורקים לפח גם כמויות גדולות של מזון מבושל, לחם וסלטים קנויים. במקביל, רבים באוכלוסיה סובלים מאי ביטחון תזונתי אשר אפשר לפתור באמצעות הצלת מזון. וכמה כל זה עולה לנו? הנה הנתונים של לקט ישראל ו-BDO
כמה אוכל אתם זורקים לפח? הייתם זורקים כל כך הרבה אילו במקום מזון, מדובר היה בשקלים? אז הנה המספר שאולי יגרום לכם לחשוב פעמיים: אובדן מזון בישראל פירושו 3,200 שקל למשפחה לשנה – כך לפי הדו"ח הרביעי לאובדן והצלת מזון שמפרסם ארגון לקט ישראל בשיתוף BDO. עיקר המזון שאנחנו זורקים הוא ירקות (25%) ופירות (כ-21%), ומיד אחר כך מזון מבושל (כ-20%).יותר מ-10% מהמזון שנזרק הוא סלטים ארוזים (חומוס, טחינה וכו').
המשמעות היא שאנחנו קונים יותר מדי פירות וירקות ומבשלים יותר מדי – ובסופו של דבר חלק מהאוכל הזה (ומהכסף שהוא עלה לנו) נזרק לפח. למעשה, המזון שנזרק שווה ערך לחודש וחצי של צריכת מזון של משפחה ישראלית. בהסתכלות לאומית, מדובר ב-2.5 מיליון טון שהם 19.7 מיליארד ₪ – ומה שלא פחות מדהים הוא שכמעט מחצית מהאובדן הוא בר-הצלה, בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של כ-7 מיליארד ₪.
מן הצד השני, יש בישראל אוכלוסיה לא קטנה שסובלת ממה שמוגדר "אי ביטחון תזונתי", ולפי לקט ישראל, כדי לסגור את פער אי-הביטחון התזונתי בישראל מספיק להציל 20% מהמזון האבוד, בשווי 3 מיליארד ₪. הצלת מזון מאפשרת לעשות זאת בעלות של 830 מיליון ₪ בלבד.
איך אנחנו יכולים לזרוק פחות אוכל?
לאובדן המזון יש כמובן השלכות כספיות ברמה של משקי הבית הפרטיים, שהרי בסופו של דבר אנחנו משלמים לא מעט על מוצרים שאנחנו לא צורכים. בנוסף, יש לכך השלכות סביבתיות כואבות, משום שהסלטים הארוזים, משל, נמכרים כמובן בקופסאות פלסטיק שמושלכות לפח ומזהמות את הסביבה.
לכן, במקום לזרוק ולקנות אוכל חדש בכל סוף שבוע, כדאי פשוט לסגל הרגלי קנייה וצריכה חסכוניים ואקולוגיים יותר:
- לקנות כמות קטנה יותר של פירות וירקות בקנייה השבועית, ובמקרה הצורך להשלים את החסר באמצע השבוע.
- לקנות אריזות קטנות יותר. כך למשל, במקום לקנות ק"ג חומוס, אפשר לקנות חצי ק"ג חומוס.
- לבחור באריזות רב פעמיות, כך שלא תמצאו את עצמכם משליכים לפח אריזה שנפתחה גם כאשר היא חצי מלאה.
- לבשל כמויות קטנות יותר, שמותאמות באמת למספר הנפשות בבית ולרמת הצריכה שלהן.
- לטעום את המוצר לפני שזורקים אותו לפח, גם אם התאריך הנקוב עליו כבר חלף. לעתים קרובות תאריכי התפוגה לא באמת משקפים את המועד שבו המוצר מתקלקל, אלא נועדו לעודד את הצרכנים להשליך את המוצר ולקנות חדש.
הצלת מזון בלקט ישראל: מבסיסי צה"ל לנזקקים
בשנת 2018 ארגון 'לקט ישראל' הציל כ-2.2 מיליון ארוחות מבושלות מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה, מסעדות ועוד וכ-15.5 אלף טון תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ-150 מיליון ₪. עודפי המזון הללו מועברים מדי שבוע ללמעלה מ- 175,000 נזקקים באמצעות כ-200 עמותות ברחבי ישראל.
יש לכך שורה של השלכות, ואחת המשמעותיות היא על יוקר המחיה: אובדן המזון מייקר את מחירי המזון ב-11%, וזאת במדינה שבה יוקר המחיה הוא בעיה חמורה.
כאמור, הדו"ח חושף את השפעת אובדן המזון על יוקר המחיה, ולפיו ההשפעות של האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מייקרות את מחירי המזון בכ-11%. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון.
לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "במקום לתת מענה נקודתי כגון מלחמה במחירי הקוטג' והמילקי, על מדינת ישראל להפנים את היתרונות הרבים של הצלת מזון ולגבש מדיניות לאומית, יעדים ולתקצב נושא זה. על התכנית לתת את הדעת לכל שרשרת ערך המזון – משלב החקלאות, עובר ברשתות הקמעונאיות והשיווק ועד הצריכה הביתית. באוקטובר 2018 כנסת ישראל הכירה ביתרונות הרבים של הצלת המזון ואישרה את 'החוק לעידוד הצלת עודפי מזון'. על הממשלה הבאה לאמץ את הצלת המזון כפתרון משמעותי למיגור אי הביטחון התזונתי ולהציב נושא זה כנושא מרכזי על סדר יומה – הכלכלי, החברתי והסביבתי".
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון ופוגע בתחרותיות של תעשיית המזון הישראלית. מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות היא מדיניות כלכלית אפקטיבית דווקא בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית היא על מזון. הצלת מזון היא נוסחה מנצחת, שמאפשרת לסגור את פער אי הביטחון התזונתי תוך חיסכון ישיר למשק בסך של כ-2 מיליארד ₪. בכימות היתרונות החברתיים והסביבתיים העודפים החיסכון למשק אף עולה על 4.5 מיליארד ₪".
