רפורמת המדבקות של משרד הבריאות: כמה סוכר יש בקטשופ? כמה מלח יש בקורנפלקס? בקרוב תדעו - פואנטה

רפורמת המדבקות של משרד הבריאות: כמה סוכר יש בקטשופ? כמה מלח יש בקורנפלקס? בקרוב תדעו

כצפוי: משרד הבריאות יחיל סימון שלילי וסימון חיובי על מוצרי מזון. לא יוטל מס על מוצרי מזון מזיקים

זה סופי: במהלך השנים הקרובות נדע מה כמות הסוכר שמכילים מוצרי המזון שאנו קונים באמצעות איור של מספר הכפיות, ותו מיוחד של משרד הבריאות יתריע אם המוצר מכיל כמות גבוהה מדי של סוכר, מלח או שומן רווי – כך לפי ההמלצות של הוועדה לאסדרת תזונה בריאה, שהוגשו היום לשר הבריאות יעקב ליצמן.

בשלב זה לא יוטל מס על מוצרי מזון מזיקים, אבל הוועדה לא שוללת מהלך כזה בעוד שנה-שנתיים, לאחר שיצטבר ניסיון במדינות שבהן כבר קיים מיסוי על מסקנות ממותקים, כמו בריטניה, מקסיקו, העיר ברקלי בפילדלפיה ועוד: “במקרה שאמצעים אחרים לא יובילו לירידה המצופה בצריכת מזון מזיק, ויובאו עדויות מדעיות נוספות ליעילותה של שיטה זו, מומלץ להתחיל בגישה זו גם בישראל”, נכתב בדוח.

אם ימולאו ההמלצות, אסור יהיה גם לפרסם מזון מזיק בתכנים המיועדים לילדים עד גיל 16. הכוונה לפרסום בתקשורת כתובה ואלקטרונית, אינטרנט, רשתות חברתיות וקולנוע. מגבלות אילו יחולו גם על תוכן שיווקי, מתנות ועוד. מזון מזיק יוגדר כל מזון שעליו תווית אחת או יותר של סימון שלילי.

ככלל, פרסום מזון מזיק יותנה בתוספת אזהרה במקום בולט בפרסומת: “מזון זה מכיל כמות גבוהה של סוכר/שומן רווי /נתרן”.

במקביל לכל אלה, גם הרכב המזון עצמו ישתנה בהדרגה, כתוצאה מעבודה משותפת עם יצרני המזון שמטרתה להפחית את כמות המלח, הסוכר והשומן הרווי. שימוש בשומן טראנס ייאסר כליל. 

לגבי סימון המוצרים, מדובר בתהליך הדרגתי שיחל רק בינואר 2018 וייכנס לשלב האחרון שלו בדצמבר 2020 – עוד 4 שנים מהיום. אז יחויבו היצרנים לסמן במדבקות אדומות מוצרים שיש בהם מעל 400 מ”ג נתרן, 10 גרם סוכר ו-4 גרם שומן רווי (ב-100 גרם מוצר).

“מדובר בפיקוח נפש. אנשים לא מבינים שעוד כפית סוכר ועוד כפית מלח מזיקה לבריאות שלהם. זו לא הכרזת המדינה וזה לא רגע היסטורי, אבל אני בהחלט רואה חשיבות לנושא מבחינת הרגלי התזונה של הציבור”, אמר ליצמן.

ליצמן גם התייחס לביקורת שהושמעה נגד הוועדה, על כך שהיא נכנעה ללחצים שהופעלו עליה על ידי יצרניות המזון. לדבריו, גם אם הוועדה התגמשה בלוח הזמנים או בנושא אחר, היא עמדה בציפיות ובדרישות שהוצבו לה.

כיצד יסומנו המוצרים?

מוצרי המזון יסומנו בסימון שלילי ובסימון חיובי, וגם הכיתוב בחזית ומאחור יהיה ברור יותר.

בחזית האריזה: 

סימון שלילי: מוצר מזון שיש בו סוכר, שומן רווי ונתרן בכמות העולה על הרף שקבע משרד הבריאות, יסומן בתו: “מכיל כמות גבוהה של סוכר/שומן רווי/נתרן”. ייתכנו עד 3 תווים לכל סוג מזון.
סימון חיובי: מוצר מזון אשר הרכבו מתאים להמלצות התזונה של משרד הבריאות יסומן “מוצר זה עומד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה”.

בחלק הקדמי והאחורי של האריזה:

א.    הגדלת/הבלטת הגופן של רכיבי התזונה הבאים: קלוריות, שומן רווי, סוכר ונתרן.
ב.    סימון הסוכר בכפיות, (כל 4 גרם סוכר=כפית).
ג.    כימות מספר הרכיבים הכלול במוצר (מדד של רמת העיבוד). 

ומה עם הלחם המלא?

כזכור, לפני כשבוע פרסמתי כאן את האבסורד שבעידוד הצרכנים הישראלים לאכול לחם מלא, בעת שמדינת ישראל בוחרת לפקח דווקא על מחירו של לחם לבן. הוועדה ממליצה להכניס את הלחם המלא לפיקוח ולהוציא מפיקוח המחירים מוצרים פחות בריאים.

עידוד ייצור של מזון בריא

ההמלצות כוללות הקמת ועדה לעידוד יצרנים קטנים ובינוניים לייצור מזון בריא וכן מתן תמריצים כלכליים לעידוד ייצור מזון בריא.

תגובות: 0

נגישות