גבינת גוש חלב וגבינת עמק – אותה גברת בשינוי אדרת
מה ההבדל בין גבינת עמק וגבינת גוש חלב? המחיר. בדיקת הרכיבים מגלה דמיון כמעט מוחלט בין הגבינות. שימו לב לטריק שנחשף בתביעה ייצוגית נגד תנובה
מה ההבדל בין גבינה צהובה גוש חלב של תנובה לבין גבינה צהובה עמק של תנובה, ומדוע אי אפשר כבר לקנות את גבינת גוש חלב במשקל?
התשובה לשאלה הראשונה היא שכנראה אין הרבה הבדל. התשובה לשאלה השנייה היא שתנובה הפסיקה לשווק אותה לאחר שתביעה ייצוגית חשפה את התנהלותה.
כדי להבין את הפרטים, חשוב קודם להבין שגבינה צהובה עמק נמצאת בפיקוח מחירים. המשמעות היא שאסור למכור אותה ביותר ממחיר מרבי שקובעת הממשלה.
עוד חשוב לדעת שהפיקוח חל רק על גבינה במשקל. כאשר היא ארוזה אפשר למכור אותה בכל מחיר, וזה מה שאכן קורה.
גבינת גוש חלב וגבינת עמק – פערי מחירים גדולים
במשך שנים נמכרו ברשתות המזון גבינות עמק וגבינת גוש חלב במשקל כשיש ביניהן הפרשי מחיר עצומים: 45.57 שקל לק"ג עמק, לעומת 68 שקל לק"ג גוש חלב.
במילים אחרות, קילו גבינת גוש חלב עלה כ-50% יותר מקילו גבינת עמק. לכאורה, מדובר בשתי גבינות שונות, אלא שלפי תביעה ייצוגית שהוגשה לפני שלוש שנים (01653-07-13), מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת – כאשר המטרה הייתה אך ורק לעקוף את הפיקוח על המחירים: שתיהן גבינות צהובות 28% שומן ורשימת הרכיבים והערכים התזונתיים שלהם זהה לחלוטין.
התובעים טענו שגבינת גוש חלב היא מצרך דומה (ואף זהה) לגבינת עמק, ולכן, לפי החוק, צריך להימכר באותו מחיר.
החוק קובע כי אין לגבות מחיר גבוה יותר מהמחיר המפוקח כאשר מדובר במצרך דומה, והוא גם מגדיר מהו מצרך דומה: "מצרך שמבחינת השימוש בו בידי רוכש סביר הינו בעל תכונות דומות ביותר. מצרך דומה למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות, ואף אם הוא שונה מאותו מצרך במשקלו, בגודלו, באריזתו או בשמו".
שורת המבחנים שביצעו התובעים כדי להוכיח שמדובר במצרך דומה, לא ממש מותירה מקום לספק:
1. מבחן טעימה: הטועמים לא ידעו להבחין
התובעים לא התעצלו וערכו מבחני טעימה באמצעות חברת Bio Food, המתמחה בין היתר בבדיקות מעבדה ובמבחני טעימה. בבדיקה התבקשו 30 טועמים לזהות איזו גבינה הם טועמים, כאשר לבחירתם עמדו 4 צלחות – בשתיים מהן הייתה גבינת עמק ובשתיים גבינת גוש חלב. 28 מהטועמים לא ידעו להבחין בין הגבינות.
2. טכנולוג מזון: "המוצרים דומים ואולי זהים"
בנוסף, התובעים צירפו חוות דעת של טכנולוג מזון שלפיה שתי הגבינות דומות מאוד, וייתכן אף שהן זהות. לטענתם, אם טכנולוג מזון אינו מסוגל להצביע על הבדלים, הרי שצרכן סביר ודאי שאינו מסוגל לעשות זאת, כך שאין ספק שמדובר במה שניתן להגדירו כ"מצרך דומה".
3. גבינת עמק באריזה יקרה מגבינת גוש חלב באריזה
מאחר שגבינת עמק נמצאת בפיקוח רק כאשר היא נמכרת במשקל, כאשר היא נמכרת באריזה המחיר שלה לק"ג נוסק. כאשר התובעים השוו את מחירה באריזה למחירה של גבינת גוש חלב באריזה, הם נדהמו לגלות שעמק יקרה יותר. אריזת 200 גרם "עמק" עלתה 15.30 שקל, ואילו אריזת 200 גרם גוש חלב עלתה 14.60 שקל. מכך אפשר להסיק שלא הייתה באמת הצדקה כלכלית למכור את גבינת גוש חלב במשקל במחיר הגבוה בעשרות אחוזים מגבינת עמק.
התביעה הוגשה בתחילה רק נגד רשתות השיווק הגדולות – שופרסל, מגה, חצי חינם, יינות ביתן ורמי לוי, אך בהמשך צורפה גם תנובה. חלק מרשתות השיווק טענו להגנתן שתנובה מוכרת להן את המוצר במחיר גבוה, אך התובעים, שיוצגו בידי עו"ד רענן בשן ועו"ד לאה נמס-קהתי, טענו שהטיעון הזה לא רלבנטי משום שלפי החוק גם הקמעונאי וגם היצרן צריכים לציית לחוק הפיקוח על המחירים.
האם מדובר היה בטריק שיווקי שמטרתו הייתה למכור לצרכנים מוצר זהה במחיר גבוה יותר מאשר המחיר המפוקח? זו לפחות הייתה טענתם של תובעים ייצוגיים – ויש יסוד להניח שהם צדקו. אחרת, קשה להבין מדוע תנובה ורשתות המזון בחרו להגיע לפשרה מול התובעים. למעשה, בעקבות הגשת הייצוגית, תנובה הפסיקה לשווק את גבינת גוש חלב במשקל (במקום פשוט להוזיל אותה לרווחת הצרכנים), וכעת היא מוכרת אותה באריזות בלבד.
כאמור, התביעה הזאת הסתיימה בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין על-ידי השופטת שושנה אלמגור.
לפי הפשרה, תנובה ורשתות המזון ייתנו לצרכנים תוך שנה מהיום הנחות על גבינות עמק וגוש חלב בשווי כולל של 5.3 מיליון שקל, לפי הפירוט הבא:
* מי שיקנה גבינת עמק במשקל ברשתות השיווק יקבל הנחה של לפחות 5% מהמחיר המפוקח (שעומד כיום על 42.93 שקל לק"ג). במצטבר יגיע גובה ההנחות ל-5 מיליון שקל.
* מי שיקנה אריזת 200 גרם גבינת גוש חלב ברשתות השיווק יקבל הנחה של לפחות 5% מהמחיר שהיה בתוקף ב-1.11.15. במצטבר יגיע גובה ההנחות ל-300,000 שקל.
הגבינות הארוזות יקרות משמעותיות מאחיותיהן במעדנייה
לפני מספר חודשים פרסמתי כאן שורת דוגמאות לפערי המחירים העצומים שבין גבינה במשקל לעומת גבינה ארוזה. הצרכנים חונכו אמנם על-ידי היצרניות שעליהם לשלם יותר אם הם רוצים אריזה נוחה, אלא שעליהם לשאול את עצמם מהו פער מחירים סביר והאם לא עדיף לחסוך עשרות שקלים בכל קנייה. שיטת הגבייה העודפת על גבינות ארוזות אינה אופיינית רק לתנובה, אך יש לציין כי הפער העצום כשמדובר בגבינת עמק בהחלט מקומם. באיזו מהגבינות נמצאו הפערים הגבוהים ביותר? קראו כאן.
שרת המשפטים נגד הצרכנים
כפי שפרסמתי כאן כמה פעמים לאחרונה, התועלת שבתביעות הייצוגיות לא תסולא בפז מבחינת הצרכנים, ולכן בכל פעם עולה מחדש התהייה מדוע בוחרת שרת המשפטים איילת שקד – שאמורה לחתור לצדק ולצמצום העוולות הצרכניות – לקדם חקיקה שתועיל אך ורק ליצרניות כמו תנובה ולרשתות שיווק כמו שופרסל ורמי לוי.
לאחרונה הצהירה השרה שקד כי תפעל להטלת אגרה של 62,000 שקל על תביעות ייצוגיות בבית המשפט המחוזי, ומי שכעבור כמה ימים קפץ לברך אותה על הצהרתה היה כמובן איגוד לשכות המסחר. אין ספק שסמיכות הזמנים מדליקה נורה אדומה ומעוררת תהייה בשירותו של פי פועלת השרה, שהרי ברור לכל שהיא אינה פועלת בשירות הצרכנים.
