רחוק מהעין - רחוק מהארנק. כך קובעים סדרני המדפים בסופר מה ייכנס לעגלת הקניות שלנו

רחוק מהעין – רחוק מהארנק. כך קובעים סדרני המדפים בסופר מה ייכנס לעגלת הקניות שלנו

כוונתה של הממונה על ההגבלים העסקיים לשוב ולאפשר לספקים לסדר את מוצריהם על המדפים מעוררת תרעומת. מה עומד מאחוריה?

תהיו חברים, שתפו את הכתבה

אין צרכן ישראלי שלא פוגש בכל סופר או מכולת את מוצריהם של היצרנים הגדולים בישראל – אסם, עלית, תנובה, שטראוס, יוניליוור וקוקה קולה. זה לא במקרה – הספקים הללו שולטים על חלק ניכר מהשוק. צרכן שמעדיף לקנות משקה מוגז שאינו של קוקה קולה, קקאו שאינו של שטראוס או מרגרינה שאינה של יוניליוור – ייתקל בבעיה. למעשה, המחאה החברתית של 2011 נולדה בגלל היעדר תחרות, שאיפשר ליצרנים הגדולים בישראל לגבות מהצרכנים כמעט כל מחיר שעולה על רוחם, לייקר מוצרים ולסלק מהשוק את המתחרים.

אחת הדרכים שלהם להכתיב את חוקי התחרות היא דרך מדפי הסופר, משום שמה שאנחנו רואים על המדף הוא מה שקובע מה ייכנס לעגלה שלנו. מדובר הן בהחלטה הנקודתית בעת הביקור בסופרמרקט והן במה שנכנס לתודעה ולזיכרון שלנו. אם אנחנו רואים שורות ארוכות של בקבוקי קוקה קולה, לא רק שנבחר בקוקה קולה כי זה הכי נגיש, נקבל גם את התחושה שמדובר במוצר המוביל בשוק באופן כללי. 

חוק המזון, שנחקק כתוצאה מהמחאה החברתית ובא לפתור הרבה מאוד כשלים שבגללם הצרכנים הישראלים משלמים יותר מאשר צרכנים אחרים בעולם על המזון, אמור היה לטפל בין היתר גם בנושא של סידור המדפים. מי שהוביל את החוק היה פרופ' דיוויד גילה, הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים. החוק אוסר על ספקים גדולים להתערב בסדרנות של מצרכים בחנות של קמעונאי גדול, וזאת כדי למנוע מספקים גדולים לדחוק מהמדף מצרכים של ספקים קטנים ולפגוע בתחרות. לפי החוק, "ספק גדול לא יעסוק בסידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול ולא יכתיב, ימליץ או יתערב בדרך אחרת בעניין סידור מצרכים. האיסור חל גם על פעולות שנועדו להשפיע או עלולות להשפיע על האופן שבו יסדר הקמעונאי את המוצרים בחנותו". 

לכאורה, החוק הזה אמור היה להביא להגדלת המבחר והמגוון, חשיפה של צרכנים ליצרנים קטנים ופחות מוכרים, וכתוצאה מכך הגברת התחרות והוזלת מחירים. אלא שבימים האחרונים פרסמה הממונה על הגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, טיוטה שהופכת את ההחלטה הזאת. הממונה מעמידה לשימוע ציבורי את הכוונה לבטל את האיסור הזה.
פניית הפרסה הזאת, כך אומרים ברשות ההגבלים העסקיים, נולדה לאחר מחקר מעמיק שבוצע ברשות בקרב רשתות המזון הגדולות בארץ, וגילה שלמרות החוק – מצבם של הספקים הקטנים לא השתפר. מעבר לזה, כך מסתבר, החוק אמנם כבר קיים חודשים ארוכים, אך בפועל שום רשת לא גייסה עובדים שישמשו כסדרני מדפים. ברשות ההגבלים העסקיים החליטו לבחון את שינוי החוק, ונראה שגם הספקים וגם הרשתות ירוויחו מזה. זאת, משום שכדי ליישם את החוק, הספקים הגדולים היו אמורים לפטר מאות עובדים והרשתות היו אמורות להיערך לסידור המדפים בעצמן. מאחר שרשתות המזון ודאי לא מעוניינות לגייס עכשיו מאות או אלפי עובדים, החזרת הגלגל לאחור ללא ספק תשרת אותן.

המהלך הזה הוביל להרמת גבה בקרב לא מעט גורמים שעוקבים אחרי חוק המזון ואחרי המחאה החברתית. זאת, במיוחד לאור פניית הפרסה הקודמת של הלפרין בסגייה עקרונית לא פחות – סוגיית המחיר המופרז. בעוד שהממונה הקודם הבהיר שמונופול אשר יגבה מחיר מופרז על מוצר כלשהו ייקנס, הלפרין ביטלה את מדיניות המחיר המופרז בטענה שהיא לא יעילה, כשלדבריה רשות ההגבלים השקיעה מאמצים במשך שנתיים כדי לקבוע מהו מחיר מופרז ונתקלה בקשיים רבים. 

בשורה התחתונה, התורה שבה דוגלת הלפרין היא עידוד התחרות ולא פיקוח על מחירים. התנהלותה של הלפרין שנויה מאוד במחלוקת, במיוחד משום שהיא הגיעה לתפקידה לאחר שהייתה עורכת דין במגזר הפרטי וייצגה את תנובה. לפני מספר חודשים היא הייתה נתונה למתקפה חזיתית מצד חברי הכנסת בוועדת הכלכלה בגלל המדיניות שהיא מובילה, אך נראה שבשלב זה היא ממשיכה בקו שהתחילה למרות התרעומת שהוא מעורר. פרטים נוספים אפשר לקרוא כאן

תגובת רשות ההגבלים: "רשות ההגבלים עסקיים בדקה את מצבם של ספקים קטנים ברשתות שעושות סידור עצמי של מדפים לעומת רשתות שמסדרות באמצעות ספקים. הממצאים שבידי הרשות מלמדים כי מצבם של הספקים הקטנים ברשתות שמסדרות בעצמן אינו טוב יותר מאשר מצבם של ספקים ברשתות שנעזרות בסידור על ידי ספקים. ההחלטה להעמיד את נושא הסדרנות לשימוע ציבורי נעשתה לאחר שהצוות האחראי על הנושא ערך שיחות עם גורמים רלוונטיים בשוק, בין היתר ספקים וקמעונאים (גדולים וקטנים). 
"בעקבות הבחינה שנעשתה פרסמה הרשות כללים להערות הציבור של פטור בנושא סדרנות. טיוטת הפטור מדגישה כי בסידור המדפים הקמעונאי יהיה הקובע הבלעדי של המיקום המדויק של המוצרים על פי תוכנית מפורטת לסידור שטחי המכירה".

דפנה הראל כפיר
דפנה הראל כפיר היא עיתונאית צרכנות ותיקה עם 25 שנות ניסיון בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל. בין היתר, ערכה את מדור הצרכנות בגלובס, הגישה פינות צרכנות בכאן 11, בקשת 12 וברשת, הגישה את התוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל ועוד...
תגובות: 0

נגישות