משרד הכלכלה השווה בין 16 מדינות ומצא: הטמפונים בארץ יקרים ב-27% מהממוצע - פואנטה

משרד הכלכלה השווה בין 16 מדינות ומצא: הטמפונים בארץ יקרים ב-27% מהממוצע

גם על אולווייז, O.B וקרפרי הישראליות משלמות יותר. היבואנים הבלעדיים – דיפלומט, שסטוביץ’ וקימברלי – נמצאים במוקד הטענות של משרד הכלכלה

כחודש לאחר הפרומו של משרד הכלכלה, נחשפים המחירים ומגלים עד כמה יקר יותר להיות אישה בישראל בהשוואה למדינות אחרות במערב.

כזכור וכפי שפורסם בפואנטה, בעיצומה של תקופת החגים משרד הכלכלה הודיע כי מצא פערי מחירים גבוהים בין ישראל למדינות אחרות במחירי ההיגיינה הנשית, כתוצאה ממדיניות מכוונת של היבואנים. 

אלא שבאותה הודעה לא פירט המשרד את המחירים, את הפערים, את שמות המדינות או את שמות המוצרים והמותגים שהשוו, וזאת בנימוק שעליו להמתין קודם לשימוע שאליו זומנו היבואנים.

היום פרסם המשרד את הנתונים ואת שמות המוצרים, והצרכנים יכולים לקבל תמונה מדויקת יותר.

לפי הנתונים, בשלושת מוצרי ההיגיינה הנשית – טמפונים, מגני תחתון ותחבושות, ישראל יקרה ב-14% בממוצע יחסית למדינות שנבדקו, כאשר בקטגורית הטמפונים הפער הוא הגדול ביותר.

רגע לפני שנצלול למחירים, כדאי להכיר את היבואנים והיצרנים של המוצרים המדוברים.

ככלל, תחום ההיגיינה הנשית מחולק ל-3 מוצרים: טמפונים, תחבושות היגייניות ומגיני תחתון.

היצרניות המובילות הן פרוקטר אנד גמבל, אשר מייצרת את טמפקס ו-Always; ג’ונסון אנד ג’ונסון המייצרת את טמפוני O.B ותחבושות קרפרי (Carefree) וקימברלי-קלארק, המייצרת את קוטקס (Kotex) ואת תחבושות לילי.

היבואן הבלעדי של טמפקס ואולווייז הוא דיפלומט, היבואן של O.B וקרפרי הוא שסטוביץ’, ובמקרה של קימברלי קלארק מדובר בחברת קימברלי. 

יש לציין כי חלק מהמוצרים הללו הם אמנם של תאגידים בינלאומיים, אך מיוצרים בארץ.

הטמפונים בישראל יקרים פי שלושה מבגרמניה

בעוד שהמחיר בישראל לטמפון בודד עומד על 75 אגורות (לא כולל מע”מ), מחירו הממוצע במדינות שנבדקו הוא רק 59 אגורות.

המשמעות: הנשים הישראליות משלמות על טמפונים 27% יותר בממוצע.

היכן הכי זול לרכוש טמפונים? התשובה ודאי לא תפתיע את כל מי שביקר בברלין בשנים האחרונות… גרמניה. המחיר בגרמניה לטמפון בודד (ללא מע”מ) הוא רק 25 אגורות, כך שהישראליות משלמות פי שלושה (!). 

מצד שני, ישראלית שתטוס לדרום קוריאה תגלה שהמחזור החודשי יעלה לה שם הכי הרבה: 1.32 שקל לכל טמפון.

אגב, בין מותגי הטמפונים השונים יש פער גדול במחיר, כך שטמפון של טמפקס עולה בישראל בממוצע 90 אגורות ליחידה (לפני מע”מ), קוטקס עולה 69 אגורות ליחידה ו-O.B עולה 66 אגורות ליחידה. 

בעוד שהמחיר של קוטקס בארץ יקר בממוצע רק ב-8% מהמדינות שנבדקו, O.B יקר ב-14% וטמפקס – המיובא ע”י דיפלומט – הכי יקר ועולה בישראל 25% יותר מהמחיר הממוצע. 

טמפקס  

מגני תחתון: ישראל יקרה בממוצע ב-18%

מגני תחתון תופסים 43% מכלל מכירות ההיגיינה הנשית בארץ, והבדיקה מגלה שהנשים הישראליות משלמות עליהם בממוצע 18% יותר בהשוואה לחברותיהן במדינות שנבדקו.

במותגים מסוימים הפער מגיע אף ל-20%.

תחבושות היגייניות: ישראל יקרה בממוצע ב-9% 

קטגוריית התחבושות היא הקטגוריה הכי נמכרת בתחום ההיגיינה הנשית בישראל, והיא תופסת 46% מכלל המכירות בענף.  

בסעיף זה אמנם נמצא הפער הנמוך ביותר, אך עדיין ישראל יקרה יותר מהמדינות שנבדקו ב-9%.

 בתוך קטגוריית התחבושות, המותג הדומיננטי הוא אולווייז (Always), המיובא ע”י דיפלומט, והוא שולט ב-61% מהשוק. 

Always היא גם התחבושת ההיגיינית הכי יקרה שיכולה לקנות הצרכנית הישראלית, לפי הבדיקה. בעוד שמחירה הממוצע עומד על 69 אגורות ליחידה (לא כולל מע”מ), תחבושת היגיינית של המותג הפרטי של שופרסל עולה מחצית מהמחיר, 34 אגורות.

הבשורה המעודדת היא כי התחבושות ההיגייניות של קוטקס זולות ב-15% מהממוצע במדינות שנבדקו. גם כאן, גרמניה היא המדינה הכי זולה לרכוש תחבושות של קוטקס, כשהמחיר הוא 36 אגורות לתחבושת בממוצע, אך המחיר הממוצע הוא 59 אגורות, ובישראל הוא כ-50 אגורות. 

מה הצרכנים יכולים לעשות?

מה שחשוב לזכור הוא שגם לצרכנים יש תפקיד בהורדת יוקר המחיה. כאשר הם עצמם מגלים נאמנות עיוורת למותג אחד ויחיד, הוא יכול לנצל את אותה נאמנות ולגבות כל מחיר שיבחר.

המחירים מספרים את הסיפור כולו:

שוק התחבושות

אם תשימו לב לנתחי השוק של היצרנים השונים, תראו שלמרות שיש תחרות, המותגים הבינלאומיים שולטים בשוק בגדול. 

 

פרוקטר 
אנד 
גמבל

ג’ונסון אנד ג’ונסון

קימברלי קלארק

DPL

פלייטקס

ואניה

סופר-פארם (לייף)

שופרסל

טמפונים

32%

32%

25%

 

6%

 

5%

 

תחבושות היגייניות

61%

 

33%

1%

 

2%

2%

1%

מגני תחתון

56%

17%

20%

   

4%

3%

בעידן שבו יש תחרות, למשל באמצעות חברות קטנות והמותגים הפרטיים של שופרסל ושל סופר-פארם, טוב יעשו אם יבחרו לקנות את המוצרים המתחרים ולא את המותגים הדומיננטיים, במיוחד לאור זאת שהם בדרך כלל זולים יותר ולא פחות איכותיים.

איך בוצעה הבדיקה ובאילו מדינות?

סקירת משרד הכלכלה מבוססת על נתוני נילסן לגבי המחיר הממוצע בשנת 2016 של קטגוריות, מותגים ומוצרים ספציפיים במדינות הבאות: ארה”ב, איטליה, דרום קוריאה, שוודיה, קנדה, בלגיה, גרמניה, פורטוגל, צרפת, יוון, בריטניה, אוסטריה, ספרד, אסטוניה, לטביה וישראל.

על מנת ליצור בסיס נתונים המאפשר השוואה בין המדינות, בוצעו מספר התאמות: נטרול מע”מ ותרגום לשער חליפין.

חברת נילסן ביססה את הנתונים על המחיר הממוצע בשנת 2016 של כפי ששולם בפועל בקופות. 

במשרד הכלכלה והתעשייה מדגישים כי מדובר בסקירה כלכלית שנועדה לאבחן קיומם של פערי מחירים משמעותיים, ולמרות שאינה עומדת במבחני מובהקות סטטיסטיים, היא מהווה אינדיקציה חד משמעית לעניין פערי המחירים מול המדינות האחרות.

תגובות: 0
נגישות