המשקיעים תובעים את בזק, אלוביץ', הנדלר ובכירי הקבוצה: "תזרים המזומנים של yes עוות באופן מלאכותי, ולמעשה "בושל", לצורכי בעל השליטה" - פואנטה

המשקיעים תובעים את בזק, אלוביץ’, הנדלר ובכירי הקבוצה: “תזרים המזומנים של yes עוות באופן מלאכותי, ולמעשה “בושל”, לצורכי בעל השליטה”

חקירת בזק ואלוביץ’: שתי ייצוגיות, אחת בגובה של כ-688 מיליון שקל, הוגשו בשם משקיעי החברה בגין הטעיה שגרמה נזק כספי כבד

כ-688 מיליון שקל – זה גובה בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה היום נגד בזק ונגד שורת הבכירים בקבוצה שנחקרים בימים אלה, ביניהם הבעלים שאול אלוביץ’, רון אילון מנכ”ל yes, סטלה הנדלר מנכ”לית בזק ועוד.

בנוסף לתביעת העתק הזו הוגשה בקשה נוספת לייצוגית, שלפיה נגרם למשקיעי החברה נזק של מאות מיליוני שקלים בשנים הרלבנטיות. 

שתי התביעות הוגשו בשם המשקיעים בקבוצה – בטענה שהם הוטעו בעת שהשקיעו במניותיה ונגרם להם נזק כספי כבד.

תביעה אחת (ת”צ 6246706-17) הוגשה ע”י עורכי הדין איידן-תירוש וכו’, ומבוססת הן על מומחה להוכחת דין זר שנערכה ע”י עו”ד סמואל אוברסקי והן על חוות דעת כלכלית של היועץ הכלכלי סלע קולקר, שסיפק חוות דעת כלכליות לשורת ייצוגיות נגד החברות הגדולות במשק (כמו יוניליוור, שטראוס וכו’).

בתביעה, המבוססת על חוות הדעת, מוצג כיצד  המשקיעים הוטעו לגבי השווי האמיתי של yes, וכיצד גילוי מלא היה מביא את המשקיעים למסקנה שתזרים המזומנים החופשי שלה נמוך יותר וכמובן גם שוויה.

לפי התביעה, מרגע שנודע לציבור כי יש חשש להטעיה בדוחות בזק, ותוך ימים ספורים בלבד, ירד שוויין של שלוש המניות של החברות הציבוריות מקבוצת בזק: בזק, בי קומיוניקיישנס ואינטרנט זהב, בשיעורים דו-ספרתיים.

התביעה מגוללת את השתלשלות העניינים, ולפיה במהלך 2015 התקשרה בזק, שבשליטת אלוביץ’, עם חברה אחרת שאף היא בבעלותו (יורוקום), לרכישת מלוא אחזקותיה של יורוקום בחברת yes. בהסכם הרכישה נקבע כי בזק תשלם ליורוקום תמורה באופן הבא: (1) מזומן בסכום של 680 מיליון שקל. (2) עד 200 מיליון שקל המותנים בקבלת הסדרי מס שונים. (3) עד 170 מיליון שקל המתונים בתוצאותיה העסקיות של Yes בשלוש השנים הבאות (2015-2017).

כעת, לאור החקירה נגד אלוביץ’ ושאר הבכירים בקבוצה, קיים חשד שבמהלך השנים 2015-2016 הם ביצעו פעולות מלאכותיות בקשר לעסקה האמורה, אשר השפיעו על דיווחיה של בזק. לפי חוות דעתו של קולקר, תזרים המזומנים החופשי של yes בשנים 2015-2016 הוא תוצאה של תנועות חד-פעמיות בהון החוזר ובהשקעות , אשר חורגות ממהלך העסקים הרגיל של החברה ואשר יש בהן להטות כלפי מעלה, באופן זמני, נקודתי ומלאכותי, את תזרים המזומנים החופשי של yes. זאת, לצורך עמידה ברף שנקבע לתשלום התמורה השנייה לבעל השליטה בבזק, בגובה 170 מיליון שקל.

גם התביעה השנייה, ת”צ 62263-06-17, שהוגשה ע”י משרד עו”ד עמית מנור-יוקי שמש, טוענת כי הדוח מפברואר 2015, שבו דווח לציבור כי עבור רכישת מניות יורוקום ב-yes, עתידה לשלם בזק כמיליארד שקל, כלל פרטים מטעים: לא דווח למשקיעים שבעל השליטה ומקורביו הפעילו לחצים כבדים על חברי הוועדה המיוחדת, על יתר חברי הדירקטוריון ועל מעריכת השווי”, נכתב בתביעה. “כמו כן, לא דווח על כך שמנכ”לית החברה התערבה לטובת בעל השליטה והפעילה לחצים על חברי הוועדה המיוחדת ועל מעריכת השווי לנפח את שוויה של yes”.

עוד נכתב בבקשה כך: “החברה לא גילתה לציבור המשקיעים שתזרים המזומנים של yes עוות באופן מלאכותי, ולמעשה “בושל”, לצורכי בעל השליטה ומתוך מטרה לזכות במלוא סכום המקדמות. כך, בעקבות מצג שקרי של עמידה ברף תזרים המזומנים החופשי כפי שנקבע בהסכם, בשנים 2015 ו-2016 שילמה בזק ליורוקום בכל אחת מהשנים 2016 ו-2017 מקדמה של 57 מיליון שקל. בעקבות החקירה נודע לציבור כי הופעלו לחצים משמעותיים על כלל הגורמים הרלבנטיים, ובכללם אלה שאמורים לשמש שומרי הסף, בכל הקשור לעסקת הרכישה, שכתוצאה מהם שילמה בזק עבור מניות yes שנרכשו מיורוקום היה גבוה עשרות מונים מהמחיר הראוי שהיה משולם עבור מניות אלה אלמלא הלחצים הפסולים”. 

התביעה הזו מבוססת על חוות דעת כלכלית של ד”ר כורש גליל, ראש התוכנית לחשבונאות באוניברסיטת בן גוריון.

תגובות: 0
נגישות