שימו לב כיצד מתכוון משרד הכלכלה לטפל במחירים המנופחים של מוצרי הטיפוח: שיימינג וייבוא מקביל - פואנטה

שימו לב כיצד מתכוון משרד הכלכלה לטפל במחירים המנופחים של מוצרי הטיפוח: שיימינג וייבוא מקביל

האם בקרוב נלך בין מדפי הסופר ונראה שלטים שיגלו לנו כמה עולה דאודורנט של ספיד סטיק בחו”ל? 

6 שנים אחרי מחאת יוקר המחיה – משרד הכלכלה מפרסם היום נתונים שכל ישראלי שמבקר בחו”ל יודע לדקלם: מוצרי הטיפוח המיובאים לישראל יקרים משמעותית לעומת חו”ל. המשרד בדק סל מוצרים והגיע למסקנות מקוממות: במוצרי טיפוח המיוצרים בארץ, ישראל זולה ביחס לעולם, ואילו במוצרים מיובאים ישראל יקרה ב-48% בממוצע סל המוצרים הנבחר:

  • בקטגוריית משחות השיניים ישראל יקרה בממוצע ב-33%. במותגים מסוימים הפער מגיע גם ל-91%.
  • בקטגוריית דאודורנט נשים ישראל יקרה בממוצע ב-42%, כאשר במותגים מסוימים הפער אף מגיע ל-78%.
  • בקטגוריית דאודורנט גברים ישראל יקרה בממוצע ב-30%, ובמותגים מסוימים הפער מגיע גם ל-69%.
  • סכיני הגילוח ג’ילט יקרים בממוצע ב-13% בישראל, ובחלק מהמוצרים עד 30%.

זה כמובן לא חדש. בחודשים האחרונים נפתחה בארץ רשת גוד-פארם המשווקת מוצרי טיפוח וטואלטיקה במחירים של עד 10 שקלים למוצר – ובעלי הרשת בפירוש מצהירים כי הם אינם מפסידים על המוצרים, כך שהמשמעות היא שבכל מקום שבו הצרכנים משלמים יותר על מותגים כמו קולגייט, oral B וכו’, יש מי שגוזר עליהם קופון שמן.  

דאודורנטים לנשים: כמה אנחנו מפסידות על דאב וליידי ספיד סטיק? 

דאו נשים

בקטגוריה זו נמצאו פערים במגוון מוצרים, לדוגמה: דאודורנט ספיד סטיק לנשים יקר יותר ב-52% לעומת המדינות הנסקרות, ובמוצר הספציפי ליידי ספיד סטיק ג’ל עומד הפער על 78%.

עוד נמצא כי דאודורנט DOVE יקר יותר ב-50% לעומת המדינות  הנסקרות והמוצר הספציפי Dove Original spark יקר בכ-35%.

היקף צריכתו השנתית עומד על  65 מיליון שקל, כאשר למעלה מ65% מהמוצרים הנצרכים בשוק מיובאים. בשורה התחתונה, מדובר במוצר היקר ב-42% לעומת המדינות הנסקרות.

דאודורנטים וסכיני גילוח לגברים – כמה אנחנו מפסידים על ספיד סטיק וג’ילט? 

88% מהדאודורנטים לגברים הנמכרים בארץ מיובאים, כאשר ספיד סטיק, למשל, יקר בממוצע ב-60% לעומת המדינות הנסקרות. באופן ספציפי, ספיד סטיק Power יקר ב-69% וספיד סטיק Rush יקר ב-51%.

גם דאודורנט של ג’ילט, כמו הסכינים של ג’ילט, יקר בארץ לעומת חו”ל – והפער עומד על 55% בהשוואה ליתר המדינות הנסקרות. במוצרים הספציפיים.

בולט לטובה בקטגוריה זו דאודורנט Axe, שהנו בעל נתח שוק משמעותי בקטגוריה זו ונמצא זול בכ-4% ביחס למדינות הנסקרות.

גם סכיני הגילוח של ג’ילט יקרים משמעותית – כפי שפרסמתי כאן רק לאחרונה בהקשר של בקשה לייצוגית בנושא.

גילט מחירים

משחות שיניים – כמה אנחנו מפסידים על קולגייט?

קולגייט

58% מנתח השוק בתחום משחות השיניים שייך לקולגייט, המיובא לארץ על-ידי חברת שסטוביץ, וראו זה פלא, המותג קולגייט יקר בישראל ב-49% לעומת המדינות הנסקרות.

במוצרים ספציפיים אף נמצאו פערים גבוהים יותר, לדוגמה: קולגייט Max White (פער של 91%) וקולגייט Max fresh (פער של 61%).

היקף הצריכה השנתית של משחות שיניים בישראל עומד על 185 מיליון שקל, וכ-90% מהמוצרים הנצרכים בשוק זה מיובאים. בשורה התחתונה, המחיר בארץ גבוה בממוצע ב-33% לעומת המדינות הנסקרות. 

קראו עוד כתבות מעניינות בפואנטה:

אז מה מתכוון משרד הכלכלה לעשות?

לזכות משרד הכלכלה ייאמר שהבדיקה מעמיקה. הסקירה מבוססת על דוח נתוני נילסן הכולל את המחיר הממוצע בשנת 2016 של קטגוריות, מותגים ומוצרים ספציפיים ב-13 מדינות: ארה”ב, גרמניה, הולנד, דנמרק, פורטוגל, צרפת, יוון, בריטניה, ניו- זילנד, רומניה, צ’כיה, בולגריה וישראל. בכל אחת מהמדינות בוצע נטרול של שיעורי המע”מ בהתאם למע”מ הקיים באותה מדינה. בנוסף, נלקחה בחשבון גם ההכנסה לנפש.

עם זאת, בסופו של דבר, כבר שנים שהמצב ידוע, וכבר לפני שנה פורסמה סקירה מקיפה על-ידי משרד האוצר, שהראתה כי מדובר בשוק ריכוזי עם מספר מצומצם של יבואנים ורווחים גבוהים באופן חריג.

לכן, חבל שהטיפול מתבצע באיחור רב כל כך – במיוחד לאור העובדה שכבר 6 שנים חלפו ממחאת יוקר המחיה. 

הצעדים שמתכוון המשרד לנקוט מקיפים כמה היבטים:

  1. רשתות השיווק והפארם יחויבו להציב שלט ליד מוצרי טיפוח מיובאים – ובשלט יהיה כתוב מה המחיר הממוצע של אותו מוצר בחו”ל. מדובר במוצרים ספציפיים, כאשר הרשימה תיקבע בחודשים הקרובים.
    הצעד הזה הוא צעד חסר תקדים ומטרתו פשוט לעשות “שיימינג”, כלומר לבייש את היבואן באמצעות יידוע הצרכן. אלא שלדעתי, מה שיקרה הוא שהצרכן יאשים במחיר את רשת השיווק שבה הוא קונה ולאו דווקא את היבואן, כך שמדובר בצעד תמוה למדי.
  2.  שקיפות מחירים בישראל ותמיכה באפליקציות: כיום, רשתות המזון חייבות לפרסם מאגר מחירים. המאגר אינו נגיש לצרכן הפרטי, אך יש אפליקציות כמו pricez, mysupermarket וזאפ שמתרגמות את הנתונים ומספקות מנוע השוואה. ב-1 ביולי הקרוב החוק יורחב גם על מוצרי פארמה, טואלטיקה וניקיון והרשות תאכוף זאת בדומה למזון.

  3. עידוד התחרות באמצעות הענשת מונופולים: בחינת תיקון חוק ההגבלים העסקיים כך שהחובות של מונופול יחולו לא רק על מי שמחזיק יותר ממחצית משוק מסוים, אלא על מי שיש לו כח שוק כלפי הצרכן.
  4. עידוד התחרות באמצעות יבוא מקביל: בחינת תיקון חוק ההגבלים העסקיים באופן המאפשר לממונה להטיל הוראות על יבואן מורשה שמנסה לחסום יבוא מקביל או להערים קשיים על יבוא מקביל בדומה להוראות שניתנות למונופול.

העבודה בוצעה על נתוני המחירים הממוצעים לשנת 2016, בנתאם לכך חושב שער החליפין הממוצע של כל אחת מהמדינות לשנת 2016. במקרה שלא היה כף, הפערים היו אף גבוהים יותר.

תגובות: 0

נגישות