משרד האוצר חושף: רווחיות 10 יצרניות ויבואניות המזון הגדולות זינקה - פואנטה

משרד האוצר חושף: רווחיות 10 יצרניות ויבואניות המזון הגדולות זינקה

על רקע גל ההתייקרויות, המחקר מגלה כי 10 יצרניות ויבואניות המזון הגדולות בישראל נהנות מרווחיות גבוהה מזו שמקובלת בענפים אחרים, על חשבוננו הצרכנים

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

תנובה, טרה, קוקה קולה, ויסוצקי, סוגת… כולן העלו מחירים בחודשים האחרונים. גל ההתייקרויות שתוקף את הצרכנים הישראלים מכיוונן של יצרניות המזון הגדולות נתקל במחאה מצד הציבור. היצרניות מצדן טוענות שאין להן ברירה אלא להעלות מחירים משום שהעלויות שלהן גדלו, בין היתר בגלל עליית שכר המינימום. מחקר שעשה משרד האוצר חושף מידע מעניין ומקומם: בשנת 2016 הרווחיות של 10 חברות המזון ויבואניות המזון הייתה הגבוהה ביותר בעשרים השנים האחרונות, ושיעור עמד על כ-13%, רמה גבוהה משמעותית מזו האופיינית לחברות הפועלות בענף התעשייה המסורתית ו/או השיווק הסיטונאי של מוצרי מזון. כך, במהלך העשור האחרון (2017-2007), שבו עלו מחירי המזון בשיעור נומינלי של 24% (ובשיעור ריאלי של 5%), עלה שיעור הרווחיות של החברות כמעט פי שניים.



במשרד האוצר מסרבים לחשוף מיהן אותן חברות ומיהם אותם יבואנים – וחבל שכך, משום שהצרכנים מתקשים להפנות אצבע מאשימה כאשר מציגים בפניהם רשימה שאינה רשימה שמית. באוצר מציגים נתונים שלפיהם בשנת 2006 היה הרווח הנקי של 10 יצרניות המזון הגדולות בישראל 250 מיליון שקל בשנה, ואילו בשנת 2016 הוא עמד על כ-460 מיליון שקל בשנה.
לפי הדוח של משרד האוצר, לא מדובר בחברות ציבוריות אלא בחברות פרטיות, ועדיין, המידע הושג ועובד על-פי הדוחות השנתיים שהוגשו לרשות המסים. מן הראוי היה לספק את שמות אותם יצרנים ויבואנים שגורפים את מאות המיליונים האלה מכיסי הציבור – בזהירות הנדרשת על-פי חוק.

מה שעוד מגלה המחקר הוא שהמחאה החברתית של 2011 לא רק שהייתה מוצדקת, אלא אף הצליחה להביא תועלת לצרכנים – אך לזמן קצר בלבד.

מחקר משרד האוצר
מקור: מחקר משרד האוצר, 23.12.2018

סך הרווח לפני מס של עשר החברות לעיל עמד בשנת 2016 על כחצי מיליארד ₪, המשקף, כאמור, שיעור רווחיות של כ-13%. לשם השוואה, בשנת 2007 עמד שיעור רווחיות זה על כ-7% בלבד. דהיינו, בין השנים 2016-2007, שבמהלכן עלה מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) בשיעור נומינלי של 24% (ובשיעור ריאלי של 5%), עלה שיעור הרווחיות של החברות כמעט פי שניים.

מקור: מחקר משרד האוצר, 23.12.2018

עליית שכר המינימום לא השפיעה משמעותית

למרות הנתונים הללו, הצרכנים הישראלים משלמים הרבה יותר מצרכנים אחרים בעולם על מזון. לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, בעשור האחרון נרשמה עלייה חדה במדד מחירי המזון, בשיעור נומינלי של 25%, גבוה ב-7 נקודות אחוז משיעור העלייה במדד המחירים לצרכן. כמו כן, בהשוואת מחירי המזון בישראל במונחי כוח קניה (PPP), נמצא כי נכון לשנת 2014 רמת המחירים בישראל גבוהה ב-25% בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD.

האם זה קשור לשכר המינימום בישראל? מעבר לעובדה ששכר המינימום בישראל נמוך לעומת שכר המינימום במדינות רבות, המחקר מגלה נתון חשוב: בניגוד לטענותיהן, לא נמצאה חשיפה משמעותית של יצרניות המזון הגדולות להעלאת שכר המינימום. כזכור, שכר המינימום בישראל עלה בכמה פעימות ועומד כעת על 5,300 שקל, אך המחקר חושף כי הוצאות השכר של אותן חברות ביחס למחזור דווקא רשמו ירידה משמעותית בעשרים השנים האחרונות. גם לאחר עלייה מסוימת במשקל הוצאות השכר בשנת 2016, פרמטר זה עדיין נמוך בהשוואה היסטורית.



 

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות