מערכת נתוני אשראי: איזה מידע ייאגר עליכם ואיפה? פואנטה עם התשובות - פואנטה

מערכת נתוני אשראי: איזה מידע ייאגר עליכם ואיפה? פואנטה עם התשובות

איזה מידע יישמר עליכם במאגר נתוני האשראי? האם אתם יכולים להימחק ממנו? האם הסיכוי שלכם לקבל הלוואה יגדל או יפחת, והאם תשלמו ריבית גבוהה יותר או נמוכה יותר? כל הפרטים על מהפכת ההלוואות המלווה בחדירה חסרת תקדים לפרטיות של הישראלים

ודאי קיבלתם לאחרונה מכתב מחברת האשראי שלכם, שבו אתם נאלצים להסכים למסור את פרטי האשראי שלכם ללשכת אשראי. יש להניח שגם לא הבנתם יותר מדי ממה שכתוב שם – אילו פרטים יימסרו, האם אתם יכולים לסרב לחשוף את עצמכם ומה בכלל יעשו במאגר נתוני האשראי העצום שנבנה כרגע ויחל לפעול ב-12.4.2019. אולי גם שאלתם את עצמכם למה לכם בעצם למסור את הפרטים שלכם למאגר נתוני אשראי שהמדינה החליטה להקים. פואנטה עושה סדר:

מהו מאגר נתוני אשראי?

מערכת נתוני האשראי היא מאגר מידע עצום שמדרג את הצרכנים הישראלים בהתאם להיסטוריית החזר ההלוואות והחובות שלהם. המטרה בהקמת מאגר נתוני האשראי היא לאפשר לגופים שנותנים אשראי, כמו חברות אשראי, בנקים או גופים אחרים, להכיר את ההיסטוריה של מבקש ההלוואה וכך להתאים לו הלוואה שמתאימה לו בריבית שתשקף את הסיכון האמיתי שבמתן ההלוואה. זאת, בניגוד למצב הנוכחי שבו כאשר לקוח מבקש הלוואה, החברה שנותנת את ההלוואה לא יודעת אם הוא לקוח יציב שנוהג להחזיר הלוואות במועד, ולכן היא מנסה לצמצם את הסיכון באמצעות ריבית גבוהה על ההלוואה.

מאגר נתוני אשראי מוקם מכוח חוק נתוני אשראי 2016, אשר מגדיר 4 מטרות:

• הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי
• הרחבת הנגישות לאשראי
• צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים
• יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו

מי מעביר את המידע למאגר נתוני האשראי?

מקורות המידע שמדווחים למערכת הם בעיקר גופים שעוסקים במתן אשראי, למשל: בנקים, חברות כרטיסי אשראי או נותני אשראי חוץ בנקאי, וכן רשויות ציבוריות שונות: כונס הנכסים הרשמי, לשכות ההוצאה לפועל ומדור חשבונות מוגבלים שבבנק ישראל.

מדובר בגופים חוץ-בנקאיים בעלי תיק הלוואות למשקי בית בהיקף של מעל ל-250 מיליון שקל. לפי הערכות, יש כיום עד 15 גופים הנכללים בהגדרה זו, ביניהם חלק מהמשקיעים המוסדיים וגם חלק מפלטפורמות ה-P2P (הלוואות ישירות בין אנשים).

אז מי נותן את דירוג האשראי ללקוחות בפועל?

דירוג האשראי ניתן על-ידי לשכת אשראי. “לשכת אשראי” היא גוף חדש שעד כה לא היה קיים במערכת הפיננסית בישראל. מדובר בגוף שתפקידו לאסוף את הנתונים ממערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, לעבד אותם ולהפיק דוח אשראי ללקוח עבור גופי האשראי (כלומר, נניח שישראכרט רוצה לקבל דירוג אשראי עבור לקוח שמבקש הלוואה – היא תפנה ללשכת האשראי שתפיק עבורו דוח אשראי עבור אותו לקוח).

בנק ישראל הסמיך 4 חברות לשמש כלשכות אשראי: דן אנד ברדסטריט, BDI, מינופים קרדיט ופארטיקס סקורינג. כל אחת מהן מקבלת גישה למאגר נתוני האשראי, ועל סמך הנתונים מדרגת את רמת הסיכון של הלווים.

איך בעצם פועל מאגר נתוני אשראי?

  • הגופים השונים, כמו חברות האשראי, הבנקים, ההוצאה לפועל וכו’ מעבירים את המידע שברשותם למערכת נתוני אשראי.
  • כאשר אדם מבקש הלוואה מגוף כלשהו, אותו גוף פונה ללשכת האשראי כדי לברר עליו פרטים.
  • לשכת האשראי מפיקה עבור נותן אשראי דוח על בסיס נתונים שמועברים ללשכה ממערכת נתוני אשראי. הדוח מסייע לנותן האשראי להחליט אם לתת ללקוח אשראי ובאילו תנאים.

על מי נאסף המידע במאגר נתוני אשראי?

המידע נאסף על כל אדם בגיר מעל גיל 18.

האם מותר לסרב להיכלל במאגר?

כן, לכל לקוח יש זכות להפסיק את איסוף נתוני האשראי שלו במערכת נתוני אשראי, למעט בתקופת הגבלה. אם לקוח נמצא בתקופת הגבלה, בקשתו להפסקת איסוף הנתונים תיכנס לתוקף בתום תקופת ההגבלה.

אם לקוח מעביר בקשת הפסקה, נמחקים כל הנתונים הקודמים ומפסיקים להיאסף נתונים חדשים.

בבנק ישראל מדגישים שנתוני האשראי שנאספים במערכת כוללים גם נתונים חיוביים, ולכן הפסקת איסוף נתוני אשראי עשויה לפגוע ביכולת הלקוח לקבל אשראי בתנאים המתאימים לו.



האם אוכל להגביל את מסירת הנתונים רק לחלק מהגופים?

כן, כל לקוח יכול להגביל את מסירת נתוני האשראי שנכללים לגביו במערכת לכל נותני האשראי או לחלקם, לפי בחירתו.

ניתן לבחור אם להגביל את מסירת המידע לכל הגופים באופן גורף או רק לחלק מהגופים לפי קבוצת השתייכות לפי סוג הגוף או באופן פרטני לפי שם הגוף.

האם כל גוף יכול להפיק דוח אשראי אודותיי כאשר מתחשק לו?

לא. כדי להפיק דוח אשראי, נותן אשראי חייב לקבל את הסכמת הלקוח למסירת המידע עליו ממערכת נתוני אשראי.

האם אפשר לבקש שחברת האשראי לא תעביר את המידע ללשכת האשראי?

כן, אבל… כדי להיגרע מהמאגר, יש לבקש זאת באופן אקטיבי. איסוף הנתונים נעשה באופן אוטומטי כברירת מחדל והלקוחות לא התבקשו לאשר זאת. כך למשל, לקוחות ישראכרט קיבלו מכתב שנוסח כך: “טופס הסכמה למסירת נתוני אשראי… הנני מצהיר בזה כי אני מסכים שנתוני האשראי לגביי הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי, לשם עריכת דוח אשראי שיימסר לקבוצת ישראכרט. במידה שאינך מסכים, באפשרותך לפנות אלינו להודיענו”.

האם המידע כבר התחיל להיאגר?

כן, אך לא מכל המקורות. תחילת איסוף הנתונים משתנה בהתאם לסוג מקור המידע המדווח:

  • נתוני אשראי ממקורות מידע בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי נאספים החל מחודש מאי 2016.
  • נתוני אשראי ממדור מוגבלים בבנק ישראל, לשכות ההוצאה לפועל והכונס הרשמי נאספים החל מה-31 אוגוסט 2018.
  • נתוני אשראי ממקורות מוסמכים (נותני אשראי שאינם בנקים) יתחילו להיאסף החל מחודש אפריל 2019.

כלומר, המאגר לא כולל למשל מידע על לקוח שפרע הלוואה בשנת 2014 או סגר תיק בהוצאה לפועל בשנת 2017, אך כן כולל מידע על אדם שסגר תיק בהוצאה לפועל בנובמבר 2018.

האם אני יכול להפיק דוח על עצמי?

כן, כל לקוח זכאי לקבל בכל שנה (בין 1 בינואר ל-31 בדצמבר) דוח ריכוז נתונים אחד חינם. את הדוח ניתן להזמין באמצעות אתר האינטרנט של מערכת נתוני האשראי, באמצעות המענה הקולי הממוחשב או באמצעות נציג טלפוני.

דוחות נוספים ניתן לקבל בתשלום של 31 שקל במייל ו-41 בדואר רגיל.

 



תגובות: 0

נגישות