עסקים קטנים עם פואנטה: כך עובדת הנוסחה של המנטורית העסקית מעיין צוויג

עסקים קטנים עם פואנטה: כך עובדת הנוסחה של המנטורית העסקית מעיין צוויג

אם נדמה לכם שעסקים חייבים לפעול בסביבה תחרותית שרומסת עסקים אחרים ומנצלת את הצרכנים – מעיין צווייג משרטטת מפת דרכים אחרת, ומוכיחה שזה עובד

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

שמעתם פעם על כלכלה מקומית מקיימת?

אם המונח הזה נשמע לכם רחוק, לא ברור או מעורפל, חכו שתפגשו את מעיין צוויג.

צוויג היא מנטורית עסקית עתירת ניסיון, המייעצת כיום רק לגופים ולעמותות עם מטרות חברתיות, ומנחה אותם כיצד להפוך את עצמם לעסק רווחי באמצעות מקסום של המשאבים שנמצאים בסביבתם הקרובה.

צוויג, החברה במועדון הצרכנות אול קלאב – המועדון היחיד בישראל המיועד לעסקים ולעצמאים – מציעה פיתוח עסקי עם כמה עקרונות יסוד: סולידריות, הוגנות והצמחה של עסקים זה באמצעות זה.

מועדון אול קלאב, שדוגל בסיסמה "יחד אנחנו כוח", משקף בדיוק את מה שהיא מאמינה בו – סולידריות ועשייה משותפת.

הגישה הזאת אולי לא עולה בקנה אחד עם התפיסה הרווחת של תחרות בין עסקים ושל ניגוד אינטרסים בין עסקים לבין צרכנים. צווייג מוכיחה פעם אחר פעם שזה אפשרי: "אני מלמדת עמותה איך להכניס כסף בעצמה במקום לחכות לתרומה. כלכלה מקומית מקיימת, משמעותה שבמקום לתרום כסף לעמותה, את קונה מוצרים שמייצרת העמותה. הגדול עוזר לקטן להתקיים".

במסגרת הליווי שהיא נותנת, צווייג מחברת בין משקיעים לבין עמותות: "אני עוסקת בעיקר בהשבחת אנוש, אם זה קהילה ואם זה עסק. היום אני כבר לא מדברת עם עסקים רגילים – אלא אם הם עוזרים לאוכלוסייה מוחלשת או לעסק קטן", אומרת צווייג בראיון לפואנטה. "כוח ההשפעה הכי גדול היום לעסק הוא להיות חברתי. הפעולות שלך חייבות להיות חברתיות. אם אתה לא עוזר למישהו שהוא קטן ממך, מה אתה שווה?".

הנה כמה דוגמאות שצווייג מספרת עליהן: "אני מלווה למשל את עמותת "לא מפקירים פצועים בשטח" שתומכת בהלומי קרב, אני מלמדת אותם לעשות כסף מהמתחם. אני מזהה מה חוזקותיהם ומה יש להם לתרום למישהו בארץ. כך למשל, אם לעמותה יש כלבייה – אני מייעצת לעמותה להשתמש בכלבייה ולספק אותה כמענה לאוכלוסיית האוטיסטים. דוגמה אחרת היא חקלאות טיפולית או גינון טיפולי – הלומי קרב עובדים אצל החקלאים ומקבלים שכר. דוגמה אחרת היא לנצל את הפעילות של גינון טיפולי גם כדי לסייע לילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

"למעשה, אני הופכת את העשייה של העמותה ליזמות, עוזרת לה לזהות מוצר שהיא יכולה למכור.

כך למשל, את עמותת נוער בסיכון באשדוד לימדתי לייצר הגדה של פסח. הכסף נכנס ובני הנוער יכולים להשתמש בו".

ואיך הצרכנים הישראלים נכנסים לתמונה? האם הם מסוגלים לשנות סדרי עדיפויות ולקנות מוצר שהוא לא בהכרח הכי זול, כדי לסייע לעסקים קטנים ולעמותות?

צוויג: "היום הם לא מאמינים באף אחד. הם מתנהגים באופן הישרדותי. אבל הם גם מאוד אמפתיים וחמים. אני מאמינה שאפשר לחבר בין האמפתיה לבין הצמיחה האישית שלהם. זה לא יהיה פשוט.

אנחנו לא קרובים למה שקורה בעולם, אבל אני מאמינה בישראל, אנחנו חמים, תורמים ורוצים להגשים. זה עניין של חינוך".

קראו עוד כתבות מעניינות בפואנטה:

תגובות: 0

נגישות