תיק 4000 ואתם: ייצוגית נגד בזק על הנזק הכספי שנגרם לציבור
לפי ייצוגית נגד בזק, היא ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי לפגיעה בתחרות. שלמה פילבר – דמות מרכזית בבקשה שהוגשה ע"י עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד רנן גרשט
"בזק מרוויחה, בזכות ניצול לרעה של היותה מונופול, פי 4.3 מהרווח הנורמטיבי" – כך נכתב בבקשה לייצוגית שהוגשה נגד בזק. הבקשה מאפשרת לצרכנים הישראלים להבין את הקשר ההדוק שיש בין תיק 4000 לבין חשבון הבנק שלהם. לפי התביעה, המתבססת על המידע שהוצג בתיק 4000, בזק מנעה תחרות, חיזקה את מעמדה כמונופול וכך יכלה לגבות מחירים גבוהים מאוד מהצרכנים.
רבים מתושבי מדינת ישראל לא ממש מסוגלים לעקוב אחרי שורת התיקים שבהם נחקר נתניהו, אבל מבחינה צרכנית – יש לפחות לחלק מהחשדות השפעה ישירה על ההוצאות היומיומיות שלנו. הכוונה היא בעיקר לתיק 4000, שבו נחשדים בשוחד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' המחזיק בבזק ובכירי בזק.
לא ניכנס כאן לכל נבכי החקירה, אבל בהקשר הצרכני יש נקודה מהותית מאוד: התחרות בענף התקשורת. כידוע, בזק היא מונופול בענף. לכן, כל מהלך שחיבל בתחרות וחיזק את המעמד המונופוליסטי של בזק – מנע ירידת מחירים והביא לפגיעה בצרכנים.
בקשה לייצוגית על סך 258 מיליון שקל (ת"צ 8533-03-18) הוגשה למחוזי מרכז השבוע נגד בזק – וזו הטענה המרכזית בה: בזק ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי.
תיק 4000 והקשר הישיר שלו ליוקר המחיה
את הבקשה הגישו בשם שני לקוחות בזק שורת עורכי דין מומחים לתחום: עו"ד שחר בן מאיר, עו"ד רנן גרשט, עו"ד אופיר נאור ועו"ד יצחק אבירם – והיא אינה הראשונה שהגישו נגד בזק. בשנת 2015 הם הגישו בקשה לייצוגית (11296-11-15), בטענה שבזק ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי למנוע תחרות ולטרפד את רפורמת השוק הסיטונאי.
אלא שלדברי התובעים, מאז אותה בקשה, בזק המשיכה במעשיה והם אף נעשו חמורים יותר – ועל כן יש מקום להגיש את הבקשה הנוכחית, אשר מתייחסת לשנתיים שבין 2015 ל-2017. למעשה, כך עולה מהבקשה לייצוגית, בזמן שהצרכנים הישראלים נאנקים תחת יוקר המחיה, בזק דאגה למנוע מחברות אחרות להיכנס לשוק ולהציע מחירים נמוכים יותר.
תיק 4000, בזק וחשבון הטלפון שלכם
כאמור, לפי התביעה, בזק מרוויחה, בזכות ניצול לרעה של היותה מונופול, פי 4.3 מהרווח הנורמטיבי: "הרווח העודף של בזק חורג הן של מונופולים והן של חברות תקשורת בעולם".
בכתב התביעה מתבססים עורכי הדין על קביעות של הדרג המקצועי במשרד התקשורת עצמו, שגם הטיל עיצום כספי על בזק בגין פגיעה בתחרות. באותה עת, כאשר בזק הוענשה על-ידי משרד התקשורת, כתב המשרד כך: "יישום רפורמת השוק הסיטונאי בתחום הטלפוניה היה מאפשרת ירידת מחירים. ההפרה משתלמת לבזק, שכן הרווח שלה כתוצאה מההפרה עולה פי כמה וכמה על סכום העיצום הכספי המקסימלי שהחוק מחייב".
הבקשה מייחסת למנכ"ל משרד התקשורת שהודח, שלמה פילבר – מי שמונה על-ידי נתניהו כאיש אמונו וחתם לאחרונה על הסכם עד מדינה – מעשים חמורים מאוד: "פילבר הוא מי שסייע לבזק שלא לבצע את הרפורמה. בלי הסיוע של פילבר, ייתכן וכבר הייתה מתקיימת תחרות בשוק התקשורת וייתכן כי הצרכן בישראל היה משלם על שירותי התקשורת מחירים נמוכים יותר נוכח קיום תחרות. הפטור שניתן לבזק על-ידי פילבר נעשה שלא כדין, ללא סמכות, מנוגד להחלטות ממשלה קודמות ועוד.
לדברי התובעים, "יש גורם אחד שמשלם את מחיר מעשיה של בזק – הצרכן בישראל. הגיע הזמן להיפרע מבזק ואולי בהמשך הדברים גם מפילבר".
לפי חוות דעת כלכלית של היועץ הכלכלי חנן שרון, הנזק שנגרם לצרכנים עקב הפגיעה בתחרות שהשיגה בזק בזכות היותה מונופול, עומד על 258 מיליון שקל.
