ייצוגית: פרוקטר&גמבל, יצרנית ג'ילט, הפכה את הגבר הישראלי לפרה חולבת - פואנטה

ייצוגית: פרוקטר&גמבל, יצרנית ג’ילט, הפכה את הגבר הישראלי לפרה חולבת

לפי הייצוגית, לצרכן הישראלי ולמשק הישראלי נגרם נזק כלכלי בשווי של כ-109 מיליון שקל במשך 7 שנים

האם פרוקטר אנד גמבל, יצרנית ג’ילט, עושקת באופן שיטתי ומתמשך את הצרכנים הישראלים?

לפי תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה (63420-05-17), החברה גבתה ב-7 השנים האחרונות מחיר הרבה יותר מדי גבוה על סכיני ג’ילט – והרוויחה על גבם של הצרכנים הישראלים כמעט 110 מיליון שקל לאחר שקבעה מחיר שרירותי שאינו קשור קשר ישיר לעלויות הייצור. כל זאת, בזכות היותו של המותג ג’ילט מונופול החולש על חלק הארי של ענף סכיני הגילוח בארץ.

https://youtu.be/fHzTL2K9Dec

התביעה, שהוגשה על-ידי עו”ד שחר בן מאיר, מוגשת נגד היצרנית פרוקטר אנד גמבל ולא נגד המשווקת בארץ דיפלומט, לאחר שהסתבר במהלך בקשה קודמת לייצוגית (64453-09-14) כי דיפלומט אינה מרוויחה למעלה מ-20% על מוצרי ג’ילט. מכאן מסיק התובע כי לאור העובדה שהמחיר בישראל גבוה משמעותית לעומת סכיני ג’ילט בחו”ל, מי שנוקב במחיר הגבוה הוא היצרן עצמו, ולא המשווק בארץ.

מדובר בפערי מחירים גבוהים: סכין של ג’ילט בארץ עולה לעתים פי שניים ממקבילו בחו”ל – ולא מדובר בפער מקרי או זמני, אלא במדיניות שיטתית. הנה הנתונים שצורפו לבקשה במסגרת חוות הדעת הכלכלית של המומחה הכלכלי חנן שרון.

vauu njhrh dhky

כאמור, לפי הבקשה, המתבססת על חוות דעת מומחה, אומדן הנזק שנגרם למשק הישראלי ולצרכן הישראלי ב-7 השנים שחלפו הוא בהיקף של 109 מיליון שקל. לכן, התובעים מבקשים לדרוש מהחברה למכור במשך 7 שנים את הסכינים בהנחה בשווי של כ-109 מיליון שקל.

מהקקאו של שטראוס עד קוקה קולה של החברה המרכזית: המונופולים שחוגגים עלינו

בשנים האחרונות, ובעיקר בשנה וחצי האחרונות, הוגשו לא מעט בקשות לייצוגית נגד החברות הגדולות במשק שמוגדרות מונופול ביחס למוצרים שונים – החל מתנובה (בגין מחיר הקוטג’), דרך שטראוס (בגין מחירי הקקאו, הקפה הנמס והמילקי), ועד החברה המרכזית (בגין מחיר קוקה קולה בארץ), יוניליוור (בגין מחיר מרגרינה בלו בנד) ו”אסם” (בגין מחיר הפתיתים).

קראו עוד בפואנטה

מומלץ להציץ בקישורים ולהתרשם מהמחירים שהצרכנים יכולים היו לשלם על כל המוצרים הללו בתנאים של תחרות – כפי שעולה מהבקשות לייצוגית. התחשיבים מתבססים על כמה פרמטרים – החל ממחירים של מוצרים מקבילים בחו”ל, דרך חישובי עלות הייצור של המוצר עצמו ועד השוואה למוצרים מקבילים בארץ.

בכל המקרים הללו הוצגו חוות דעת של כלכליות שהדגימו כיצד הצרכנים הישראלים משלמים הרבה יותר מכפי שהיו צריכים לשלם אם המחיר היה משקף רווח סביר של 20% ולא יותר, ובכל המקרים הללו הטענה היא שאילו אותן יצרניות לא היו מונופול באותו ענף – הן לא היו יכולות להרשות לעצמן לגבות מחיר מופרז.

זה המקום להזכיר את גילוי הדעת האחרון של הממונה על ההגבלים העסקיים, עו”ד מיכל הלפרין, שלפיו הרשות לא תנקוט אכיפה מנהלית כלפי מונופולים שגובים מחיר מופרז לפי תחשיב של רווח של 20% ויותר, אלא תבחן כל מקרה לגופו. עו”ד בן מאיר מתייחס לנושא בבקשה לייצוגית, ומציין שמדיניות זו רק מחדדת את הצורך בהגשת תביעות – בהיעדר התחייבות מצד הממונה לטפל בנושא.

תגובות: 0
נגישות