תקנות האגרות על הגשת תביעה ייצוגית מגיעות לדיון ראשון בכנסת. מי בראש רשימת המוזמנים?
לפעמים, כאשר מתקבלות החלטות מופרכות בעלות השלכות מרחיקות לכת, יכול המתבונן מן הצד רק לנחש שמאחורי הקלעים מסתתרים גורמים אינטרסטיים אך אין לו דרך להוכיח זאת.
לא כך במקרה של כוונת שרת המשפטים איילת שקד להטיל אגרות עתק על תביעות ייצוגיות – תקנות שעליהן חתם בלי להסס שר האוצר החברתי משה כחלון.
כבר לפני מספר חודשים, כפי שפורסם כאן בהרחבה, נודע שהשרה שקד החליטה לקדם תקנות שיפגעו אנושות בצרכנים וייטיבו עם גופים מסחריים: הגשת תביעה ייצוגית תהיה כרוכה בתשלום אגרה, ולא כזו של 1000-2000 שקל, כפי שמקובל במקרים אחרים, אלא כזאת בגובה של 5 ספרות.
הסכום הראשוני שבו נקבה שקד היה הזוי לחלוטין ועמד על 60,000 שקל על הגשת ייצוגית במחוזי וכ-50,000 שקל על הגשת ייצוגית בשלום, אך גם כעת – בחלוף כמה חודשים – הוא גבוה וחסר פרופורציה: 24,000 שקל על הגשת בקשה במחוזי ו-12,000 שקל על הגשת תביעה בבית משפט השלום.
כאמור, לא צריך לנחש מי מושך בחוטים של ההצעה הזאת – שכמובן מעקרת מתוכן את עצם הרעיון של הגשת תביעה ייצוגית.
אבל מי שבכל זאת לא היה בטוח, ואולי סבר שהרעיון הוא פרי מוחה של השרה בלבד, קיבל את התשובה באתר הכנסת עצמו: בשבוע הבא, 7 בנובמבר, תקיים ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת דיון ראשון בנושא – ובמקום לפרט את רשימת המוזמנים, מנוסחת ההזמנה כך: "מוזמנים: התאחדות התעשיינים ואחרים".
אם כך, אין צורך לנחש. כעת נותר לקוות שבין המוזמנים תהיה נציגות גם לצרכנים, ובעיקר יש לצפות מחברי הכנסת החברים בוועדה להיות דרוכים ועירניים למניפולציות שיופעלו בדיון. זאת, לאור העובדה ששרת המשפטים בכבודה ובעצמה משכה את ידיה מלהגן על הצרכנים ובחרה לקדם חוק שפשוט יסלול את הדרך להטעיות ולגזילת כספו של הציבור באין מפריע על-ידי החברות הגדולות.
חשוב להבין, כיום לא מוטלת אגרה כלל על הגשת בקשה לייצוגית.
הרעיון הוא לאפשר לכל אדם, גם כזה שהיקף הפגיעה שלו מסתכם בשקלים בודדים, להגיש תביעה נגד הגוף שרימה אותו – מתוך הבנה שנזק כספי צנוע שנגרם לאדם אחד מתבטא בנזק של מיליונים ומיליארדים עבור הציבור כולו.
ברגע שתוטל אגרה כה גבוהה על הגשת הבקשה, צרכנים רבים יימנעו מהגשת התביעה, החברות הגדולות יעשו ככל העולה על רוחן ומיליוני לקוחות ייפגעו מהטעיות ורמאויות.
לכאורה, מטרתה של השרה איילת שקד היא להפחית את העומס על בתי המשפט, אלא שגם אם זו המטרה שלה – הרי שבקביעת אגרות כה גבוהות היא פשוט שופכת את התינוק עם המים.
בין עורכי הדין העוסקים בתחום יש כאלה התומכים בהטלה של אגרה כלשהי, אך עליה להיות פרופורציונלית הן לאגרות האחרות והן ליכולת של צרכנים להתמודד עם הוצאה כזאת.
בשורה התחתונה, הדיון בכנסת הוא נקודת מפנה, לאחר חודשים ארוכים של הפעלת לחצים עזים מאחורי הקלעים.
קראו עוד כתבות מעניינות באתר פואנטה:
-
בזכות ייצוגית – נחשפה שיטת מצליח של חברת נטוויז'ן, אשר שלחה יד לכיסי לקוחותיה
-
למה אנחנו משלמים על קוקה קולה הרבה יותר מאשר בחו"ל?
-
האם הסיגריות האלקטרוניות IQOS באמת פחות מזיקות לבריאות?
