רפורמת המדבקות וסימון המזון: למרות הלחצים, התקנות אושרו בכנסת. איך יסומנו גבינה צהובה וקולה זירו?

רפורמת המדבקות וסימון המזון: למרות הלחצים, התקנות אושרו בכנסת. איך יסומנו גבינה צהובה וקולה זירו?

צרכנים שיחפשו את המדבקות האדומות לא ימצאו אותן בשנתיים הקרובות, וזאת בגלל חוק איילת שקד. כל הפרטים – בפנים

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

אחרי דיונים ארוכים וממושכים, לחצים מצד יצרני ויבואני המזון ואפילו איומים של בכירים מחו"ל על פגיעה פוטנציאלית בייצוא לישראל – חברי הכנסת בוועדת הבריאות של הכנסת הצביעו היום פה אחד בעד תקנות סימון המזון.

התקנות, כזכור, קובעות כי מוצרי המזון יסומנו בסימון אדום שיתריע מפני ערכים גבוהים מדי של סוכר / נתרן (מלח) ו/או שומן.

התקנות יחולו רק מ-2020, וזאת משום שלפי "חוק איילת שקד" – כל שינוי בסימון מזון יכנס לתוקף רק שנתיים מסוף השנה שבה התקבל. לאחר מכן יהיו שתי פעימות שבהן יעלו כמויות החומרים המחייבים סימון בהדרגה, כאשר בכל פעם יוחמרו התקנות והערכים שייחשבו בריאים יהיו נמוכים יותר. זאת, במטרה לאפשר ליצרנים להיערך ולצרכנים להתרגל לטעמים החדשים. 

כך, הרפורמה תחול במלואה רק באמצע 2021, ועל מנת לאזן את האיחור במועד התחילה, נקבע שהסימון יהיה לפי הרמות המחמירות יותר – למעשה הפחתה של כמות הנתרן מ-800 מ״ג ל500 מ״ג, מ-22 גרם סוכר ל-12 גרם סוכר ומ-6 גרם שומן רווי ל-5 במזון מוצק.

כאן בפואנטה עקבתי אחר רפורמת סימון המזון מאז ההכרזה החגיגית בנובמבר 2016 במעמד שר הבריאות, לאורך חודשים ארוכים של דין ודברים בין משרד הבריאות, גורמים חברתיים המקדמים -את בריאות הציבור ונציגי תעשיית המזון.

במוקד המחלוקת עמדה גם השאלה העקרונית מדוע בכלל לסמן עבור ציבור הצרכנים את הערכים התזונתיים וגם מוצרים ספציפיים כמו גבינה צהובה ואבקת מרק, אשר סביבם היה ויכוח נוקב.

בראש המאבק נגד הכנסת הגבינה הצהובה לסימון עמדה תנובה, אשר יוצגה באמצעות חברת הלובי פוליסי של בוריס קרסני. במהלך השנה האחרונה נפגש שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן עם מנכ"ל תנובה, אייל מליס, כאשר הטיעון המרכזי של תנובה היה שגבינה צהובה היא מקור לסידן.

בדיון הייצרי שהתקיים השבוע בכנסת שב ועלה הטיעון הזה, שלפיו גבינה צהובה אמנם מכילה הרבה שומן רווי, אך מהווה גם מקור לסידן – ואילו בתגובה טענו אנשי בריאות הציבור כי ילדים (ומבוגרים) יכולים להשלים את הסידן ממזונות אחרים.

בשורה התחתונה, משרד הבריאות לא נענה ללחצים של תנובה ולא החריג את הגבינה הצהובה מהתקנות. מי שכן יוחרג, הן המוצרים הארוזים באריזות קטנות. 

הנה הפירוט:

  • לא יוחרגו מהתקנות: גבינה צהובה, גבינות קשות וחצי קשות, תחליפי מזון לפעוטות בני שנה ומעלה, אריזות שקופות (אלא אם סומנו יחידות המזון שבתוכן), פורמולות לצורך הרזיה והפחתת משקל, שמן קוקוס, שמן דקל.

  • כן יוחרגו מהתקנות: יחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ-25 סמ"ר, מרקים יבשים, מזון המורכב מרכיב אחד בלבד (גם אם הוסף לו תבלין אחד), אבקת תיבול ותערובת תיבול, משקה משכר, שמני מאכל צמחיים ושמן זית אשר עומדים בתקן.

הקריטריונים לסימון במדבקה אדומה

פריט הסימון

כמות ב-100 גרם מזון מוצק שתסומן ב-2020

כמות ב-100 גרם מזון מוצק שתסומן ב-2021

כמות ב-100 גרם מזון נוזלי שתסומן ב-2020

כמות ב-100 גרם מזון נוזלי שתסומן ב-2021

נתרן

500 מ"ג

500 מ"ג (אין שינוי)

400 מ"ג

300 מ"ג

סוכרים

12 גרם

10 גרם

5 גרם

5 גרם (אין שינוי)

חומצות שומן רווי

5 גרם

4 גרם

3 גרם

3 גרם (אין שינוי)

 

חברי הכנסת הצביעו היום בסופו של דבר פה אחד בעד התקנות, אך לא כולם בלב שלם, בשל המורכבות שיוצרות התקנות ובשל החשש שהתוצאה של הרפורמה תהיה הכנסת חומרים מלאכותיים למזון במקום חומרים טבעיים מתוקים למשל.

מה הרף התחתון למדבקה אדומה על מוצר מלוח?

במהלך הדיונים הקודמים, עלתה סוגיית כמות הנתרן.

אם בהצעה המקורית דובר על מדבקה אדומה לכל מוצר שמכיל 100 מ"ג נתרן, היצרנים שכנעו בתחילה את משרד הבריאות להסכים על רף של 400 מ"ג, ואילו היום בישיבה הציג מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב פשרה שלפיה מוצר יסומן באדום אם הוא מכיל 300 מיליגרם נתרן. כמובן, היו לכך מתנגדים, ביניהם הפרופסור לתזונה דורית אדלר, שטענה שהדבר יאפשר לכל אזרחי ישראל לחרוג בכמויות הנתרן המומלצות.

קולה זירו כמשל: סוכר מסומן במדבקה אדומה, תחליפי סוכר לא

המלחמה בסוכר הביאה יצרניות רבות לשלב במוצרים תחליפי סוכר – אשר לגביהם אין התייחסות באמצעות מדבקות. כך, בעוד שמוצר המומתק בסוכר יקבל מדבקה אדומה מעל רף מסוים, מוצר עם תחליף סוכר לא יסומן.

לדברי בר סימן טוב, הנזק של סוכר לא דומה לשום תחליף סוכר: "אין מה להשוות".

התוצאה היא שיש משקאות שידועים כלא בריאים – אך הם לא יסומנו, ביניהם קולה זירו, למשל, שהוא אחד המשקאות הקלים הנצרכים ביותר בישראל. אמנם, קולה זירו לא יקבל מדבקה ירוקה – אבל צרכן שיחפש את נורת האזהרה בדמותה של מדבקה אדומה, לא ימצא אותה על קולה zero. 

קראו עוד כתבות מעניינות בפואנטה:

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות