נימוסי כביש – על התנהגות חברתית בזמן הנהיגה

נימוסי כביש – על התנהגות חברתית בזמן הנהיגה

כנהגים אנו תלויים באחרים והם תלויים בנו. אמנם קל להסתתר מאחורי ההגה ולהתנהג בצורה לא חברית, אבל חשבו על זה בפעם הבאה שאתם צופרים

ידידים בדרכים
תהיו חברים, שתפו את הכתבה

(תוכן מקודם) 

נהיגה היא פעולה שכמעט כולנו נדרשים אליה באופן שגרתי בחיי היום יום שלנו. עם זאת, הכביש הוא שטח שונה מהשטח הרגיל שבו אנחנו פועלים, והדרך שבה אנחנו מתנהלים בכביש חשובה מאין כמותה לבריאותנו ובריאות הסובבים אותנו. רבים הנהגים שיהיו אנשים נעימים ואדיבים בחיי היומיום שלהם, אבל כנהגים הם מתנהלים באגרסיביות שגובלת באלימות. במילים אחרות, נימוסי הכביש שלהם גרועים – אבל מה זה בדיוק נימוסי כביש, וכמה חשוב שיהיו כאלה? נסביר כאן.

הכביש הוא שטח חברתי ללא קשר חברתי

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בניתוח ההתנהגות האנושית על הכביש, והשוני בינה לבין התנהגות חברתית רגילה, הוא שבכביש אנחנו למעשה נדרשים לקיים מספר חוקים ועקרונות חברתיים, ללא כל קשר חברתי.

מצד אחד, אנחנו סגורים איש איש בקופסתו, ובדרך כלל לא יכולים לתקשר בינינו בצורה נוחה ובוודאי שלא סבלנית ומנומסת. כלי התקשורת המרכזיים שלנו הם אורות הרכב והצופר – שניהם לא דרך נעימה לתקשר עם הסביבה שלנו.

מאידך, נדרש מאיתנו בכל עת גם תיאום עם שאר הנהגים שמסביבנו, ואנחנו צריכים לסמוך האחד על השני בשמירה על החוקים ועל הבטיחות של כל שאר הרכבים על הכביש.

הפרדוקס הזה, של הצורך בסולידריות חברתית ובהתנהגות לפי קודים חברתיים מסוימים, מבלי יכולת לקיים קשר חברתי נורמלי תוך כדי נסיעה – הוא לא חסר פתרון. הפתרון שלו הוא פשוט מאוד, וניתן לסכם אותו בשתי מילים – נימוסי כביש.

כמה דוגמאות וכללים בסיסיים לנימוסי כביש טובים

שמירת מרחק

חלק גדול מכללי הנימוס הבסיסיים בכביש גם מעוגנים בחוק, ושמירת מרחק מהרכב לפנינו היא דוגמה טובה לכך. עם זאת, גם מצבים כשרים מבחינה חוקית יכולים להיות מאוד לא מנומסים – כאשר בעת עומס תנועה, רכב אחד נצמד באופן עקבי ומופרז לרכב שלפניו, הדבר לכאורה חוקי, אבל מדובר בחוסר נוחות ובחוסר נימוס, ללא סיבה טובה. מצב זה גורם לכעסים וללחצים מצד הנהג שנצמדים לרכבו, ולעתים גם להתנהגות דומה מצידו כלפי מי שלפניו.

שימוש זהיר בצופר

צופר הרכב הוא כלי שבו אנחנו צריכים להשתמש כשצריך, ולא כשהנהג לפנינו מתעכב בשנייה מעבר למה שהוא צריך. כולנו מכירים את "הישראלי המכוער" שמתחיל לצפור לרכב שלפניו כבר ברמזור הצהוב – התנהגות שבעצמה מעלה את מפלס הלחץ והעצבים על הכביש. מטרת הצופר היא להיות צורם בשביל להתריע על סכנה או על צורך בתגובה מהירה. הוא לא נועד להעיק על כל הסביבה עם רעש שמטרתו הראשונית היא יצירת התרעה.

מעבר בין נתיבים

מעבר אגרסיבי בין נתיבים, ומנגד נהיגה שלא מאפשרת לנהגים אחרים לעבור בין נתיבים – היא אולי הרעה החולה שמושרשת במידה העמוקה ביותר בתרבות הנהיגה הישראלית. חיתוך מהיר מנתיב אחד לאחר מהווה סכנת חיים של ממש, ומעמיד במבחן מיותר ומסוכן את זמן התגובה של הרכבים האחרים על הכביש, וזה ברור לכל נהג.

עם זאת, גם ההתנהגות ההפוכה – של רכב שלא מאפשר לאף אחד לעקוף או לעבור נתיב – מזיקה לא פחות. התנהגות זו נובעת בדרך כלל מעשיית "דווקא" או מתקשורת לקויה עם הרכבים האחרים על הכביש, וכדאי להימנע ממנה באופן מוחלט.

סגלו לעצמכם נימוסי כביש טובים – ותגנו על כל הסביבה שלכם

תאונות דרכים הן כמובן המפגע שבו אנחנו רוצים להילחם. לפני שבמקרה הטוב תצטרכו להפעיל ביטוח חובה או ביטוח צד ג', ובמקרה הרע תצטרכו להגיע במהירות לבית החולים – פשוט סגלו לעצמכם הרגלי נהיגה טובים יותר. נימוסי כביש טובים מצילים חיים – זה מוכח היטב במדינות בהן תרבות הנהיגה היא רגועה ומנומסת יותר, והתוצאה: כמות נמוכה בהרבה של תאונות ביחס לאוכלוסייה.

נהיגה בטוחה, אחראית ואדיבה יכולה להציל את החיים שלכם ושל הסובבים אתכם. נהגים שנוהגים בצורה אגרסיבית ונמהרת יותר הם כאלה שמועדים לתאונות במידה רבה יותר – ואתם ודאי לא רוצים להיכנס לסטטיסטיקה הזאת. צו השעה הוא סבלנות, אורך רוח ונימוס.

 

1
נגישות