כרטיס אשראי נטען, פלוס קארד, הושק עבור לקוחות ללא חשבון בנק. כמה הוא עולה ובמה הוא שונה?

כרטיס אשראי נטען, פלוס קארד, הושק עבור לקוחות ללא חשבון בנק. כמה הוא עולה ובמה הוא שונה?

בעבור מי שרגיל לעשות הכול עם כרטיס האשראי שלו – החל מהזמנת פיצה ועד תשלום עבור חבילת הסלולר, החיים ללא כרטיס אשראי נראים בלתי אפשריים.
וזה אכן כמעט כך. קשה מאוד להתנהל כיום ללא כרטיס אשראי, אבל זו מנת חלקם של מאות אלפי ישראלים וגם של עובדים זרים רבים.

לאחרונה הושק בישראל כרטיס חדש של קבוצת מאסטרקארד. מדובר בכרטיס אשראי נטען פלוס קארד, שאינו מצריך חשבון בנק וכדי להנפיק אותו דרוש רק אמצעי זיהוי (תעודת זהות או דרכון). ניתן להטעין אותו במזומן בנקודות מסוימות או באמצעות העברה בנקאית, ומטבע הדברים, אי אפשר להיות בו במינוס.

כמה עולה הכרטיס לאותם לקוחות שנבצר מהם להחזיק חשבון בנק? פרטים בהמשך הכתבה…

פלוס קארד מתנהג כמו כרטיס אשראי כמעט לכל דבר ועניין. מרגע שהכרטיס מוטען, ניתן להוציא כסף מכספומט בארץ ובחו”ל, ניתן לשלם באתרי סחר בינלאומי וניתן להשתמש בו כאמצעי תשלום כדי להתחבר לנותן שירות (למשל חברת סלולר או חברת טלוויזיה).


מה שכן חשוב לזכור הוא שבניגוד לכרטיסי קרדיט, כאן מדובר בכרטיס דביט. המשמעות: התשלום יורד מיד, ויש לוודא מראש שהכרטיס טעון ביתרה מספקת טרם הרכישה, אחרת העסקה תסורב.

הכרטיס מונפק ע”י הבנק האירופאי IDTFS, ומאחר שהוא חלק מהמותג העולמי מאסטרקארד, הוא מכובד בכל בתי העסק שמקבלים מאסטרקארד.

כמה עולה להחזיק כרטיס פלוס קארד

ראשית, חשוב להבחין בין כרטיס משכורת לבין כרטיס לשימוש כללי.

כשמדובר בכרטיס לשימוש כללי, חשוב לדעת שהנפקת הכרטיס עצמו כרוכה בתשלום חד פעמי של 40-70 שקל, ומי שרוצה ששמו יוטבע על הכרטיס יחויב לשלם 15 שקל נוספים.

מעבר לכך, קיימת כמובן עמלה על השימוש בכרטיס, והיא אינה נמוכה: 2% מהסכום המוטען.

כך למשל, בעבור כרטיס שהוטען בסכום של 1,000 שקל תיגבה עמלה של 20 שקל, ובעבור כרטיס שהוטען ב-5,000 שקל תיגבה עמלה של 100 שקל, כך שללקוח יישארו 4,900 שקל נטו לשימוש.

עמלה של 100 שקל בעבור 5,000 שקל היא סכום לא מבוטל, ודאי בהשוואה לדמי השימוש שגובות חברות האשראי הקונבנציונליות, כמו כאל או ישראכרט.

ההנחה היא שמי שזקוק נואשות לכרטיס אשראי, יבלע בלית ברירה את הסכום שנדרש ממנו.

לעומת זאת, לקוחות שישקלו להחליף את כרטיס האשראי הרגיל בכרטיס הזה מתוך מטרה לשלוט בהוצאות שלהם ולא לצרוך מעבר ליכולת, עלולים להירתע מהעלות, משום שכרטיס אשראי רגיל עולה להם הרבה פחות.

לדברי שי אבו, יו”ר איגוד היועצים לכלכלת משפחה, עלות הכרטיס הגבוהה תמוהה ולא מוצדקת: “הייתי מצפה שכרטיס כזה יעלה כמו כרטיס אשראי רגיל או פחות. אין הצדקה לקחת 2% מהסכום – מדובר בסכום גבוה, וככל שהאדם יטען את הכרטיס ביותר כסף הוא בעצם יפסיד יותר כסף. יש היום כרטיסי אשראי שבהם ככל שאתה עושה יותר פעולות כך מתבטלים דמי השימוש – במקרה הזה זה הפוך. צריך לזכור שחברת האשראי מרוויחה הרבה מאוד מבתי העסק על הסליקה, כך שאין הצדקה לגבות כזה סכום מהלקוחות”.

מהם סכומי הטעינה בפלוס קארד?

סכום הטעינה משתנה, שכן כרטיס משכורת שונה מכרטיס לשימוש כללי.

לקוח שיש לו כרטיס כללי יכול לטעון עד 10,000 שקל בטעינה יומית; 15,000 שקל בטעינה חודשית ו-63,400 שקל בטעינה שנתית מצטברת. בכרטיס מסוג משכורת, מעסיק יכול לטעון עבור שכר העובד עד 22,000 שקל ביום לכל היותר ועד 213,000 שקל בשנה. טעינת כספים פרטיים של הלקוח בכרטיס זה מוגבלת עד 5,000 שקל בחודש בנוסף לטעינת השכר שלו.

כרטיס לשימוש כללי כרטיס משכורת
עמלת טעינה 2% אין עמלת טעינה
סכומי טעינה מירביים* 10,000 ש”ח בטעינה יומית

15,000 ש”ח בטעינה חודשית

63,400 ש”ח בטעינה שנתית מצטברת

63,400 יתרה מקסימלית בכרטיס בכל רגע נתון

 

22,000 ש”ח ביום ע”י המעסיק של שכר העובד

213,000 ש”ח בטעינה שנתית מצטברת

213,000 ש”ח יתרה מקסימלית בכרטיס בכל רגע נתון

טעינת כספים פרטיים של הלקוח בכרטיס מסוג משכורת מוגבל עד 5,000 שח בחודש בנוסף לטעינת השכר שלו.

 

עמלת עסקת מט”ח 2% 1%
עלות הנפקת כרטיס כ-40-70 שקל, בתוקף עד 5 שנים ניתן להנפיק ללקוח 2 כרטיסים לאותו אדם: הכרטיס הראשון בחינם והכרטיס המשני בעלות של 30 ש”ח.

*ניתן להגדיל את הסכומים בכמעט פי 2, בכפוף להליכי זיהוי לקוח נוספים ואישור מחלקת בקרה וציות.

במה שונה כרטיס פלוס קארד מכרטיס נטען של דואר ישראל?

כידוע, כרטיס אשראי נטען קיים כבר בשוק, בין היתר בדואר ישראל. אלא שפלוס קארד אינו זהה לכרטיסים הנטענים הקיימים. כך למשל, התפעול מתבצע באפליקציית פלוס קארד שפותחה עבור הכרטיס, ובה אפשר לשחזר קוד סודי ולטעון כסף. האפליקציה זמינה בעברית, אנגלית, ערבית ורוסית.

לדברי שחר לנדאו, מנכ”ל קבוצת פלוס קארד, אפשר לבצע העברה מכרטיס לכרטיס, אפשר להעביר משכורת אל הכרטיס ואפשר להחליט על כרטיס עיקרי ומשני – כך שאם למשל המשכורת נכנסת אל הכרטיס העיקרי של ראש המשפחה, אפשר להחליט להעביר חלק מהסכום לכרטיס נוסף במשפחה. לדברי לנדאו, גם אפשרות הטעינה תשתפר בקרוב, כך שאפשר יהיה לטעון את הכרטיס באמצעות כרטיס אשראי.

בפלוס קארד מציעים בשלב זה הנחות של 5% ברשת יינות ביתן, והרעיון הוא להרחיב את ההטבות הייעודיות למחזיקי הכרטיס, בדומה להטבות שמקבלים מחזיקי כרטיסי אשראי כמו כאל וישראכרט – שמקבלים הנחה מובנית בחנויות שונות בעת התשלום.

קהל היעד של פלוס קארד שונה מזה של הכרטיס הנטען בדואר ישראל – לפחות בחלקו.

בדואר ישראל אמנם פונים ללקוחות שאין להם חשבון בנק, אך קהלי היעד האחרים שלהם הם בני נוער שההורים מבקשים לאפשר להם תקציב ידוע מראש, צרכנים שרוצים להזמין באינטרנט אך חוששים לספק כרטיס אשראי רגיל וישראלים שטסים לחו”ל. לעומת זאת, קהל היעד העיקרי של פלוס קארד, חוץ מאותם ישראלים נטולי חשבון בנק, הוא קהל המעסיקים, ביניהם מעסיקים בתחומי החקלאות, המלונאות, הבנייה, הסיעוד, הניקיון והאבטחה.

לדברי לנדאו, הכרטיס הושק כבר בתחילת 2018 בהשקה רכה, ובקרב מעסיקים ניכרת התעניינות. כעת תיכנס ההשקה להילוך גבוה באמצעות פרסום לקהלי היעד: “בחו”ל החדירה של כרטיסי דביט גבוהה מאוד, בארץ זה בשלבים התחלתיים”.

אז למי מתאים הכרטיס והאם מדובר ברעיון יעיל? התשובה מורכבת מכמה רבדים ראשית, עבור מי שאין לו כרטיס אשראי זה בהחלט פתרון טוב. היועץ הכלכלי שי אבו מספר כי יש לא מעט לקוחות שנאלצים לשלם לחברות מסוימות באמצעות הוראת קבע בבנק שעולה להם כ-10 שקלים בחודש ואף יותר, כך שזה יכול להקל עליהם.

גם עבור מעסיקים מדובר בפתרון יעיל, והם אפילו לא צריכים לשלם על הטענת הכרטיס.

לעומת זאת, עבור צרכנים מן השורה, הכרטיס הזה כנראה לא יכול להיות תחליף לכרטיס האשראי המוכר – משום שהוא כרוך בהפסד כספי משמעותי על כל טעינה.

קראו עוד כתבות מעניינות בפואנטה:



תגובות: 1

  1. ההבדל העיקרי ביו כרטיס פלוס קרד לכרטיסי הדאר הוא שבפלוס קארד אפשר לעשות הוראת קבע בכרטיס ולחברו כאמצעי תשלום לחברות הסלולר ונותני שרות נוספים אבל בכרטיסי הדאר לא

נגישות