אלה מספרי מטרנה שנשלחו להשמדה - פואנטה

אלה מספרי מטרנה שנשלחו להשמדה

אסם ומשרד הבריאות: מוצרי מטרנה בטוחים לשימוש

סוף סוף ניאותה אסם, המחזיקה במטרנה, לפרסם את מספרי האצווה של אריזות מטרנה שעלה חשש לגביהן כי הן מכילות שבבי מתכת:

  • מהדרין 3 חסכון: מספר אצווה 61056603P3 , טווח קודי ייצור 1511200 – 1621345
  • פלוס 3 חסכון: מספר אצווה 61096603P1, טווח קודי ייצור 1621900 – 1630200
  • חלבי שלב 3 חסכון: מספר אצווה 61096603P2, טווח קודי ייצור 1631700 – 1630330
  • חלבי 2 חסכון: מספר אצווה 61106603P3, טווח קודי ייצור 1650424 – 1631730
  • חלבי 2 חסכון: מספר אצווה 61106603P4, טווח קודי ייצור 1660006 – 1651430

כבר למעלה מחודש משמידה אסם 10,000 אריזות של תחליף החלב מטרנה, וזאת מחשש להימצאות שבבי מתכת במוצר. החשש עלה כתוצאה מהחלפה של ברז בפס הייצור, שעלול היה לגרום לחדירת שבבי מתכת לתוך האבקה. האם אכן נכנסו שבבים כאלה והאם קיימים בבתי הצרכנים מוצרים מסוכנים? במשרד הבריאות ובאסם אומרים היום שהתשובה לשתי השאלות שלילית – ושהשמדת האריזות נובעת אך ורק מתוך זהירות מונעת.

עם זאת, הציבור חשדן, ויש לו סיבות טובות – ראשית, מדובר במוצר המזון הרגיש ביותר שאפשר להעלות על הדעת, אשר קהל היעד שלו תלוי במזון הזה כאוויר לנשימה. שנית, ציבור ההורים הישראלי נמצא בפוסט-טראומה מתמשכת מאז שערוריית רמדיה שהובילה למותם של כמה תינוקות ולנכותם לצמיתות של אחרים, לאחר שניזונו מתחליף חלב פגום. שלישית, רק לאחרונה הוכיחה התנהלות חברה מסחרית אחרת – יוניליוור – שמוצרים פגומים כן מגיעים לבתי בצרכנים גם כאשר כולם בטוחים שננקטו כל אמצעי הזהירות.
תחילת הפרשה כבר באפריל, כאשר בחברה החליפו ברז מאחד מפסי הייצור בעקבות תקלה. בשלב הזה הצרכנים לא ידעו ולא חשו דבר, אלא שבאוגוסט האחרון החל להיות מורגש מחסור במטרנה על המדפים. ב-15 באוגוסט הוציא משרד הבריאות הבהרה שלפיה בחודש אפריל אירעה תקלה בברז סיבובי, וכתוצאה מכך נעצר הייצור ונוצר עיכוב בתוכנית העבודה שגרם למחסור נקודתי בחלק מהמוצרים בדרכי השיווק. לפי אותה הודעה, משיקולי זהירות מונעת לא שווקה הסחורה שיוצרה באותה עת: “בהתאם להנחיות משרד הבריאות, החברה משווקת תמ”ל (תרכובות מזון לתינוקות) רק לאחר קבלת תוצאות בדיקה תקינות”.

אז מה קרה היום ומדוע הנושא שוב בכותרות? במשרד הבריאות טוענים ששום דבר חדש לא קרה, ושהשמדת המוצרים פשוט לוקחת זמן. כמי שעוקבת מקרוב אחרי התחרות הקשה בענף תחליפי החלב לתינוקות, להערכתי לא מן הנמנע שמאחורי הכותרות של היממה האחרונה עומד גורם מסחרי שמבקש להשאיר את הנושא בכותרות. כזכור, רק לאחרונה נטען כלפי המתחרה החדשה בענף, רשת שופרסל, שתחליפי החלב שלה מכילים סוכר בכמות גבוהה, מה שהסתבר כטענה לא מבוססת שנבעה מניסיון להחליש את התחרות.

כך או כך, נשאלת השאלה אם אסם נהגה נכון כאשר השאירה את הסיפור מאחורי הקלעים – והתשובה אינה חד-משמעית. מצד אחד, עובדה שהורגש מחסור במוצרים והציבור חשש שיש תקלה המסכנת את בריאות ילדיו. מצד שני, האם בכל מקרה של תקלה המטופלת בתוך גבולות המפעל – יש ליידע את הציבור? אם נגיע לתרחיש כזה, הרי שבכל רגע נתון נהיה מוצפים באינספור דיווחים שלא בהכרח רלבנטיים למוצרים שאנו צורכים. נראה שמה שצריך לקרות הוא חידוד נהלים בתפר שבין החברות לבין משרד הבריאות, כך שהוא זה שיחליט אילו תקלות צריכות להיות מדווחות לציבור – גם אם המוצרים לא יצאו את גבולות המפעל.

materna2

תגובות: 0

נגישות