בקרוב פסטה ברילה ב-3 שקלים?

בקרוב פסטה ברילה ב-3 שקלים?

כחלון לא מסכים לדחות בארבעה חודשים את רפורמת הקורנפלקס, שאמורה להוזיל מוצרי מזון יבש ע"י הגברת התחרות

למרות שמשרד הבריאות טען שהוא לא הספיק להתארגן וביקש דחייה של חצי שנה בהכנסתו לתוקף של חוק הקורנפלקס – הודיע כבר למחרת שר האוצר משה כחלון כי הרפורמה תיושם תוך שבועות ספורים. מה המשמעות? תחרות רבה יותר על מוצרי מזון יבש רבים בסופר – בזכות יבואנים מקבילים שיחוללו תחרות מול היבואנים הרשמיים.

אתם ודאי שואלים את עצמכם מה זו בכלל רפורמת הקורנפלקס, מה אכפת לכם ממנה (במיוחד אם אתם לא אוכלים קורנפלקס) והאם תצליחו לחסוך בזכותה כמה שקלים. אם אתם ממש מתעניינים – אולי אפילו נדלקת אצלכם איזו נורה ואתם תוהים איך התקצרו ארבעה חודשים למספר שבועות.

אז כן, רפורמת הקורנפלקס נוגעת לכם גם אם אינכם אוכלים קורנפלקס. השם "רפורמת הקורנפלקס" מטעה ויוצר תדמית של שינוי זניח במוצר ספציפי, אבל לא כך הוא. משמעות הרפורמה היא הרחבת הייבוא של מוצרי מזון רבים, כמו דגני בוקר, פסטה, עוגיות, אורז, ריבות וחטיפים, כך שכאמור, ליבואנים הרשמיים תהיה תחרות מצד יבואנים מקבילים. בנוסף, הרפורמה מסדירה שחרור מהיר מהמכס, כך שהסחורות ישוחררו מהנמל תוך 24 שעות בלבד.

המטרה, בשורה התחתונה, היא שהצרכנים ישלמו פחות – כתוצאה מתחרות רבה יותר ומהפחתת הביורוקרטיה.

אז איך קרה שלרפורמה שנולדה במחאה החברתית ב-2011, עלתה לראשונה לדיון בעקבות ועדה ב-2012, אושרה בממשלה הקודמת במאי 2014 ואושרה בכנסת בנובמבר 2015 – ביקש אתמול משרד הבריאות ארכה של חצי שנה נוספת? נציגי המשרד טענו ביום ב׳ בדיון בוועדת העבודה של הכנסת שבמשרד עובדים על כך במרץ אך נדרשת עדיין חתימה של שר הבריאות וכן תוספת כוח אדם. מי שהביע תרעומת היה יושב ראש הוועדה, ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), שאישר בסופו של דבר דחייה של ארבעה חודשים בלבד. לעומתו, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים ורשת שופרסל תמכו במהלך הדיון במתן הדחייה – משום שהדבר משרת את האינטרסים שלהם. מה שיותר מפתיע הוא שאפילו נציגי משרד האוצר תמכו בדחייה, והנה, הבוס שלהם, שר האוצר בכבודו ובעצמו, מציג כבר למחרת עמדה הפוכה.

אז מה קרה שם? נראה ששר האוצר פשוט לא יכול להרשות לעצמו למסמס את הרפורמה שהוא קידם במרץ כאחד מהדגלים שיובילו להפחתת יוקר המחיה – בטח לא לאור העובדה שלאחר שנה בתפקיד, היעדים המרכזיים שהציב – ובעיקר הורדת מחירי הדיור – לא הושגו עדיין. במקביל, הוא חווה התקפות קשות מצד החקלאים ומצד הצרכנים על הכשלים בטיפול במחירים הגבוהים של הירקות והפירות.

אילו הייתי זבוב על הקיר בחדרי הישיבות במשרד האוצר, הייתי ודאי שומעת נזיפות קשות מפי שר האוצר לנציגי המשרד, שהעמידו את כחלון במבוכה כזו כאשר אישרו דחייה של ארבעה חודשים ברפורמה שהחלה את דרכה לפני זמן כה רב. רק לפני חצי שנה, כאשר אושר החוק ונקבע שהוא אמור לצאת לדרך ביוני 2016, אמר השר כחלון את הדברים הבאים בדיון בוועדת העבודה: "הרפורמה הזאת, שמשפיעה על חיי כולנו, חיכתה שנים רבות והגיע הזמן שתצא לדרך. אזרחי ישראל עומדים לחסוך מאות שקלים מדי חודש. 40% מסל המזון נשלטים על ידי ארבע חברות. זה מטורף. הרווח המצרפי של היבואנים הגדולים עלה ב־230% בשמונה שנים. איזה עצמאי או שכיר במשק זכו להעלאה כזאת? אנו מודעים לקושי של היבואנים והיצרנים הנחנקים מהרגולציה. נעמיד את כל האמצעים למשרד הבריאות ליישום הרפורמה". יש להניח שאתמול הוא נשמע קצת אחרת.

מה כוללת הרפורמה?

לאורך שנים הערימה המדינה על היבואנים קשיים בשל דרישות רישוי הכרוכות בעלויות גבוהות, תהליך ממושך של שחרור הסחורות מהנמל וכו'. מי שנהנה מהמצב היו יבואנים רשמיים, שניצלו את הביקוש הקשיח ואת הדומיננטיות שלהם בשוק כדי לגבות מחירים גבוהים על מוצרים מבוקשים שנהנים מביקוש גבוה. הרפורמה מסדירה סוגיות שיצרו עד כה עיכובים וסרבול. כך למשל, היא תבטל באופן הדרגתי את בדיקות המשנה על מוצרי בשר, עופות ודגים – בדיקות יקרות שעלותן מגולגלת אל הצרכן. במקומן יבוצע פיקוח אחיד. בנוסף, במקום לקבל אישור פרטני מוקדם על כל מוצר, יבואני המזון יספקו הצהרה שהם עומדים בדרישות – כמקובל במדינות מפותחות. משרד הבריאות, מצדו, יבצע ביקורות ולפיכך יהיה חייב לתגבר את מערך האכיפה והפיקוח שלו ולבצע בדיקת מזון בשווקים.
יבואני מזון שיפרו את החוק – למשל, יציעו לציבור מזון בלתי ראוי למאכל אדם, ישווקו מזון משאריות או אפילו לא יסמנו מה אורך חיי המדף – עשויים להיקנס ב8,000-40,000 שקל.

אז מי מרוויח ומי מפסיד מרפורמה כזאת? המפסידים העיקריים הם היבואנים הרשמיים של המוצרים שכולנו מכירים. גורם נוסף שייפגע ממנו הם תעשייני מזון, שגם עליהם תוגבר האכיפה. למעשה, במשך שנתיים של דיונים נעשו כמה וכמה ניסיונות לשנות סעיפים בחוק ולעכבו, בין השאר באמצעות פנייה של נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ונשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין אל ראש הממשלה לפני כשנה. מי שרוצה באמת להבין כמה אנרגיות וכסף השקיעו הגורמים בעלי העניין בניסיון להשפיע על החוק, יכול להסתכל על הנוכחות בישיבות ועדת העבודה בכנסת. כך למשל, בדיון הראשון של הוועדה ברפורמה בספטמבר האחרון נכחו יותר לוביסטים מאשר חברי כנסת. רק שני חברי כנסת הגיעו – שניהם מסיעת כולנו של כחלון – ח"כ אלי אלאלוף (שהוא גם יו"ר הוועדה) וח"כ וטלי פלסקוב. לעומת זאת – שלושה לוביסטים שמייצגים מגוון חברות התייצבו בדיון – איילת סלע ממשרד הלובינג גלעד, המייצג את מועצת החלב; עפרה שקד ממשרד גורן-עמיר, המייצג את החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה); ודפנה פביאן ורומן גרביץ' ממשרד פוליסי, המייצג את תנובה ואסם.

אז האם בעוד מספר שבועות יבוא הקץ על ניסיונות הדחייה והמסמוס? האם יפחתו משמעותית ההוצאות שלנו על הפסטות, דגני הבוקר והקרקרים? הרבה מאוד גורמים אינם מעוניינים בכך ועושים הכול כדי למנוע זאת, אך מבחינת השר כחלון – הרפורמה חייבת לצאת לדרך במהירות. הטלטלות הפוליטיות של התקופה האחרונה מעמידים בסימן שאלה את הישרדותה של הממשלה לאורך זמן, וכחלון – שזכה בעשרה מנדטים בזכת הבטחותיו להוריד את יוקר המחיה – חייב להיות מסוגל להציג הישגים.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות