כמה אתם באמת מוציאים על משחקים כמו פורטנייט, שילדיכם מכורים אליהם? - פואנטה

כמה אתם באמת מוציאים על משחקים כמו פורטנייט, שילדיכם מכורים אליהם?

הצרכנים של היום צעירים מאוד, והחברות מנצלות זאת היטב: החל ממניפולציות שנועדו להוציא מהם כסף ועד הפיכתם לכלי פרסום בעצמם – שימו לב לנתוני הרשות להגנת הצרכן

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

ילדים ומשחקים הם כמעט מילים נרדפות, ועל אחת כמה וכמה היום. סקר מרתק שמפרסמת הרשות להגנת הצרכן מגלה כי כל הורה שלישי בישראל הוציא בשנה האחרונה בין 200 ל-1000 שקל על רכישות בתוך משחקים ואפליקציות, כשהדגש הוא כמובן על פורטנייט ומשחקים ממכרים אחרים. 6% מההורים אף אמרו שהוציאו סכום גבוה מ-1000 שקל.

פורטנייט, כאמור, הוא הדוגמה הבולטת ביותר של השנה האחרונה, ומספיק להציץ ברווחים שהחברה גרפה ב-2018 כדי להבין את מדי התופעה: 3 מיליארד דולר. חלק מאותם 3 מיליארד דולר הגיעו מהכיס שלכם, ההורים. ופורטנייט לא לבד כמובן. בעבר דיווחנו כאן בפואנטה על חיובים של אלפי שקלים מהורים שילדיהם שיחקו בקלאש רויאל, הזינו את מספר האשראי שלהם פעם אחת, ואחר כך חייבו אותם באופן אוטומטי בסכומים שהגיעו ל-1,500 שקל.

אגב, כאשר החיובים נעשים בטעות או במכוון ללא ידיעת ההורים, וההורים רוצים לקבל את כספם חזרה – לא פשוט לעשות זאת, ולעתים גם בלתי אפשרי. לכן, חשוב להיות עם אצבע על הדופק – והתמונה שעלה מהנתונים היא שההורים דווקא מאבדים את יכולת המעקב ככל שהילדים גדלים. לפי הסקר, ככל שהילדים מבוגרים יותר, ההורים מתקשים לומר כמה בדיוק הם הוציאו, וייתכן שמדובר בסכומים גבוהים יותר מ-1000 שקל בשנה האחרונה.

נזכיר כי המשחקים הללו עובדים בדרך כלל בשיטת ה-Freemium – כלומר, המשחק ניתן להורדה או לשימוש חינם, אך כדי להתקדם בו או להגיע להישגים, הילדים נדרשים לרכוש כל מיני תוספות בתשלום, ורבים מההורים נכנעים ללחץ שהילדים מפעילים עליהם.

האם כשהילדים ביקשו את הסכמתכם לרכישה, הם הפעילו עליכם לחץ כדי לאשר זאת?

הנתונים הללו פורסמו במסגרת סקר שערכה הרשות להגנת הצרכן ופורסם היום לרגל יום הצרכן הבינלאומי, אשר חל מחר.

הנתונים מלמדים עד כמה צעירים הצרכנים של היום ועד כמה קל להפוך אותם לקהל שבוי שמגיע בקלות אל הארנק של ההורים.

הילדים שלנו הם כבר לא רק קהל יעד, אלא כלי פרסומי

עוד עולה מהסקר תופעה אחרת שהרשות להגנת הצרכן לא ממש יודעת איך להתמודד איתה. בעידן של רשתות חברתיות – הצרכנים הצעירים, הילדים שלנו, הפכו גם לכלי הפרסום של החברות המסחריות.

התהליך הזה מתרחש מתחת לאפם של ההורים ומבלי לתגמל את הילדים – שעושים זאת מבלי להיות מודעים לכך. הכוונה היא למשל לקידום מכירות שמנוהל בוואטס אפ או ביוטיוב. כך למשל, חברה מסוימת מקדמת מוצר באמצעות הזמנת הילדים להעלות תמונות שלהם לאינסטגרם ולתייג את עצמם ואת המוצר. כך, למעשה, הם מייצרים עבור החברה חשיפה, קמפיין פרסומי של ממש, והכול חינם – כאשר רק הזוכה מקבל תגמול כלשהו.

קהל שבוי שחשוף לפרסום מוצרים מזיקים

חלק גדול מהפרסומות מגיעות אל הילדים בפלטפורמות שההורים כל לא רואים. אם בעבר להורים היה קל לדעת למה הילדים חשופים וקל לפקח על זה, כיום ילדים מתקלים בפרסומות ביוטיוב, באינסטגרם וכו' – כאשר המפרסמים "מטרגטים" רק אותם (כלומר, המפרסמים מפלחים את קהל היעד בהתאם לגיל ולתחומי העניין, וההורים לא נחשפים לאותן פרסומות). התוצאה היא שגם אם ההורים מקפידים מאוד על תזונה בריאה, או למשל נמנעים מרכישת חטיפים, הילד יכול להיחשף לפרסומות לאותם מוצרים מזיקים ולבקש אותם מההורים.

למעשה, החשיפה לפרסומות בקרב ילדים היא עצומה, וגם ההשפעה של הפרסומות על הרצון לרכוש את המוצר היא עצומה. סקר הרשות להגנת הצרכן מגלה כי 30% מההורים נתקלים בבקשות של הילדים לרכוש מוצרים בעקבות פרסומות שהם ראו בתדירות גבוהה, לעתים יומיומית.

חלק מהפרסום הוא פרסום סמוי, וחלקו מתבצע באמצעות דמויות מפורסמות שהילדים מעריצים או אוהבים. למעשה, הנתונים מגלים שכאשר מי שמפרסם את המוצר הוא דמות אהובה – ההשפעה היא קריטית על הילדים.

עם זאת, כאמור, חלק מהפרסום הוא פרסום סמוי, ומבחינת הרשות להגנת הצרכן זהו קו אדום שהיא מצפה מהחברות לא לעבור אותו. פרסום סמוי הוא תופעה רחבה שלעתים קרובות מנוצלת לא רק באמצעי התקשורת. כך למשל, במופעי הילדים הנפוצים בחנוכה, זה כבר מחזה נפוץ לראות את השחקנים מחזיקים ממתקים או ממרחי שוקולד, ממליצים עליהם ומדקלמים שורות פרסומיות בתוך הטקסט של ההצגה, כאילו מדובר בחלק אינטגרלי ממנה.

השורה התחתונה, כך נראה, מחזירה את הכדור אל ההורים – אשר מחובתם לחנך את הילדים לצפות בתכנים בצורה ביקורתית, להיות מסוגלים לדחות סיפוקים ולצמצם כמובן את שעות המסך שלהם.

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות