עידן חדש בתשלומים: אשראי או אפליקציה? תתחילו להתרגל, כך זה יעבוד

כבר שנים שאנחנו מגהצים את כרטיס האשראי כשאנחנו קונים בחנות, ובדרך כלל גם חותמים על הספח, אבל שינוי אופן התשלום קרוב מתמיד, והוא מתחולל בכמה דרכים – חלקן כוללות את כרטיס האשראי הישן והמוכר, וחלקן ממש לא. בעוד שבעולם יש שימוש הולך ונרחב בתשלומים ללא מגע כלל, באמצעות סריקת ברקוד או ארנקים דיגיטליים כמו אפל פיי למשל (Apple Pay), דווקא בסטארט-אפ ניישן ישראל, אנחנו עדיין משלמים בשיטה המיושנת של מסירת כרטיס האשראי לקופאית שמעבירה אותו בעצמה ומבקשת את חתימתנו על הספח.

אמנם, יש כמה מקומות שבהם אפשר לשלם באמצעות אפליקציות ייעודיות (למשל אפליקציית yellow או אפליקציית מקדונלדס), אבל אלה המקרים הנדירים יותר בארץ. בארה"ב, לעומת זאת, החנויות של אמזון גו מדגימות נהדר כמה פשוט להיכנס לחנות עם הסמארטפון, להכניס כמה מוצרים לסל ולצאת מהחנות בלי לעמוד בתור ובלי לשלוף שום ארנק.

באופן כללי, רוב רובן של העסקאות בישראל עדיין מתבצעות בשיטה המיושנת של מסירת כרטיס אשראי לקופאי/ת וחתימה על ספח. הסיבה העיקרית לפיגור הטכנולוגי שלנו בתחום נובע מהימנעות מתמשכת של אימוץ תשתית תשלום מאובטחת ששמה EMV. תשתית זו היא התשתית לתשלומים חכמים, וכדי לעבור אליה נדרשת החלפה של הציוד הקיים בבתי העסק – מה שכרוך בעלויות גבוהות שהם לא מעוניינים לספוג. מבחינת הלקוחות, תשתית כזו מחייבת הנפקה של כרטיס אשראי עם שבב, ובשנים האחרונות כל הכרטיסים שהונפקו הם כרטיסים כאלה. תשלום באמצעות הסמארטפון מחייב שיהיה בו NFC, וזה קיים ברוב המכשירים המתקדמים (אך לא בכולם, ולכן יש לבדוק זאת בעת הקנייה).

אז איך יתבצעו בשנים הקרובות התשלומים על עסקאות שונות? הנה חלק מהשיטות:

תשלום בכרטיס אשראי ע"י הקשת הקוד הסודי

מכירים את זה שאתם עושים שופינג בחו"ל ובהגיעכם לקופה כדי לשלם עם כרטיס האשראי, עליכם להקיש את הקוד הסודי? עוד מעט נצטרך לעשות אותו דבר גם כאן, וזאת כחלק מרפורמת המעבר לתשלום חכם שמנסה בנק ישראל להוביל כבר זמן רב. כפי שפרסמנו כאן במדור "הכסף שלנו" באתר פואנטה, כדי להקל על הצרכנים לעכל את השינוי, בנק ישראל מאפשר מעתה לכל אחד לבחור בעצמו את הקוד הסודי של הכספומט שלו, ולא משנה מי הנפיק את הכרטיס – בנק או חברת אשראי. החלפת הקוד מתבצעת במכשירי הכספומט, ללא תשלום, כשהמטרה היא שכל אחד יבחר קוד שקל לו לזכור. אפשר גם לבחור את אותו קוד לכל כרטיסי האשראי.

בעוד קצת פחות משנה, כך לפני התוכנית של בנק ישראל, הרשתות הגדולות בישראל יעברו לשיטת תשלום מתקדמת שבה בתשלומים מעל 200 שקל יידרש הלקוח להקיש את הקוד הסודי שלו. לאחר מכן יעברו לשיטת התשלום הזאת גם חנויות קטנות ותחנות דלק, וההערכה היא שבשנת 2023 לא נוכל לשלם עוד באופן שבו אנו משלמים כיום, כלומר, ללא הזנת קוד סודי.

תשלום בסלולרי באמצעות אפליקציות תשלום (פפר, ביט, פייבוקס)

למעשה, שיטת התשלום של העברת כרטיס אשראי בקופה ממילא הולכת ונעלמת, ומחליף אותו הארנק הסלולרי ואפליקציות תשלום דוגמת ביט, פפר או פייבוקס. אפליקציות התשלום בישראל הולכות ותופסות תאוצה בזכות הפשטות שבה ניתן להעביר תשלומים מאדם לאדם או לאסוף כסף לצורך מטרה משותפת, אבל הן עדיין לא אמצעי תשלום מקובל בחנויות ובבתי עסק. זה כמובן רק עניין של זמן. כפי שפורסם כאן בפואנטה, תשלום בביט במחסני חשמל ושקם אלקטריק יתאפשר בעתיד הקרוב. זאת, לאחר שקבוצת אלקטרה אשר מחזיקה בשתי רשתות החשמל הללו, חתמו על הסכם על בנק הפועלים כדי לאפשר ללקוחותיהן תשלום באמצעות אפליקציית ביט (השייכת לבנק הפועלים), ויש להניח שזו רק סנונית ראשונה.

תשלום בסלולרי באמצעות ארנק דיגיטלי

אימוץ שיטת התשלום החכמה והמאובטחת EMV יפתח גם את הדלת לשירותי התשלומים הסלולריים כמו אפל פיי (Apple Pay), סמסונג פיי (Samsung Pay) וגוגל פיי (Google Pay), אשר עד כה לא החלו לפעול בישראל, בין היתר משום שבתי עסק לא עבדו בשיטה זו. המשמעות היא שבתי עסק בישראל יוכלו להתחיל גם לכבד תשלומים דרך הסמארטפונים, ונוכל להפסיק להסתובב עם ארנקים. לשם כך, הגופים המסחריים בארץ צריכים לחתום עם אותן חברות על הסכמים, כך שמן הסתם זה תהליך שייקח זמן.

בארה"ב, לעומת זאת, החדירה של שירות התשלומים של אפל, אפל פיי, הולכת וגדלה, כאשר בשנה החולפת קרוב ל-30 מיליון צרכנים ביצעו תשלומים באמצעות האפליקציה הזאת. רק לאחרונה ציין טים קוק, מנכ"ל אפל, שמספר העסקאות שבוצעו באפל פיי הכפיל את עצמו תוך שנה, ויש להניח שהמגמה תתחזק.

תשלום בסלולרי באמצעות סריקת ברקוד

מי שמבקר בסין לא יכול שלא להבחין בעובדה שאין שם כמעט שימוש בכסף מזומן – אבל גם לא באשראי. הסינים עברו בהמוניהם לשיטת תשלום שמתבצעת באמצעות סריקת ברקוד, וזה קורה בכל מקום – בתי קפה, סופרמרקטים, חנויות קטנות ועוד ועוד. האם השיטה הזאת תגיע גם לכאן?

תשלום באשראי באמצעות אפל קארד

לאחרונה, כפי שפורסם כאן בפואנטה, השיקה חברת אפל את אפל קארד (Apple Card) – כרטיס אשראי חדשני, ללא עמלות, שמאפשר שימוש בבתי עסק שחותמים עם החברה על הסכמים ומקנה החזר כספי של עד 3% מגובה העסקה, שאותו אפשר גם לממש עבור קניית מוצרי אפל. הכרטיס משווק בשיתוף גולדמן זאקס, ובשלב זה מונפק רק בארצות הברית, אך לא מן הנמנע שאפל תחל לשווק אותו גם מחוץ לארה"ב.

תשלום ב-FUZE: כרטיס אחד שמרכז את כלל הכרטיסים

למי מאיתנו אין לפחות מספר כרטיסים בארנק, החל מכרטיסי אשראי ועד כרטיס קופות חולים? זה כמובן לא מאוד נוח ודי מיושן, ולשם כך קיים פתרון ששמו FUZE. חברת Fuze Card הדרום קוריאנית, אשר המגישה קורין גדעון הצטרפה אליה כשותפה, מציעה כרטיס אחד שאליו למעשה מזינים את כל הכרטיסים המגנטיים. הדור הראשון של הכרטיס הזה לא כולל את שבב ה-EMV המפורסם, מה שלא מאפשר להוציא באמצעותו כסף מכספומט, אך הדור הבא יהיה מתקדם יותר.

הכרטיס עולה קרוב ל-500 שקל. מדובר בערכה שכוללת את כרטיס FUZE Card, קורא כרטיסים מגנטיים, מטען eCharger וכבל מיקרו USB להטענה, והיא עובדת על אפליקציה.

נפרדים מהמזומן?

תשלום בדרכים הללו הוא בדרך כלל נוח יותר ומהיר, אך יש לזכור כי לרוב הוא גם כרוך בעמלה שבתי העסק או הלקוחות משלמים. כך למשל, תשלום באפליקציות התשלום (השייכות לבנקים) כרוך בעמלת שורה שמשלמים הלקוחות, תשלום באשראי כרוך בעמלה לחברות האשראי שמשלמים בתי העסק ותשלום ב-Apple Pay למשל כרוך בעמלה לאפל (שגם אותה משלמים בתי העסק).

התשלום היחידי שבו אין שום עמלה לאף אחד אחד מהצדדים הוא תשלום במזומן, אבל הצרכנים הולכים ומאמצים תשלום באשראי בגלל הנוחות, העובדה שאפשר לשלם במדויק והיעדר תלות בזמינות של כספומט.

כמובן, למדינת ישראל יש אינטרס ברור להפחית את השימוש במזומן, שכן זו אחת הדרכים המרכזיות להילחם בהון השחור. לאחרונה אף נכנס לתוקף חוק המזומן, שמטיל הגבלות על גובה התשלום במזומן שנותר להעביר בין אנשים פרטיים לבין עסקים, ואף בין אנשים פרטיים לבין עצמם. ההגבלה גם מתייחסת לשימוש בצ'ק ולא מאפשרת תשלום בצ'ק פתוח מעל סכום מסוים.

בשורה התחתונה, שימוש במזומן הולך ומצטמצם, והשיטות האחרות הולכות ומתבססות. מעניין לעקוב.

דפנה הראל כפיר

דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...