אודי גוזלן: "החלב מתייקר עקב הוראת בג"ץ ותקופת 'אחרי החגים'" - פואנטה
אודי גוזלן
צילום: Pixabay

אודי גוזלן: “החלב מתייקר עקב הוראת בג”ץ ותקופת ‘אחרי החגים'”

אודי גוזלן, איש העסקים ובעליה של סופר דניה בירושלים, מסביר אודות הקרב הבלתי נגמר על מחירי המוצרים שבפיקוח, ובראשם החלב

(תוכן מקודם)

יוקר המחיה הוא כבר דבר בשגרה, והוא מתבטא גם במחיר החלב המפוקח, שעלה בצורה משמעותית בחודש האחרון.  הקרב על מחירו של המוצר הבסיסי שב ומתעורר בכל תקופה מחדש, והצרכנים סופגים את צו השעה. אודי גוזלן, כיום בעליו של “סופר דניה” בירושלים ובעבר מי שעסק בקווי חלוקה של שטראוס טנא נגה ותנובה, מתקשה לעמוד מנגד: “חוויתי את הדברים מקרוב הרבה מאוד שנים. זה היה ממש מקומם כשבכל פעם נדרש היה לחלק מחירון חדש לקמעונאים”.

ארץ זבת חלב מפוקח: אודי גוזלן עושה סדר בקרב על מחירי החלב

עליית במחירי המוצרים המפוקחים בכלל, ומוצרי החלב בפרט, אינה דבר נדיר. קיים מתח תמידי בין הרצון של רשתות השיווק למקסם רווחים אל מול הצורך של המדינה לספק את המחיר הנמוך ביותר לצרכן מבלי לפגוע בחברות וברשתות, והתוצאה היא לחצים ומאבקי כוח אשר מסתיימים מפעם לפעם בשינוי מחירי המוצרים בפיקוח.

בקרב על מחירי החלב רשמה השנה חברת תנובה הצלחה בעתירתה לבית המשפט העליון לאחר שזה חייב את שר האוצר משה כחלון לחתום על ההמלצה של ועדת המחירים ולעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב-3.4%. לפני קצת פחות מחודשיים הביע שר האוצר כחלון את מורת רוחו על פסיקת בג”ץ בנושא העלאת מחירי מוצרי החלב בפיקוח וציין כי: “בית המשפט לא הותיר לי ברירה, אני נאלץ לחתום תחת מחאה, בהתאם לפסק הדין שניתן”.

עליית מחיר המטרה מאז תחילת 2017 מסתכמת ב-6.6% והיא פוגעת היישר בכיסו של הצרכן. במקביל לעלייה האחרונה בעקבות עתירת חברת תנובה, הגישה חברת טרה בקשה לוועדת המחירים לעלייה נוספת במחירי החלב שבפיקוח ב-6.5%, וזאת עקב התייקרות התשומות.

מדינת ישראל אינה סובלת ממחסור בייצור חלב, להפך. על פי נתונים שפורסמו על-ידי מועצת החלב בישראל, הפרה הישראלית שוברת שיאים בעולם והיא מניבת החלב הגדולה בעולם, כאשר נכון לשנת 2018, רפת מושב הבונים שבצפון הארץ הציגה ממוצע תנובת החלב שעמדה על כ-14,310 ליטר חלב.

אודי גוזלן סופר דניה
צילום: Pixabay

הצרכנים נוטים להאשים במחירים הגבוהים של מוצרי החלב את היצרניות ואת רשתות השיווק, אך גוזלן, שהוא כאמור איש עסקים ובעליו של סופר דניה בירושלים, מסביר כי רשתות השיווק אינן אחראיות למצב: “אמנם אנו עדים לנתונים מעולים באשר לתנובת החלב של הפרה הישראלית, אך מחיר החלב תלוי בהרבה מאוד גורמים. מוצרי חלב כמו חלב לשתייה, גבינה לבנה וצהובה, שמנת מתוקה וחמאה, נמצאים תחת פיקוח מחירים, כך שהצרכן לא ממש מרגיש את המחיר האמיתי.
רשת השיווק מצדה אינה מייצרת את המוצר, ולכן לנו כבעלי רשתות אין אחריות לתמחור, מלבד הרווח העסקי הנורמא\לי כמו בכל מדינה מתוקנת”.



גוזלן: “רשתות השיווק לא רואות כסף גדול ממוצרי החלב שבפיקוח”

מנגון הפיקוח על המחירים הוא מנגנון סוציאליסטי, אשר בניגוד למנגנונים סוציאליסטים רבים שנכשלו (ראו את מדינת ונצואלה כדוגמה), מצליח לשמור על תמחור הוגן ושפוי של מוצרי המזון.

בזמן שבקרב המחירים משתתפים מספר גורמים עיקריים – הרפתנים, יצרניות מוצרי החלב והמדינה, רשתות השיווק מנסות לגרד את הרווח ולעיתים אף נאלצות להפסיד כסף כדי למשוך לקוחות. “אנחנו מדברים פה על חלב שמתייקר כתוצאה מהוראת בג”ץ ותקופת ‘אחרי החגים’, במיוחד אחרי חג שבועות”, מסביר גוזלן את הסיטואציה שנוצרה סביב מחירי החלב שעלו באופן חד לאחרונה. “רשתות השיווק נאלצות להפסיד כספים רבים כדי למשוך לקוחות לרכוש מוצרים נוספים. ממוצרי החלב שבפיקוח רשתות השיווק לא רואות כסף גדול, אם בכלל”.

גוזלן: “ייתכן שדווקא הסרת הפיקוח תביא להוזלת מוצרי החלב”

ההחלטה לפקח את מחיריהם של מוצרים שונים אינה מובנת מאליה, ומומחים דנים לא פעם בשאלה אם מדינת ישראל זקוקה למוצרים בפיקוח. המצדדים בפיקוח טוענים כי מדובר במוצרי מזון ושתייה בסיסיים אשר המדינה חייבת לקבוע עבורם מחירים שווים לכל כיס. המתנגדים טוענים כי ההגבלה עלולה לגרום לחברות רבות לשנות מסלול, להערים קשיים כדוגמת עתירות לבג”ץ (מה שגורם לאובדן הכוח הממשלתי), להביא להשקעה יתרה במוצרי חלב אחרים שאינם בפיקוח ולעודד מנגנון סוציאליסטי במדינה הדוגלת בפתיחת השוק ובצמצום ביורוקרטיה.

אם בעד ונגד מחירים בפיקוח עסקינן, השאלה הנשאלת היא איזה צד צודק. מה יקרה אם נשאיר לנצח את המחירים למוצרים בסיסיים בפיקוח? ומה עלול או דווקא עשוי לקרות ביום שבו יבוטלו המחירים שבפיקוח?

לאחר שמחירי הלחם עלו ב-3.85%, מאפיות אנג’ל וברמן ביקשו להעלות את מחירי הלחם בעוד 5%. השאלה העולה מן הנתון הזה ומהתייקרות מוצרים אחרים בפיקוח היא אם מנגנון הפיקוח הוא דווקא כלי להעלאת המחירים ולא להשארתם יציבים וקשיחים.

בראייתו של אודי גוזלן, המטרה היא לא להערים קשיים על הצרכן, אך גם חברות המזון והשתייה צריכות להתקיים ולהרוויח ובסוף כמובן גם רשתות השיווק: “אני לא רואה את הפיקוח מונע עליית מחירים. אני מסתכל על הנתונים, לא כאנליסט או כנביא, אלא בראייה עסקית נטו”. גוזלן מספק תחזית מעניינת בדבר המחירים המפוקחים: “ייתכן שיש לשקול ברצינות את הסרת הפיקוח על המחירים. אינני שולל אפשרות שהדבר יוביל לעליית מחירים, אך יחד עם זאת, ביטול המחירים בפיקוח יביא לישראל תחרות עצומה שעשויה אף להוריד את המחירים בסופו של דבר”.

 



1
נגישות