ממשלה "חברתית": שקד וכחלון ממשיכים בחיסול התביעות הייצוגיות. זומן דיון דחוף בכנסת לאישור האגרות

ממשלה "חברתית": שקד וכחלון ממשיכים בחיסול התביעות הייצוגיות. זומן דיון דחוף בכנסת לאישור האגרות

ייתכן שכבר בעוד חודש וחצי ישלם תובע ייצוגי 24,000 שקל על הגשת תביעה במחוזי. המשמעות: קנס לצרכנים, מכת מוות לייצוגיות, מתנה שלא תסולא בפז לחברות המסחריות

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

שר האוצר ה"חברתי" משה כחלון, ושרת המשפטים ששמה את השוויון לנגד עיניה, איילת שקד, חתמו בימים האחרונים על התקנות שמטילות אגרות עתק על הגשת תביעות ייצוגיות. מיד לאחר מכן זימנה השרה שקד דיון כבר לשבוע הבא בוועדת חוקה, חוק ומשפט – כאשר היא מותירה את המתנגדים להטלת האגרות כמעט נטולי יכולת להיערך לדיון בזמן.

מדובר על אגרה של 24,000 שקל בהגשת תביעה לבית המשפט המחוזי ו-12,000 שקל בהגשת ייצוגית לשלום – כאשר מדובר באגרות חסרות תקדים בגובהן. כך למשל, כדי לעתור לבג"צ יש לשלם רק 1,500 שקל.

אז מה הסיבה לאגרות הגבוהות – כשמדובר בתביעות שמרביתן הן תביעות צרכניות של צרכן בודד נגד תאגיד ענק ועתיר אמצעים?

שקד טוענת שהמטרה היא להפחית את מספר תביעות הסרק. בקרב גופי צרכנים ובקרב עורכי דין נשמעת סברה אחרת – יש כאן אינטרסים. הרבה אינטרסים. ואם נזכיר שאחד המברכים הראשונים על הודעת שקד לפני שנה היה שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, נקבל אולי רמז עבה לחגיגת האינטרסים שמתחוללת כאן על גב הצרכנים. 

ומה הסיבה לבהילות? לכאורה אין הסבר, אך יש לשער שהמטרה היא להוציא את הטלת האגרות לפועל באופן מיידי, עוד לא לפני שהכנסת יוצאת לפגרה. 

"כחלון הוא מגן החלשים ואביר העשוקים? אני לא מנוסה בפוליטיקה, אבל אני בספק אם הייתה פה עבודת מטה ראויה ואם יהיה בכנסת דיון ענייני", אומר עו"ד אסף שילה שמגיש תביעות ייצוגיות. "יש פה כנראה החלטה פוליטית".

דעתו של עו"ד שילה מייצגת את הדעה הרווחת בקרב רבים מעורכי הדין. "יש אינטרסים כלכליים, יש אינטרסים של הגופים החזקים במשק, התאגידים הגדולים", אומר עו"ד רם גורודיסקי, שעוסק בהגשת תביעות ייצוגיות. "כדי להצדיק את המהלך, משמיצים את עורכי הדין ומייחסים להם אינטרסים, אבל בפועל מתוך כל האינטרסים שיש במשחק הזה – איש אינו מייצג את האינטרס של הצרכן. שוכחים אותו". 

מ-0 ל24,000 שקל בלי שום רציונל

נכון לעכשיו לא מוטלת כלל אגרה על הגשת תביעה ייצוגית, ויש בכך היגיון. תביעה ייצוגית הרי מוגשת על-ידי אדם שנפגע בסכום פעוט מאוד – אך מאחר שהפגיעה שלו משקפת פגיעה באנשים רבים, הוא תובע בשם הקבוצה כולה והחברה או הגוף שנתבע מפצים אותו ואת הקבוצה כולה בסכום גבוה. ברגע שתוטל אגרה, ובטח כשמדובר באגרה כה גבוהה, הנפגעים לא ירצו לקחת סיכון. בסופו של דבר, עדיף להם להפסיד 10 שקלים בגלל עוולה של גוף כלשהו, ולא להפסיד 24,000 שקל. 

עו"ד עומר פיינטוך, שהגיש ייצוגית נגד חברת פרטנר והצליח להשיג באמצעותה תרומה של 318,000 שקל לציבור, מביא דוגמה: "התובע שייצגתי נפגע מפרטנר בסכום של 70 אגורות, ובסופו של התהליך השגנו פיצוי של פרטנר לציבור בסכום של 318,000 שקל שחולקו לעמותות. התובע עצמו קיבל בסה"כ גמול של 15,000 שקל. הוא הרי לא היה מסתכן בהגשת תביעה בגלל 70 אגורות אם היה נדרש לשלם 24,000 שקל".

יצוין כי נעשה ניסיון מצד עורכי דין בכירים לבקש דחייה של הדיון בכנסת, אך הם נתקלו בסירוב עיקש והדיון יתקיים כבר בשבוע הבא, 25.7.17.

האגרה שרירותית לחלוטין. למה השוו אותה? איך הגיעו למספרים העגולים והיפים האלה? אין שום דבר שדומה לזה בכלל", אומר עו"ד שילה. 

ובאמת איך? לחלוטין לא ברור. נראה כאילו אפשר היה גם לנקוב בסכום של 150,000 שקל בדיוק באותה מידה, משום שאין שום נקודת ייחוס.

מה שכן ברור הוא שהסכום הופחת מאז ששקד הכריזה לראשונה על כוונתה להטיל אגרות – כפי שפרסמתי כאן. אז היא דיברה על סכום מופרך לחלוטין של 62,000 שקל, וההנחה בקרב עורכי הדין היא שמלכתחילה הסכומים המופרכים שנקבה בהם שקד בראשית הדרך נועדו כדי להגיע לסכום שהיא דורשת כעת.

אם האגרות יאושרו – והן ככל הנראה יאושרו – הרי שתוך 30 יום מרגע פרסומן, הן כבר יהיו מציאות עגומה שתקבור כליל את רוב התובענות הייצוגיות.

"זה ישאיר את התחום רלבנטי רק לתחום של ניירות ערך. לכל התחומים שמתאפיינים בנזק קטן, כמו ביטוח, בנקאות, צרכנות, תקשורת, סלולר… זו מכת מוות", אומר עו"ד גורדסקי.

-אבל במידה מסוימת, הבאתם את זה על עצמכם. מגישים תביעות ייצוגיות על כל טעות קטנה בסימון האריזה.

גורודיסקי: "בכל תחום משפטי יש ריבוי תביעות. גם בתחום הרשלנות הרפואית, למשל. יש כלים להתמודד עם זה – למשל באמצעות הטלת הוצאות גבוהות.

הבעיה עם האגרה היא שהיא מונעת מראש את הגשת התביעה, היא לא עושה אבחנה עניינית או מתן קנס על ניצול לא ראוי של הכלי הזה. פשוט שופכים את התינוק עם המים".

אז לדעתך לא צריך להטיל אגרות כלל?

גורודיסקי: "אפשר לקבל את ההיגיון שאגרה בסכום מסוים היא סבירה, אבל זה בדיוק העניין – הסבירות. הסבירות צריכה להיגזר מאופי ההליך ומהמשמעויות שלו. סדרי הגודל צריכים להיות דומים לסכומים של בג"צ – כלומר, 1000-2000 שקל".

מי שומר על הצרכנים?

ומה עמדתה של המועצה לצרכנות? האם מישהו בכלל מייצג את הצרכנים? במועצה לצרכנות עומלים עדיין על גיבוש העמדה. 

עושה רושם שהצרכנים הופקרו על-ידי כל מי שלכאורה אמור להגן עליהם – ובראשם שרת המשפטים ושר האוצר, שתחת התירוץ של "תביעות סרק" נותנים לגופים החזקים והגדולים במשק מתנה שלא תסולא בפז – מכת מוות לתביעות הייצוגיות.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות