הילד שלכם אכל שקית תפוצ'יפס? לא תאמינו כמה מלח הוא הכניס לגופו

הילד שלכם אכל שקית תפוצ'יפס? לא תאמינו כמה מלח הוא הכניס לגופו

רמז: הרבה יותר מהכמות היומית המומלצת מרוב המזונות יחד

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

האם ידעתם שבמסיבת יום הולדת אחת הילדים שלכם אוכלים הרבה יותר מלח מכפי שמשרד הבריאות ממליץ לצרוך ביום שלם? הביסלי, הבמבה, התפוצ'יפס והבייגלה, הנקניקייה והקטשופ – או לחילופין הפיצה – כמויות המלח שיש בכל אלה רבות מאוד ומזיקות מאוד.

למעשה, בזמן שהמודעות לצריכה גבוהה ומזיקה של סוכר ושל מזון שמן זינקה בשנים האחרונות – הנושא של צריכה מופרזת של מלח זכה לחשיפה פחותה. הורים רבים שמקפידים למנוע מילדיהם לזלול ממתקים – מפצים אותם בחטיפים מלוחים מתוך איזושהי אשליה שאולי הם לא בריאים – אך לפחות פחות מזיקים. אז זהו, שלא. החטיפים הללו לא רק עתירי שומן, הם גם מלוחים מאוד. בייגלה, ביסלי, תפוצ'יפס, במבה ודומיהם – שבעגלות הסופר, בטיולים ובמסיבות הם פריטי חובה – מתובלים בנדיבות לא במקרה: המלח ושאר התבלינים והחומרים התעשייתיים המוגדרים "מחזקי טעם וריח" גורמים לילדים לרצות לאכול עוד ועוד.

בני נוער בישראל צורכים פי שניים מכמות המלח היומית המומלצת – כך לפי סקר שנערך בשנים 2014-2016. כך למשל, אם ההמלצות בישראל לצריכת נתרן למבוגר הן כ-1,500 מ"ג נתרן ליממה, והצריכה המירבית המומלצת היא 2,000—2,400 מ"ג ליממה (5-6 גרם מלח, שהם ככפית אחת בלבד), הרי שבבייגלה למשל יש 780 מ"ג נתרן ל-100 גרם חטיף. המשמעות היא שמי שאוכל שקית בייגלה של 300 גרם סיים את כל מנת הנתרן המומלצת ליום – ומאחר שסביר להניח שזה לא כל מה שהוא אוכל במשך היום, אותה שקית בייגלה גרמה לו לחריגה עצומה בהיקף המלח שאכל.

אגב, הכמויות המומלצות לילדים נמוכות יותר – ודווקא הם אלה שצורכים הכי הרבה חטיפים. מהי הכמות המרבית המומלצת לילדים? בגיל 1-3: לכל היותר 1.5 גרם ביממה (600 מ"ג נתרן); בגיל 4-8: לכל היותר 1.9 גרם ביממה (760 מ"ג נתרן), ובגיל 9-13 לכל היותר 2.2 גרם ביממה (880 מ"ג נתרן). בשקית 200 גרם של תפוצ'יפס, למשל, שמתהדרת בכיתוב מבטיח על האריזה "ללא גלוטן", "ללא תוספת חומרים משמרים" ו"ללא צבעי מאכל מלאכותיים", יש כ-1,040 מ"ג נתרן. 

כמובן, עודף מלח נמצא לא רק בחטיפים אלא במזון מתועש בכלל, ולמדינת ישראל יש סיבה טובה להיות מוטרדת. לפי נתוני המשרד, צריכה גבוהה של נתרן (מלח) גורמת ליתר לחץ דם, מגבירה את הסיכון לחלות בשבץ מוחי, מחלות לב וכלי דם, אי ספיקת כליות, סרטן קיבה ועוד.

אז האם בקרוב החומוס, הקטשופ והתפוצ'יפס יהיו פחות מלוחים? והאם הישראלים יתרגלו לאכול מזון פחות מלוח? זה למעשה היעד של משרד הבריאות, שמוביל את התכנית הלאומית להפחתת צריכת המלח באוכלוסייה, כשהמטרה היא להגיע לצריכה ממוצעת של כ-6 גרם נתרן ליממה בשנת 2020.

אלא שהתהליך הזה לא עומד להיות פשוט – כאשר מצד אחד עומדות יצרניות המזון הגדולות, שאחראיות לכמויות המלח הגדולות שמציפות כמעט כל פריט על השולחן – החל מקטשופ, דרך קורנפלקס ועד חטיפים – ומצד שני עומדים הצרכנים, שבמשך שונים הורגלו לטעמים מאוד מסוימים ומאוד מלוחים, וכעת יצטרכו ללמוד ליהנות ממזון פחות מלוח. ההערכה היא כי לפחות 75% מהנתרן מקורו במזון המתועש ועל כן במשרד הבריאות מצפים שתעשיית המזון תשנה את הרכבם של מוצרי המזון באופן הדרגתי, תוך הפחתה של כמויות הנתרן וללא שימוש בתחליפי מלח.

אלא שעד זה יקרה, יש שורת המלצות שהצרכנים עצמם יכולים ליישם ולא לחכות לאותם יצרנים, שחוששים ודאי ששינוי טעמו של המזון יביא להפחתת הצריכה. הנה כמה דוגמאות להמלצות של משרד הבריאות, מרביתן קלות מאוד ליישום ומצריכות בעיקר שינוי במודעות. מילת המפתח היא "בהדרגה", מפני שהפחתה מיידית עלולה להביא לתוצאה הפוכה – האוכל יהיה תפל, בעיקר לילדים, והם יפתחו התנגדות. במשרד הבריאות מדגישים שתהליך ההסתגלות לוקח מספר חודשים.

למעשה, משפחות שיישמו את ההמלצות הללו יגלו שהשינוי מתבטא גם בצמצום ההוצאות שלהן בסופרמרקט – כך שמדובר ברווח כפול – בריאותי וכלכלי:

• קראו את רשימת המרכיבים ואת ההרכב התזונתי על כל מוצר שאתם קונים ובצעו השוואה. לא מדובר רק בחטיפים, אלא אפילו בגבינות, לחם ודגני בוקר. העדיפו מוצרי מזון דומים בעלי תכולה נמוכה יותר של נתרן.
• אל תחפשו את המלח רק במוצרים שנחשבים מועדים לפורענות, כמו חטיפים. מליחות גבוהה יש גם ברטבים מוכנים לסלט, רוטב סויה, קרקרים, זיתים וחמוצים, מיונז, חרדל, ממרח פסטו וקטשופ.
• בזמן הארוחות וביניהן, במקום חטיפים, הרגילו את הילדים לאכול ירקות ופירות טריים.
• בזמן הסעודה, כדאי לנסות לא להוסיף מלח מתוך הרגל.
• במקום תבלינים מוכנים או קוביות תיבול – הוסיפו וירקות ועשבי תיבול טריים (שום, בצל, בזיליקום, כורכום).
• כשאתם קונים תבלינים – חפשו את אלה שלא הוסיפו להם מלח.
• העדיפו רוטב המוכן בבית על רוטב קנוי מאבקה, כך ניתן לשלוט על כמות המלח שנמצאת בו.

לצפייה בסרטון המצוין שמשרד הבריאות הפיק, אך בסיכום עם חברות המזון החליט להפסיק את שידורו: https://www.youtube.com/watch?v=TfFJXCexYK4

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות