חובות משקי הבית: הישראלים חיים על המינוס ונמצאים בחובות של כמעט 160 מיליארד שקל, לא כולל משכנתאות

חובות משקי הבית: הישראלים חיים על המינוס ונמצאים בחובות של כמעט 160 מיליארד שקל, לא כולל משכנתאות

החוב זינק בעשרות אחוזים תוך 3 וחצי שנים, בעיקר בגלל הלוואות זמינות. מה חייבים לדעת כשלוקחים הלוואה?

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

קרן מור, יובל סמו, אסי כהן ליאת הרלב… לא במקרה מגייסים הבנקים וחברות האשראי את הקומיקאים הכי מצחיקים כדי לשכנע אותנו לקחת הלוואות. זה עובד: תוך 3 וחצי שנים בלבד, החוב של הישראלים לחברות האשראי כמעט הכפיל את עצמו ועלה מ-8.7 מיליארד שקל ל-14.2 – כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו אתמול.

אותן חברות, שמשקיעות הון בפרזנטורים ובסיסמאות כמו "לפנק, לפנק לפנק", הופכות את העיסוק בשאלה של יכולת ההחזר לזניח, ומייצרות אווירה של כסף קל, מהיר ולכאורה זול. אלא שההלוואות האלה כלל לא זולות – הן לרוב יקרות יותר מהלוואות בבנקים או מחברות ביטוח. בעוד שהריבית על הלוואה דרך קרן השתלמות עומדת על פריים מינוס 0.5% או פריים (כלומר, 1.1% או 1.6%), ובבנק הריבית נעה בין פריים + 1% לפריים + 8%, כשלוקחים הלוואה מחברת אשראי הריבית נעה בין פריים + 6% לפריים + 14%. גם פריסת התשלומים קצרה יותר.

"הלוואה היא פתרון זמני ואחריה לוקחים עוד הלוואה ועוד הלוואה. זה ממכר", מסביר שי אבו, יועץ כלכלי למשפחות בחברת הון משפחתי.

ההתמכרות הזאת מגיעה לממדי ענק: 489 מיליארד שקל – זה הסכום שחייבים אזרחי ישראל לבנקים, לגופים פיננסיים ולחברות האשראי. מדובר בסכום עתק שחלקן הגדול מורכב אמנם ממשכנתאות (331 מיליארד שקל) – אבל לא רק. 158 מיליארד שקל הם פשוט חובות לצורך מחיה – חלקם כנראה מחיה שהיא מעל ומעבר ליכולת ההכנסה, וחלקם פשוט כדי לשרוד.

למעשה, ברבעון אחד בלבד, הרבעון השני של 2016, צמח החוב של משקי הבית הישראלים ביותר מ-9 מיליארד שקל (1.9%) – מתוכם כ-7 מיליארד למשכנתאות.

כללי אצבע לנטילת הלוואה

אבו מספק כמה קווים מנחים למי שנאלץ לקחת הלוואה:

* כשיש יכולת החזר – הכי חשובה היא הריבית.
* כשאין יכולת החזר – הכי חשוב זה פרישה לטווח ארוך, גם אם הריבית יותר גבוהה.
* גם הלוואות בלי ריבית, למשל בגמילות חסדים, הן בעייתיות. הריבית היא לא הבעיה היחידה ולא רק אליה צריך לשים לב.
* הלוואות חשכ"ל אמנם מציעות ריבית נמוכה, אך הן מפתות את עובדי המדינה להתחייב על סכומים שלא תמיד הם יכולים להחזיר.
* יש מקרים שבהם הלוואה יכולה להיות דבר טוב, אבל אלה מקרים מאוד נקודתיים, למשל, כשאדם רוצה להגדיל את שכרו ולוקח הלוואה לצורך לימודים שיגדילו את שכרו.

הטבלה לא משקרת

"הטבלה מראה שאנשים ממשיכים באורח החיים שלהם כשהם לוקחים את ההלוואות כאקמול", מוסיף אבו, שמלווה משפחות רבות שנקלעו למצוקה כלכלית. "רוב הלווים לוקחים את ההלוואה לצורך כיבוי שריפה בלבד, וזה מייצר דעיכה. בסוף, לפעמים אפילו אנשים נורמטיביים לוקחים הלוואות בשוק האפור. מדובר באנשים שלא היו מעלים את זה על דעתם, ומגיעים למצב של מחנק. הם מקבלים החלטות לא רציונליות".

-ובכל זאת, אם אנשים חייבים לקחת הלוואה מסיבה כלשהי, איך אתה מדרג את סוגי ההלוואות מבחינת הכדאיות שלהן ללווים?

אבו: "לפעמים משתלם יותר לקחת הלוואה בחברות הביטוח ובגופים פיננסיים. אחרי זה באים הבנקים, אבל חייבים להתמקח. חברות האשראי במקום האחרון, כי הריביות שם מגיעות ל-10%-20% וטווח ההחזר קצר, כך שקשה לעמוד בהחזרים".

כאמור, מה הפלא שהחובות תופחים? אי אפשר היום לצפות בטלוויזיה, להדליק רדיו או לגלוש באינטרנט מבלי לקבל הצעה להלוואה. למעשה, אפילו בביקור תמים בבנק הציעה לי הפקידה הלוואה, מבלי שבכלל ביקשתי אותה. המסרים חוזרים על עצמם ומטשטשים את היכולת של אדם מן השורה להעביר את הגבול בין מה שהוא חייב לקנות לבין מה שמתחשק לו לקנות. מיטב המוחות עומלים כדי לשכנע אנשים שאין להם כסף לקנות עכשיו אוטו חדש, לשפץ את הבית או לצאת לחופשה יקרה, ולקחת על עצמם עוד ועוד התחייבויות שאין סיכוי שיוכלו לעמוד בהן.

בשורה התחתונה, לאור העובדה שמדינת ישראל עושה מעט מדי כדי לספק לאזרחיה השכלה פיננסית ראויה, ובמקביל מייצרת מצב של יוקר מחיה מאמיר והלוואות קלות – המשימה לעמוד בפיתוי עומדת כולה לפתחי הצרכנים עצמם, שצריכים לפתח משמעת עצמית ולפעמים לוותר על חלומות ושאיפות.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות