תקציב לחולי צליאק: זה מה שממליצה ועדה ממלכתית

תקציב לחולי צליאק: זה מה שממליצה ועדה ממלכתית

מדובר במימון שנתי בהיקף של של 2,880 שקל. משרד האוצר התנגד, ומה עם שר הבריאות יעקב ליצמן?

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

כבר שנים שחולי הצליאק בארץ מוחים על ההוצאות הגבוהות שהם נאלצים לספוג רק כדי לאכול מזון שאינו מסכן אותם – וזאת בהיעדר סבסוד מהמדינה.

מסמך שמפרסם היום משרד הבריאות עשוי לשנות את מציאות חייהם של אותם עשרות אלפי חולים: ועדה בראשותו של פרופ' איתמר גרוטו ממליצה לתת לכל חולה צליאק תמיכה שנתית בגובה 2,880 שקל, כלומר, 240 שקל בחודש.

הוועדה אף ממליצה על הקלה בייבוא ועל תמיכה במפעלים מקומיים. שר הבריאות הביע היום תמיכה בהמלצות הוועדה – אך תמיכתו לא כוללת את ההמלצה לסיוע הכספי הישיר אלא רק בסעיפים הנוגעים לסיוע למפעלים ולהסרת חסמי היבוא.

תקציב לחולי צליאק – מה ממליצה הוועדה?

הוועדה בחנה את הדרכים שבהן יינתן הסיוע הכספי הזה – האם באופן ישיר או עקיף, האם כשובר והאם כתלוש למימוש בבית מרקחת. מאחר שיש יתרונות וחסרונות לדרכים השונות, היא החליטה לבסוף להמליץ על מתן סיוע כספי ממוקד ונגיש ברכישת מוצרים ולא על קצבה רוחבית. הסיוע יינתן לחולים שהוגדרו כזכאים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות, וניצול הזכאות יתבצע ברשתות המזון.

מחירי מוצרים ללא גלוטן

הדבר יתבצע באמצעות הקמת מעין מועדון לקוחות, כך שהאחריות לניהול ההטבה תתבצע ע"י גוף חיצוני. הגוף החיצוני יעמוד בקשר עם משרד הבריאות כדי לקבל את רשימת החולים הזכאים והמוצרים, ינפיק את כרטיסי החבר לחולים ללא עלות, ינהל את ההיבט התפעולי מול כל קמעונאי שירצה להיכלל בהסדר מתן ההטבה (קטן או גדול) בתנאים שוויוניים ואחידים (בפיקוח המדינה), יסדיר את הסליקה מול העוסקים שישתתפו בהסדר, מול חברות כרטיסי האשראי, ועוד.

השינוי התפיסתי שמובילה הוועדה גדול. לפי ההמלצה, יש לכלול את מוצרי המזון נטולי הגלוטן במסגרת תוספת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכך להתייחס למוצרים אלה בדומה לרכיבים אחרים שנמצאים בחוק ומאפשרים הטבה זו או אחרת – כמו למשל רכיבים רפואיים. עוד היא ממליצה שלא להגדיר מוצרי מזון נטולי גלוטן כתרופה, וכך לא למנוע ממי שאינו חולה אך בכל זאת צורך מוצרים אלה את הנגישות למזון ללא גלוטן

מועדון צליאק

מה עוד ממליצה הוועדה?

כדי לגבש את ההמלצות, השוותה הוועדה את הוצאותיהם של חולי הצליאק על מוצרי מזון בסיסיים להוצאות של צרכנים ללא אילוצים תזונתיים.

הוועדה אף נפגשה עם נציגי החולים ושמעה מהם על הבעיות.

בין היתר, התרשמה הוועדה כי המחירים הגבוהים הם תוצאה של מספר יצרנים מועט – שנאלץ לספוג עלויות גבוהות כדי להקים ולתפעל את המפעלים.

לכן, אחת ההמלצות של הוועדה היא לעודד את הייצור המקומי. בדוח נכתב כי יש לבחון הקלות כדי לעודד התפתחות של תעשיה מקומית המייצרת מוצרי מזון נטולי גלוטן, בעיקר עבור מספר יצרני מזון המגדירים עצמם כ-'מפעלים נטול גלוטן' העומדים בהנחיות. כך למשל ניתן לשקול הקלות לעניין השקעה ופיקוח בפסי הייצור עצמם כל עוד חומרי הגלם עצמם יהיו נטולי גלוטן. הקלות אלה יאפשרו למשרד הכלכלה לתמוך במפעלים אלה. תמיכה בייצור המקומי יכולה להינתן גם באמצעות תמיכה במפעלים מחוללי תחרות, ככל שיוכח כי קיימת בעיית תחרות בענף או בסוג מסויים של מוצרים. ניתן לשקול גם סבסוד קבלת ואחזקת תקן GMP למפעלים שיידרשו לכך.

בנוסף, הההמלצות מתייחסות לתהליך הייצור והייבוא, ובמסגרת זו ממליצה לתת הקלות במכס על מוצרי מזון נטולי גלוטן, בדומה למכסה בגבינות צהובות שמאפשרות הקלות במכס בתמורה להתחייבות היבואן למחירים נמוכים.

לחברי הוועדה אף התברר במהלך העבודה כי כבר היום הרשויות המקומיות מקבלות תקציב מסוים כדי להקל על חולי צליאק, אך לא ברור להיכן מנותב התקציב הזה. לכן, הוועדה ממליצה לבטל את התמיכה הפרטנית באמצעות (חלק) מהרשויות המקומיות ולהסיט את המשאבים ליישום התוכנית שהיא מציעה.

בנוסף, כבר היום קיים סבסוד של קמח נטול גלוטן, אך נציגי החולים ציינו כי הוא לא אפקטיבי בשל הנחיתות התזונתית שלו. לכן, הוועדה ממליצה לבטל סבסוד זה ולהסיט את המשאבים לתוכנית שמפורטת במסמך.

מבחינת המדינה מדובר בעלות תקציבית שתנוע בין 63-ל-90 מיליון שקל, וזאת על סמך חישוב ששיעור החולים עומד על 0.2%-0.4% מהאוכלוסיה. עלות זו מתייחסת אך ורק לתמיכה הישירה בחולי הצליאק, אך היא אינה כוללת הקצאה תקציבית ייעודית למשרד הכלכלה לצורך תמיכה באחד ממסלולי התמיכה במפעלים שיבחרו. להערכת הוועדה, יש להקצות עד כ-5 מליון שקל לשם כך. מאידך, יש לזכור כי ביטול הסבסוד של קמח נטול גלוטן וביטול ההקצאה לרשויות מקומיות שכמעט ולא מנוצל יחסוך כ-1-2 מיליון שקל.

במשרד האוצר, כצפוי התנגדו להכנסת הנושא לסל הבריאות. עמדת משרד האוצר היא כי יש  להגיש את הבקשה לתמיכה בחולי הצליאק לוועדת הסל אך לאחר שיישומו המלצות שאין להן עלות תקציבית משמעותית, כגון הקלות בייבוא וברגולציה. במשרד גרסו שרק לאחר מכן, במידת הצורך, ועדת הסל צריכה לשקול את הכנסת הזכאות האמורה לסל הבריאות: "וזה בשים לב לתמונת המצב העדכנית לאחר יישום הצעדים שאינם כרוכים בעלות תקציבית".

תגובת מטה מאבק הצליאק

ממטה מאבק הצליאק, שמוביל דן סולומון, נמסר כך: "המדינה מכירה ביוקר המחיה של חולי הצליאק, ומעריכה אותו בשיעור של 2,880 שקל לשנה. על אף המלצות הועדה, שר הבריאות בוחר שלא ליישם המלצה ברורה ומתחייבת זאת. פתרון התמיכה באמצעות 9 מיליון שאומץ על ידי שר הבריאות – וטרם יצא אל הפועל במלואו כשלעצמו, מגיע דרך מרכז השקעות במכרז ליצרני לחם, אך כלל לא חשפו מי מהחברות שניגשו למכרז קיבל תמיכה מתוך סכום נטען זה. תוכנית נוספת של משרד האוצר תצא רק באפריל.
אין בתכנית של משרד האוצר והבריאות כדי להוזיל את הרכיבים של המוצרים. במקרה הטוב אולי ישתנה מגוון המוצרים אך המחיר לא יירד ויוקר המחייה של הצליאקים לא ישתנה. התמיכה המוצעת על ידי שר הבריאות לא מגיעה ישירות לחולי הצליאק, והם לא ירגישו אותה כלל.
שר האוצר מתגאה בהורדת המחירים של מוצרים ללא גלוטן, אך עובדתית המחירים הוזלו עוד טרם כניסתו לתפקיד – כתוצאה מפעולה של ארגון זכויות הצליאק (ע"ר).
התמיכה בחולי הצליאק, כבר מזמן עברה את הצד החברתי והפכה להיות פוליטית. שר האוצר מצא יותר מ 250 מיליון שקל לחלק לחברי הכנסת, כדי להעביר תקציב לעמונה נמצא תקציב בין לילה.
אני קורא לשר הבריאות למצוא את התקציבים כפי שעשה בהסכמים הקואלציונים שלו שקיבל עשרות מיליונים. הפעם זה יהיה במסגרת מילוי תפקידו כשר הבריאות".

 


היה לכם מעניין?
לחצו כאן  ופרגנו לנו בלייק. זה קל... 

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות