מדינת חלם: מאות נכים איבדו הכנסה והטבות כתוצאה מהעלאת קצבת הנכות - פואנטה

מדינת חלם: מאות נכים איבדו הכנסה והטבות כתוצאה מהעלאת קצבת הנכות

נכים רבים, חלקם מבוגרים שהסיכוי שלהם נמוך למצוא עבודה בגילם ובמצבם, גילו שהעלאת קצבת הנכות גרמה לקיזוז הבטחת ההכנסה או ביטול ההנחה בארנונה שלהם. משרד האוצר: “תמיד יהיה את מי שנמצא על התפר”

לא ייאמן, אחרי המאבק הקשה והממושך של הנכים, מאות מהם הפסידו את מעט הכסף שהמדינה מעניקה להם. זאת, משום שעליית קצבת הנכות קוזזה ופגעה בזכאותם להטבות. התוצאה: מאות נכים לא קיבלו תוספת הכנסה ואף הפסידו זכאותם להטבות מהמדינה, כמו הנחה בארנונה, בחשבון החשמל או בתחבורה ציבורית, סיוע בשכר דירה או סיוע ברכישת דירה. רבים מאותם נכים הם אנשים יחסית מבוגרים, בני 60 ויותר, אשר מצד אחד אינם יכולים למצוא עבודה ומצד שני כעת אינם יכולים לקבל השלמת הכנסה.

בעקבות זאת, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה דיון דחוף לבקשת ח”כ טלי פלוסקוב (כולנו), אשר הציגה את הדברים באור שקשה להישאר אליו אדיש: “אנחנו עושים רפורמות כל כך חשובות כדי לעזור לאלה שחיים מתחת לקו העוני ובסוף רק מעבירים כסף מסעיף תקציבי אחד לאחר ולאנשים שאין להם מה לאכול נכנס אותו הסכום או אפילו פחות”.



עו”ד הילה שור מהביטוח הלאומי העריכה בדיון כי מדובר בכ-900 נכים בגילאי העבודה המוגדרים ברמת כושר השתכרות בינונית.

התשובה שניתנה ממשרד האוצר – שכזכור מי שעומד בראשו הוא יו”ר סיעת כולנו, משה כחלון – לא פחות ממדהימה. אייל מדן, רפרנט רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר: “השלמת הכנסה אמורה להוות רשת ביטחון סוציאלית אחרונה, זו קצבת קיום מינימלית כשהרציונל מאחוריה הוא שתחת הסכום הזה לא ניתן להתקיים. לכן, ככל שקצבה אחרת גדלה השלמת ההכנסה תקטן עד כדי תתבטל. המחוקק קבע שאם אנחנו לא רוצים לעודד אדם לצאת לעבוד, זכאויותיו להשלמת הכנסה יישמרו, כמו במקרה של קשישים. חלק מאותם נכים שנפגעו הם מבוגרים שקרובים לגיל הפרישה. תמיד יהיה את מי שנמצא על התפר אבל חייבים לקבוע את הקו איפשהו ואני לא חושב שנכון לקבוע גיל שהוא נמוך מגיל הפרישה”.

ח”כ פלוסקוב התרעמה על הדברים ואמרה “הלוואי והיינו מדינה בה בני 60 היו יכולים לצאת לעבוד. זה לא המצב. הגדלנו להם את קצבת הנכות מתוך הנחה שהם זקוקים לזה ובסופו של דבר פגענו בהם. זו טעות גדולה”.

כך מדינת ישראל מתעללת בנכים באמצעות ביורוקרטיה

דבורה בן ישיעהו, מנהלת תחום חקיקה באגף גמלאות של הביטוח לאומי אמרה כי “מקור הבעיה הוא שהטבות מותנות בזכאות לקצבה. זה מייצר מצב של אי שוויון ויש לבצע ניתוק של הדברים. זה מנגנון נוח מבחינה ביורוקרטית, אבל אנחנו פוגעים לא רק באוכלוסיית הנכים אלא באוכלוסיות נוספות”.

דוגמה נוספת לביורוקרטיה אפשר לראות בלוח הזמנים שהביטוח הלאומי הציע כדי לטפל בבעיה: כאשר ח”כ פלוסקוב דרשה מנציגי הביטוח הלאומי להגיש לוועדה בהקדם נתונים שיסייעו להבין כמה אזרחים ומשפחות נפגעו מהתהליך וכיצד, נציגת הביטוח הלאומי ביקשה חודש כדי להגיש לוועדה את הנתונים. חודש ימים!
ח”כ פלוסקוב סירבה ללוח הזמנים הזה, ודרשה לקבל את הנתונים תוך שבועיים: “לאנשים האלה אין מה לאכול ונלקחו מהם מאות שקלים בחודש. אני במקומכם לא הייתי חוזרת הביתה בלי לטפל בזה. במאה ה-21 כשהכול ממוחשב, אין סיבה שייקח חודש להביא את הנתונים”.


תגובות: 0
נגישות