איילת שקד, חברת אל על ועושקי הקשישים - טור ליום כיפור - פואנטה

איילת שקד, חברת אל על ועושקי הקשישים – טור ליום כיפור

לפי מדד האושר, אנחנו בסך הכול די מאושרים כאן… אבל זה לא אומר שאין מה לתקן, החל מתפקוד השרים שאמורים לדאוג לנו ועד גניבת כסף מצרכנים תמימים

יש בינינו מעטים שבכל יום מחדש עושים חשבון נפש, מתנצלים אם הם פגעו במשהו ומתקנים. רובנו עושים זאת, במקרה הטוב, פעם בשנה – ביום כיפור. אתר פואנטה, כאתר עיתונות שמסקר את תחום הצרכנות, מסקר כל השנה עוולות צרכניות, התנהגות בריונית ופגיעה בצרכנים. הנה הזדמנות להזכיר שוב פרשות מקוממות ולקרוא לאחראים – החל משרי הממשלה, דרך חבר הכנסת ועד חברות מסחריות – לעשות את חשבון הנפש ולתקן את דרכיהם.

שרת המשפטים, איילת שקד: הפכה את התביעה הייצוגית למוצר לעשירים

למרות מחאה מכל הכיוונים, וכשהיא מקבלת רוח גבית מהתאחדות התעשיינים שכנראה עומדת מאחורי היוזמה השערורייתית – שרת המשפטים איילת שקד הפכה בשנה החולפת את הגשתה של תביעה ייצוגית למותרות. עד להתערבות השרה, כל צרכן שנפגע מחברה אפילו בשקלים בודדים, יכול היה להגיש חינם בקשה לייצוגית ולתקן עוולה שפגעה ברבים. כעת הוא צריך לגייס אלפים רבים של שקלים רק כדי להגיש את הבקשה – מה שכמובן מרתיע את התובעים הפוטנציאליים וסולל את הדלת לחברות להונות את הצרכנים.

הרי בסופו של דבר, הטלת אגרות על הגשת תביעה ייצוגית היא הדרך הקלאסית לחסום את מי שהפרוטה לא מצויה בכיסו מהגשת התביעה, גם אם הוא בטוח במאה אחוזים שהצדק עמו.


רשת iShare: קרסה והשאירה את הלקוחות בלי הכסף ובלי המוצרים

חודשים של תלונות ותביעות קדמו לקריסתה הסופית של רשת iShare, ששיווקה את מוצרי אפל. למרות שהכתובת הייתה על הקיר, רשויות החוק במדינת ישראל לא נחלצו בזמן לעזרת הצרכנים שכבר נפגעו ולא מנעו פגיעה בצרכנים נוספים.

לא רק את הצרכנים השאירו בעליה של רשת איישר ללא הכסף, אלא גם את בנק הפועלים. בינואר 2018 מונו עורכי הדין דן פרידמן ואסף שמרת ככונסי הנכסים לחברה, לאחר שהחברה חרגה ממסגרת האשראי שהוקצבה לה והמחאותיה חזרו. החוב של החברה עמד על כ-2.5 מיליון שקל.

בעליה של רשת איישר לא יכולים להסתפק בחשבון נפש, אשר ספק אם הם עושים אותו, אלא ראוי היה שיחזירו את הכסף לצרכנים.

חברת פלאפון: פיצוי עלוב לחלק מהלקוחות עבור 4 תקלות

לא פחות מ-4 תקלות השביתו בשבועיים האחרונים לקוחות רבים של פלאפון. התקלות בפלאפון גרמו נזק עצום לעשרות אלפי לקוחות שלא יכלו להוציא שיחות, ואף גרוע מזה – לא יכלו לקבל שיחות, כשמדובר בהורים לילדים ביום הראשון בבית הספר ובעצמאים שכל פרנסתם תלויה בטלפון.

מן הראוי היה שפלאפון תפצה את כל הלקוחות שנפגעו בכל ארבע התקלות בפיצוי נדיב, אך בינתיים פלאפון לא הרחיבה את הפיצוי שעליו הכריזה אחרי התקלה השנייה (והחמורה מכולן). הבעיה היא שאותו פיצוי יועד אך ורק לחלק מהלקוחות, והוא מסתכם בחודש גלישה חינם. בעידן של חבילות הכול כלול, הפיצוי הזה הוא לעג לרש. לאחר התקלות הנוספות, פלאפון לא שינתה מדיניות, לא הרחיבה את מעגל הזכאים לפיצוי ולא הגדילה אותו.

חברת אל על – המשיכה לבטל טיסות והפלתה נשים

השנה הזאת לא הייתה פשוטה עבור אל על, כאשר הסיפור שנחרת בזיכרונם של צרכנים רבים הוא הסיפור שבו חרדים דרשו להזיז ממקומן נשים באחת מטיסות החברה.

אלא שזו לא הסיבה היחידה שמצריכה חשבון נפש בחברת התעופה שנהנית מהתדמית של “חברת התעופה הלאומית של ישראל”. גם השנה, כמו בעבר, אל על דחתה וביטלה טיסות ברגע האחרון, והותירה אלפי נוסעים חסרי אונים. זאת, בעקבות המאבק הבלתי נגמר בין טייסי אל על לבין ההנהלה.

בנוסף לכל אלה, בקשה לייצוגית נגד אל על חשפה כיצד היא השיגה במשך שנים בלעדיות על הטיסות למומביי וגבתה על כרטיסי הטיסה להודו מחירים מופרזים בשל היותה מונופול בקו.

ועדת החינוך ושר החינוך נפתלי בנט: הפקירו את ההורים

אם יש הוצאה שמכבידה באופן שוטף על הורים לתלמידים בישראל, הרי שזו ההוצאה על תשלומי ההורים – אשר באופן מטעה ומניפולטיבי נקראים “תשלומי רשות”.

למרות ההבטחה שניתנה בשנה שעברה לפורום ועדי ההורים היישוביים לצמצם את תשלומי ההורים (בעקבות חרם תשלומים) – ועדת החינוך של הכנסת אישרה את תשלומי ההורים גם השנה.

בנוסף, חוק השאלת ספרים פשוט התמוסס לו והורים רבים מצאו את עצמם משלמים על גם על ספרי לימוד משום שבית הספר שלהם לא הצליח להיכלל בתוכנית השאלת הספרים.

ממשלת ישראל ומשרד האוצר: מזניחים את הנכים והקשישים

אחרי מאבק מעורר הערכה, הועלתה קצבת הנכים. רגע… האם באמת אפשר לסכם כך את מאבק הנכים? האמת היא שמאז חודש מרץ, מקבלים הנכים קצבת נכות בסיסית בגובה של 3,270 שקל. זה הסכום שעלתה אליו הקצבה אחרי לראשונה אחרי 16 שנה. הקצבה תעודכן בהמשך לסכום של 3,700 שקל, אך לא נקבע לכך מועד מחייב. הנכים מצדם דורשים כי סכום הקצבה יעמוד על 5,300 שקל, כגובה שכר המינימום, ויוצמד אליו.

בהפגנה בסוף אוגוסט נשמע, כמעט לראשונה, גם קולם של הקשישים. למרבה הבושה, קצבת זקנה בישראל עומדת על 1,535 שקל ליחיד. הקצבה הבסיסית לא עודכנה ארבע שנים, ועקב המדד הנמוך יחסית קיבלה השנה תוספת של שישה שקלים מביכים.

ישראל כ”ץ ורכבת ישראל: פתיחת הקו המהיר ירושלים-תל אביב שוב נדחתה

בפסח האחרון היינו אמורים לדהור אל עבר הבירה ברכבת מהירה מתל אביב. אלא שההתחייבות של שר התחבורה ישראל כ”ץ הייתה שווה כקליפת השום. השקת הרכבת מירושלים לתל אביב נדחתה שוב.

על הפקקים הארוכים, האיחורים לעבודה, תאונות הדרכים וזיהום האוויר שנמשכים כבר שנים בכביש מספר 1 בגלל היעדר רכבת מהירה בין תל אביב לירושלים חייבים גם כ”ץ וגם רכבת ישראל לעשות חשבון נפש אמיתי, במיוחד לאור החשש שגם ההשקה שאמורה להתקיים בשבוע הבא – תידחה שוב.

השר זאב אלקין: הגנת הסביבה או הגנת החברות?

בכל העולם כבר מבינים כמה נזק גורם הפלסטיק שאינו מתכלה ואילו כמויות אדירות של בקבוקי פלסטיק ממלאים את האוקיינוסים. אבל כאן בישראל, התנהלות השר להגנת הסביבה זאב אלקין מעלה תהיות האם הסביבה בראש מעייניו, או שמא יצרניות הבקבוקים. כזכור, בישראל נחקק בעבר חוק הפיקדון, שמאפשר לכל מי שמחזיר בקבוק משקה לקבל 30 אגורות חזרה במטרה לעודד את מיחזור הבקבוקים. אלא שבגלל לחצים שהופעלו אז – החוק לא כלל את הבקבוקים הגדולים (בקבוקי ליטר וחצי ומעלה), כך שהאפקטיביות שלו חלקית.

השנה הייתה לשר אלקין הזדמנות לתקן את המעוות, אבל הוא החליט להנציח את העיוות ולא להחיל את חוק הפיקדון. התירוצים רבים ומגוונים ואפשר לקרוא אותם בכתבה על חוק הפיקדון, אבל התוצאה היא אחת. לצרכנים אין מוטיבציה כספית למחזר בקבוקים, והם צריכים להמשיך ולהשליך אותם לכלובי המיחזור אם נחה עליהם הרוח.

חברת ביג סייל, לירף ושאר חברות השיווק הישיר שעושקות קשישים

לכאורה היינו אמורים לשמוח השנה בשל עיצומים גבוהים שהוטלו על חברות שעוקצות ועושקות קשישים, דוגמת חברת ביג סייל שנקנסה ביותר מ-5.2 מיליון שקל וחבת לירף שנקנסה ביותר מ-10 מיליון שקל. אלא שבפועל – למרות שהרשות להגנת הצרכן הטילה כבר עיצומים בסך 40 מיליון שקל על כמה מהחברות הללו, אף שקל עדיין לא שולם בפועל. החברות ממשיכות לפעול, מערערות על הקנסות וממשיכות להפיל בפח צרכנים, בעיקר קשישים.

מומלץ מאוד להכיר את השיטות שבהן פועלות החברות הללו – אשר מפעילות לחץ שיווקי אגרסיבי, מקבלות את פרטי האשראי במרמה ואז משתמשות בכרטיס האשראי של הקשישים כאוות נפשן.

לגנותה של מדינת ישראל צריך לומר שהרגולציה המכבידה מקשה על הטיפול בחברות השיווק הישיר גם לאחר שהן נתפסות על-ידי הרשות להגנת הצרכן – ובעוד שההתנהלות המשפטית מתנהלת לאטה, הכסף יורד מחשבונם של אלפי לקוחות חסרי ישע.

לגנותן של חברות האשראי יש לציין כי הן אינן ממהרות להושיט יד לאותם קשישים שנפלו בפח – וזו גם הסיבה שהוגשה תביעה ייצוגית נגד ישראכרט, כאל ולאומי קארד.



תגובות: 0

נגישות