חוק שקיות הניילון הוא הצלחה - האם רק בגלל שאנחנו משלמים 10 אגורות לשקית? - פואנטה

חוק שקיות הניילון הוא הצלחה – האם רק בגלל שאנחנו משלמים 10 אגורות לשקית?

ברשתות השיווק השימוש בשימוש בשקיות ירד מ-80%, ובסקר חדש של בנק ישראל בודקים את הסיבות ליעילות החוק

צריכת השקיות במרכולים שבהם גובים תשלום על שקית פחתה ב-80% בהשוואה לצריכת השקיות לפני שנחקק חוק השקיות – מה שמעיד על היעילות הגבוהה של החוק. עם זאת, מחקר שהיצע בנק ישראל מגלה גם שהצרכנים הגבירו את צריכת השקיות בחנויות שבהן כן מחלקים אותן חינם, וכן שהצרכנים לוקחים שקיות ללא ידיות (שאינן בתשלום) ממחלקת הירשות והפירות.

בבנק ישראל לא הסתפקו בבדיקת הנתונים, אלא גם ביצעו סקר בקרב 1,200 אזרחים. המטרה הייתה לבדוק איך ייתכן שתשלום כה זעום 10 10 אגורות חולל כזה שינוי גדול.

מהסקר עולה שהמעבר מחלוקה חינם למכירת שקיות בתשלום גרמה ללקוחות לא רק להימנע מלהוציא כסף, אלא לא פחות מזה, גרמה להם להשקיע מחשבה בשקית שהם לוקחים. הצרכנים, למעשה, מקבלים תזכורת יומיומית לנזק הסביבתי באמצעות הדרישה לשלם על השקית – וחלקם הגדול מחליטים שלא ללקחת שקית לא בגלל הקושי לשלם 10 אגורות, אלא פשוט מתוך הבנה שכל שקית גורמת נזק גודל לסביבה.

בבנק ישראל מציינים לטובה את קמפיין ההסברה למניעת השימוש בשקיות ניילון, שהוביל המשרד להגנת הסביבה בסמוך לחקיקת החוק.

לאור העובדה שהחוק כה אפקטיבי בנקודות שבהן הוא רלבנטי – כלומר ברשתות השיווק, בבנק ישראל סבורים שיש להרחיבו. זאת, במיוחד לאור העובדה שחלק גדול מהשקיות שמזהמות את הסביבה מחולקות חינם מחוץ לרשתות השיווק, ברשתות ובחנויות שונות (למעשה, אפילו בסופר-פארם החוק הזה לא חל, ושם נעשה שימוש רב מאוד בשקיות).

מסקנה נוספת שמגיעים אליה בבנק היא שלחלק ניכר מהציבור אכפת מאיכות הסביבה – ולכן יש טעם לקדם עוד מהלכים שיש בהם תועלת לסביבה באמצעות שילוב בין הסברה מצד אחד ותזכורת דרך הארנק מצד שני.

תגובות: 0
נגישות