הר הכסף: כך תבדקו אם יש לכם כספים רדומים בבנק. 6.7 מיליארד שקל מחכים לכם - פואנטה
כספים אבודים

הר הכסף: כך תבדקו אם יש לכם כספים רדומים בבנק. 6.7 מיליארד שקל מחכים לכם

אל תתעצלו, איתור כספים אבודים הוא תהליך פשוט באתר הר הכסף של משרד האוצר. מדריך חדש של בנק ישראל יסייע לכם, רק אל תתפתו לפנות לחברות מסחריות שעלולות להוליך אתכם שולל

כבר שלוש שנים אנו עוקבים כאן באתר פואנטה אחרי יוזמת איתור הכספים הרדומים שמוביל בנק ישראל באמצעות פרויקט הר הכסף. למעשה, מדובר בשני פרויקטים – הר הכסף 1 והר הכסף 2 – הראשון מיועד לאיתור כספים רדומים בקופות גמל, קרנות פנסיה ועוד, והשני מיועד לאיתור כספים רדומים בחשבונות בנק.

כעת מפרסם בנק ישראל מדריך שמטרתו להעיר את הישראלים המנמנמים ולהסביר להם כמה פשוט לבצע את הפעולה שהם כנראה מתעצלים לעשות, או לחילופין – לא יודעים על קיומה.

אחת הסיבות להתעוררות הנושא שוב, שלוש שנים אחרי הפעם הראשונה שבנק ישראל אצר בקמפיין הר הכסף בספטמבר 2019, היא פעילותן הערה והמטרידה של חברות מסחריות, אשר לעתים משתמשות בשם “הר הכסף” או “סילבר מאונטן”, כדי לגרום לאנשים לבצע באמצעותן את תהליך חיפוש הכספים וכך לגבות מהם עמלה, לעתים עמלה מופקעת. זאת, למרות שאתר הר הכסף של משרד האוצר הוא אתר חינמי שלא מצריך הרשמה, לא מצריך מסירת פרטים ולא מצריך תשלום עמלה או העברת מידע לשום גורם מסחרי. “חורה לנו שיש הרבה חברות שגובות על זה כסף, למרות שזה תהליך פשוט וחינמי”, אומרים בבנק ישראל לרגל השקת המדריך, המופיע באתר בנק ישראל (קישור בסוף הכתבה).

בבנק ישראל קוראים לציבור להיזהר כאשר הוא נכנס לאתר שמכנה את עצמו “הר הכסף” או מבטיח לאתר כספים אבודים: “יש לבדוק איך האתר נראה. באתר המקורי של הר הכסף יש לוגו מצד שמאל. יש לבדוק מה כתובת האתר. בנוסף, הלקוחות צריכים לדעת שבאתר הר הכסף הרשמי הם לא נדרשים להשאיר פרטים ולחכות שמישהו יחזור אליהם,  אלא הם עצמם מזינים את הפרטים ומקבלים מידע ישירות וחינם”.

היקף הכספים הרדומים מגיע לסכומי עתק

לפי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף שנת 2018 שכבו להם בחשבונות בנקים שונים 6.7 מיליארד שקל. מדובר בסכום עצום. היקף הכספים הרדומים אמנם ירד מאז ספטמבר 2016, אז יצא לדרך הקמפיין הראשון. באותה עת נמנמו להם 8.9 מיליארד שקל במרתפים ובכספות של הבנקים השונים. הקמפיין עורר תהודה יפה וישראלים רבים חיפשו ומצאו כספים. שנה לאחר מכן, בספטמבר 2017 יצא בנק ישראל בקמפיין נוסף – ובשלב מסוים הסכום ירד ל-5.2 מיליארד לאחר פדיון של יותר מ-3 מיליארד.

אלא שבזמן שיש אנשים שפודים כספים, הולכים ונכנסים עוד כספים להגדרה של “חשבון רדום” או פיקדון רדום”. כאשר מדובר בחשבון רדום, הכוונה לחשבון שלא נעשתה בו פעילות 10 חודשים. כאשר מדובר בפיקדון רדום, מדובר בפיקדון שלא נפרע חודשיים אחרי מועד הפירעון.

לפי נתוני בנק ישראל, מתוך 6.7 מיליארד שקלים שהוגדרו “רדומים” בסוף שנת 2018, 85% הפכו לכאלה בחמש השנים האחרונות.

למי יכולים להיות כספים רדומים?

ניסיון לאפיין את בעלי החשבונות הרדומים לא עולה יפה, משום שמסתבר שיש מגוון ישראלים שיש להם חשבונות כאלה, ביניהם למשל אנשים שהסבר והסבתא שלהם פתחו עבורם את החשבון לפני עשרות שנים, ולאחר פטירתם – הנכדים לא ידעו על כך או שכחו מהדבר. אחרים הם יורשים של כספים – ועבורם הר הכסף יכול להיות שימושי במיוחד. במקום לעבור מבנק לבנק, יכולים יורשים למצוא כעת את כל המידע באתר אחד.

כידוע, בימים אלה מוביל בנק ישראל סדנאות העצמה דיגיטלית לאזרחים ותיקים. אנשי הבנק מנצלים את המפגש עם אלפי הלקוחות מכל הארץ כדי לתזכר אותם לגבי הר הכסף ולהסביר להם כיצד לאתר שם כספים. בבנק ישראל מציינים כי האזרחים הוותיקים מגלים בנושא התעניינות עצומה.

בבנק ישראל אף ביקשו מרשם הירושות לפרסם באנר באתר – כדי שיורשים יוכלו להגיע משם ישירות לאתר הר הכסף.

ומה עם הבנקים, מה הם עושים כדי לאתר את בעלי הכספים? נראה שלא יותר מדי…

בבנק ישראל אומרים כי הם הנחו את הבנקים לאתר את הלקוחות שהכספים שייכים להם, וכי הם עוקבים אחר הנושא. בפועל, נראה שעד שלא יוטלו סנקציות של ממש, לבנקים לא יהיה יותר מדי אינטרס לחפש את הלקוחות ולהזכיר להם שהכסף שלהם שוכב בבנק.

לפי נתוני בנק ישראל, חלק גדול מהחשבונות הם חשבונות שיש בהם עשרות שקלים בודדים. במצב שבו מדובר בסכום של עד 50 שקל, הלקוח יכול לדרוש מהבנק להעביר את הכסף לחשבון אחר ולסגור את החשבון בשיחת טלפון.

קישור למדריך השימוש בהר הכסף:

https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%94%20%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa%20%20-%d7%94%d7%a8%20%d7%94%d7%9b%d7%a1%d7%a3%202.pdf

פואנטה





 

תגובות: 0

נגישות