פירות יבשים לט"ו בשבט: פערי המחירים עצומים, והאורגניים לא תמיד יקרים

פירות יבשים לט"ו בשבט: פערי המחירים עצומים, והאורגניים לא תמיד יקרים

לחנויות הטבע יש תדמית יקרה, אך השוואה מגלה שרשתות המזון יקרות יותר 

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

איפה משתלם לקנות פירות יבשים – בסופרמרקט, בשוק או בחנות טבע? האם כל הפירות היבשים אורגניים יקרים יותר ממקביליהם הלא אורגניים, ועל מה חשוב להקפיד חוץ מעל מחיר?

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית החומרים שמוסיפים לפירות יבשים כדי לדאוג שיישמרו הרבה זמן וכדי ליצור להם מראה רענן, ולכן באופן כללי, עדיף לצרוך פירות יבשים אורגניים. הם אולי נראים פחות טוב (המשמש המיובש פחות כתום), אבל מסתבר שהפרשי המחיר לא תמיד גדולים.

לפי מכון התקנים, כדי למנוע את קלקול הפירות היבשים וליצור להם מראה רענן, מוסיפים להם חומרים כימיים שונים דוגמת גופרית דו חמצנית SO2 (חומר משמר E220), שמן פרפין לבן (להברקה), תמיסה אלקלית ותחליב שמן (ייבוש הפרי) וזאת בניגוד לפירות היבשים האורגניים שלא מכילים תוספים. לא מדובר בתופעה חריגה. פירות יבשים רבים מכילים חומר משמר דוגמת גופרית דו חמצנית, אשלגן סורבאט וחומצה ציטרית.

גופרית דו חמצנית (SO2 חומר משמר) בריכוזים גבוהים עלולה לגרום לכאב ראש, סחרחורות, הפרעות בראיה, שיעול ופגיעה בנשימה (לאוכלוסיה רגישה). תוכלו להיתקל בה במשמשים, שזיפים, תאנים ומנגו, בננות מיובשות, תפוחי עץ ואגסים מיובשים וקליפות פרי הדר מסוכרים.

אם אתם רוצים לדעת מה בדיוק מכילים הפירות היבשים שאתם קונים, הסתכלו היטב על האריזה – שם צריך להיות מסומן החומר המשמר בשמו העברי המלא, מספר ה-E שלו ומיד לאחריו בסוגריים יהיה כתוב ("חומר משמר").

בדיקה אקראית שערכתי מגלה שלמרות התדמית היקרה של הפירות היבשים האורגניים, הם לא תמיד יקרים יותר ממקביליהם הלא אורגניים – וחשוב לעשות בדיקה נקודתית ולהכיר את המחירים. ביקור בחנויות טבע יגלה לכם שהמוצרים האורגניים שם לפעמים נמכרים במחיר נמוך או דומה למחיר מוצרים לא אורגניים ברשתות המזון.

עם זאת, רוב הצרכנים עדיין נוהגים מוצרים לא אורגניים ונקודת הקנייה הפופולרית היא רשתות המזון.

כך או כך, מומלץ לוודא כי אריזת הפירות היבשים תהיה סגורה לגמרי כך שתגן על הפירות מפני זיהום, רטיבות, חדירת חיידקים ותשמור על הטעם והריח האופייניים למוצר.

בדיקת המועצה לצרכנות, באמצעות אתר פרייסז, מגלה פערי מחירים גבוהים בין המחירים ברשתות השיווק, וביניהן לבין השווקים. עוד מגלה הבדיקה שהשוק הזול ביותר בהשוואת הפירות היבשים הוא השוק ביבנה, והיקר ביותר הוא שוק הכרמל בתל אביב.

כדי להשלים את הבדיקה, בדקתי גם באתרים של רשתות טבע.

הנה כמה דוגמאות מהשוואת המחירים, כשהתמונה שעולה מהן ברורה: לא משתלם לקנות פירות יבשים ברשתות המזון. המחירים הנמוכים ביותר נמצאים בשווקים – וגם חנויות הטבע זולות יותר לעתים קרובות.

אגוזי מלך: בעוד שלקוחות חצי חינם ישלמו על 100 גרם אגוזי מלך מחיר שערורייתי של כמעט 15 שקל, תושבי חיפה שיקנו בשוק תלפיות, ישלמו פחות מ-4 שקל ל-100 גרם. למעשה, אגוזי מלך הם בין המוצרים שבהם יש פערים גדולים מאוד בין רשתות המזון – כשהרשתות היקרות הן חצי חינם ומחסני להב, והזולות הן שופרסל דיל ושופרסל שלי. בדיקה באתר האינטרנט של ניצת הדובדבן מגלה שהמחיר שם נמוך יותר מברשתות המזון – כ-6 שקלים בלבד ל-100 גרם, ובאתר זמורה אורגני המחיר הוא 6.80 ל-100 גרם.

תאנים: המחיר הממוצע בשווקים שוב נמוך יותר מברשתות המזון, ודומה לזה של ניצת הדובדבן – 3.90 שקל ל-100 גרם. מבין הרשתות, שופרסל מציעה מחיר טוב של 4.12 ל-100 גרם, בעוד שבמחסני השוק המחיר גבוה ביותר מפי 2 (10.60 שקל).

משמש מיובש: כאן ישלמו לקוחות מגה בעיר כמעט 9 שקלים ל-100 גרם, ואילו לקוחות יוחננוף ישלמו מחצית – כ-4.50 שקל. מי שיזמין באתר ניצת הדובדבן ישלם כבר 3.90 שקלים ל-100 גרם, ומי שיילך לשוק יבנה ישלם אפילו פחות – 3 שקלים בלבד.

שזיפים: בעוד שבשוק יבנה אפשר לקנות שזיפים ב-2.70 שקלים ל-100 גרם, בשופרסל המחיר כפול – 5.25 שקל. בניצת הדובדבן המחיר באמצע הדרך – 3.40 שקלים ל-100 גרם.

צימוקים בהירים: המחיר הנמוך ביותר נמצא בשוק יבנה – 2.60 שקלים ל-100 גרם. בניצת הדבדבן המחיר כ-3.70 וכך גם באתר זמורה אורגני. מבין רשתות המזון, המחיר הנמוך נמצא במחסני להב (3.90 ל-100 גרם). מי שגובה מחיר גבוה באופן קיצוני היא מגה בעיר – 6.90 שקלים ל-100 גרם.

כמה עולים פירות יבשים ברשתות המזון copy

פירות יבשים בשוק copy

טו בשבט 2

 

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות