לקט ישראל: הצלת מזון תחסוך למשפחה 650 שקל בחודש

אתם זורקים לפח 650 שקל בחודש

שימו לב איך חקיקה ממשלתית שתמנע אובדן מזון ותעודד הצלת מזון, תפחית את יוקר המחיה ב-6%

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

הרבה מאוד מזון, מכל הסוגים, נזרק מדי יום לפח – כאשר חלק גדול מהמזון הזה נזרק עוד לפני שהוא מגיע לצרכנים, אבל לעתים – בגלל העדפות הצרכנים.

למה הכוונה? כשמדובר בירקות ופירות, הצרכנים מעדיפים שלא לקנות פלפל שאינו אדום בוהק, מלפפון שקיבל מכת שמש קלה או קלמנטינה שאינה מושלמת.

חלק גדול מהחקלאים אפילו לא מנסה למכור תוצרת כזאת, ולעתים קרובות משמיד אותה. הקמעונאים מצדם בוחרים רק את הירקות והפירות היפים, וגם מתוך אלה – רבים נזרקים כי הם לא עונים על דרישות הצרכנים.

הדרישות הללו, נזכיר, אינן קשורות לערך התזונתי של אותו פרי או ירק, אלא מונעות מאיזשהו מודל יופי.

אובדן מזון, אגב, מתרחש כמובן לא רק שם. הוא מתרחש גם אצלנו בבית, בכל פעם שאנחנו זורקים את הקוטג' הישן גם אם לא פג תוקפו, או את העגבניות שקנינו לפני שבוע רק בגלל שקנינו חדשות.

לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי BDO, משפחה ממוצעת מוציאה מדי חודש על מזון 2,500 שקל – ומתוכם 650 שקל היא זורקת לפח.

בסופו של דבר, לפי נתוני לקט ישראל וחברת BDO, אובדן המזון בישראל (הכולל את כל סוגי המזון) עמד השנה על 2.3 מיליון טון, כמות המהווה כ-33% מהיקף ייצור המזון בארץ.

אובדן מזון נחלק לשניים – חלקו הקטן נתרם, חלקו הגדול נזרק לפח או מוטמן. זאת, למרות שחלק גדול מהמזון הוא בר-הצלה, בהיקף של 1.1 מיליון טון ובשווי של 7 מיליארד שקלים.

אם נחזור רגע לסופרמרקט השכונתי שלנו, הרי שקרוב למחצית משווי המזון בר-ההצלה הינו במקטע קמעונאות והפצה, כאשר סך אובדן המזון במקטע זה הסתכם השנה ב-400 אלף טון, ובשווי של 4.2 מיליארד שקלים.

מבחינת הצרכנים, המשמעות של השלכת מזון שלא נמכר לפח – היא לא רק משמעות ערכית. יש לכך גם משמעות כלכלית, משום שהקמעונאים מגלמים את ההפסד שנגרם להם ואת ההוצאות שיש להם בגין הטמנת מזון על הצרכנים.

לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, אנחנו הצרכנים משלמים 6% יותר על המזון שלנו – בגלל העלויות שמגלגלים אלינו הקמעונאים כתוצאה מהמזון שהם משליכים לפח.

לדברי כרוך, יותר מ-3.5 מיליארד שקל אשר יורדים היום לטמיון – אפשר לחסוך: "80% מהאוכל שנזרק על-ידי הקמעונאים אפשר להציל. כ-18% מאוכלוסיית ישראל חיים באי ביטחון תזונתי, כאשר ישראל מדורגת במקום ה-18 במונחי אי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD, ונמצאת במקום התשיעי בשיעור ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית".

מתי יזרקו פחות אוכל בבתי חולים ובמוסדות ממשלתיים?

לקט ישראל עובד בשיתוף פעולה מעורר השראה עם שורת בתי מלון – החל בפתאל ועד ישרוטל ודן.

בתי המלון תורמים את המזון שלא נצרך, אבל יש עוד גופים רבים שיכולים לעשות זאת ולא עושים זאת – וזאת בשל חשש מתביעות.

כרוך קורא להסדיר בחקיקה את נושא תרומת המזון. זאת, משום שכיום יש מוסדות גדולים, כמו בתי חולים, שחוששים לתרום מזון כדי שלא יהיו חשופים לתביעות.

הנושא הזה יושב כבר שנתיים בוועדת הרווחה, אך כדי שהוא יתקדם – צריכה להיעשות עבודה משותפת של משרד המשפטים ושל משרד הבריאות.

החוק, אם יעבור, ימנע מאותם גופים חשיפה לתביעות משפטיות במקרה של בעיה עם המזון שנתרם – כל עוד הם עומדים בתנאים רגולטוריים.

"ב-2008 נחקק חוק בארה"ב שמחייב כל גוף שמתוקצב על-ידי הממשלה לתרום את עודפי המזון שלו, גם כאן צריך לעבור חוק כזה", אומר כרוך.

בנוסף, כרוך קורא להופוך את צמצום אובדן המזון ליעד לאומי – מהלך שכבר קורה במדינות אירופה, במדינות ה-OECD ובארה"ב: "ניסינו לעניין בזה את המשרד להגנת הסביבה כבר לפני 3 שנים. זה לא קרה. אנחנו מדברים על 9 מיליארד איש שיחיו כאן ב-2030. מה הם יאכלו?".

כרוך מספר שבמדינות מסוימות בעולם הבינו את היתרונות במה שנקרא ירקות "מכוערים" – והם מציבים עגלות כאלה של ירקות ופירות, הנמכרים במחיר נמוך יותר מאשר הירקות היפים.

כאן בארץ, לדבריו, נעשה ניסיון כזה ברשת ויקטורי והוכיח שיש ביקוש.

אז בכל פעם שאתם זורקים לפח ירקות שקניתם ולא אכלתם, עוף שבישלתם והילד לא אוהב או כל מזון אחר – כדאי שתחשבו על כמות המזון שנזרקת לאשפה בישראל, בזמן שיש לא מעט מבוגרים, קשישים וילדים, שלא נהנים מהשפע הזה – וחלקם אפילו רעבים.

לקריאת הדו"ח המלא: https://www.leket.org/food-waste-and-rescue-report/

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות