ביטוחי בריאות: משלמים כפול, מקבלים פעם אחת. כמה אנחנו מפסידים?

ביטוחי בריאות: משלמים כפול, מקבלים פעם אחת. כמה אנחנו מפסידים?

במשך שנים משווקות חברות הביטוח פוליסות בריאות הכוללות כיסויים שבעבור מרבית המבוטחים הם מיותרים

כמה ביטוחי בריאות יש לכם? סביר להניח שיותר מאחד – הראשון הוא ביטוח משלים של קופת החולים, השני הוא ביטוח בריאות פרטי (ייתכן שיש לכם גם ביטוח שיניים וביטוח סיעודי, אבל נניח להם כרגע). בין שני הביטוחים הראשונים יש חפיפה לא קטנה – ובכל זאת אתם משלמים מחיר מלא על שניהם.

זה כמובן לא מקרי, במשך שנים משווקות חברות הביטוח פוליסות בריאות הכוללות כיסויים שבעבור מרבית המבוטחים הם מיותרים. אלא שכאשר מדובר בבריאות שלנו – רובנו סבורים שאין דבר כזה “יותר מדי”. זה כמובן לא נכון – משום שאנחנו משלמים כפול אך לא מקבלים תמורה כפולה.

כיום נאלצות חברות הביטוח לשווק פוליסת בריאות אחידה שמהווה השלמה לביטוחים המשלימים ומתייחסת לניתוחים, אבל הנחיה זו היא תוצאה של התנהלותן הדורסנית במשך שנים, אשר הביאה את משרד האוצר לכפות עליהן את הפוליסות האחידות.
ההנחיה של משרד האוצר רלבנטית רק לפוליסות חדשות, כך שמי מאיתנו שכבר מבוטח ולא פעל ביוזמתו כדי להשוות בין הפוליסות, להפסיק את הפוליסה הישנה והרחבה ולרכוש לעצמו פוליסה חדשה ומצומצמת – משלם מן הסתם יותר מדי על כפל ביטוחים.

אגב, יש צרכנים שכן מודעים לכפל הביטוחים הזה, אך לא יודעים מה לעשות איתו ואיך להתמודד עם המושגים המפחידים והמסובכים המופיעים בפוליסה, כך שהם מעדיפים לשלם יותר ולא לקחת סיכון.

מפסידים עשרות אלפי שקלים לאורך חיי הפוליסה

אז כמה כסף אנחנו מבזבזים על כפל ביטוחים? נתונים העולים מבקשה לתביעה ייצוגית (27766-09-16) שהוגשה בספטמבר האחרון נגד חברות הביטוח הראל, מנורה מבטחים, כלל והפניקס, מגלים את היקף הכספים שיצאו מכיסנו לאורך השנים ונכנסו לכיסיהן של אותן חברות. סכום התביעה לכלל חברי הקבוצה עומד על 4.45 מיליארד שקל.
זאת, משום שגם לפני הרפורמה האחרונה חברות הביטוח היו חייבות להחזיק בארסנל הפוליסות שלהן גם פוליסה צרה שמספקת רק השלמה לביטוח המשלים של הקופה, אך הן בחרו שלא להציע אותה למבוטחים, משום שמחירה כמובן נמוך יותר מהפוליסה הרחבה.

הסכום האסטרונומי של התביעה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שנכון לשנת 2013, לכ-73% מאזרחי ישראל היה ביטוח משלים בקופת החולים – כך לפי נתוני משרד הבריאות. ביטוח זה אינו כולל ניתוחים והשתלות – שתי מילים שמהלכות אימים על רובנו. לכן, רבים מאוד משלמים בנוסף גם על ביטוח בריאות פרטי – כאשר לפי הבקשה עמדה הפרמיה השנתית עבור ביטוחים פרטיים על 8 מיליארד שקל בשנת 2015.

הבקשה מציגה הפסד שנגרם למבוטח של חברת הראל – שצריך היה לבחור בין שתי פוליסות בריאות בעלות שמות דומים, ואשר שתיהן מספקות לו כיסוי רחב יותר ויקר יותר מכפי שהוא צריך כבעל ביטוח משלים: preffered premium ו-upgrade premium (פריפרד פרימיום ואפגרייד פרימיום). הוא הצטרף לתוכנית פריפרד פרימיום בגיל 30, ובהנחה שיחזיק בה עד גיל 80, ישלם עד אז פרמיה עודפת בסך מצטבר של 94,000 שקל בהשוואה לפוליסת אפגרייד פרימיום – שכאמור, גם היא רחבה מדי עבורו ויוצרת כפל ביטוחי.

מצפצפים על המפקח על הביטוח

כאמור, ההתנהלות המפוקפקת הזאת לא נעלמה מעיניו של המפקח על הביטוח במשרד האוצר, ולכן כבר בשנת 2007 הוא הוציא חוזר (2007-1-6) שכותרתו “חובת הצעת תוכנית בעלת כיסוי משלים לניתוחים”. החוזר הזה מחייב את חברות הביטוח להציע למבוטח פוליסה שתהווה השלמה בלבד לביטוח המשלים. אך מה קורה כשחברה מצפצפת על החוק? אמנם היא לכאורה אמורה לשלם על כך, אך בפועל, מי שמשלם הם הצרכנים.

“למרות שחברות הביטוח חייבות לברר עם המבוטח הפוטנציאלי אם יש בידיו ביטוח משלים של אחת מקופות החולים ובהתאם לתשובתו להציע לו את הפוליסה שלה הוא באמת זקוק, הן מכרו למבוטחים פוליסות מורחבות, מיותרות ויקרות יותר”, טוענים התובעים, המיוצגים ע”י עו”ד איל גולדנברג ועו”ד עדי קסטנבאום. “למותר לציין שחברות הביטוח יודעות, לפחות בקירוב, מה היקף ההצטרפות לביטוחים המשלימים. לפיכך חייבות היו לוודא עם כל מבוטח מה המוצר שלו הוא זקוק”.

אגב, לפי הבקשה, חברות הביטוח לא רק אמורות להסביר למבוטח שקיים מוצר ביטוחי זול יותר המתאים יותר לצרכיו, אלא אף להחתים אותו על הצהרה מפורשת שלפיה הובאה לידיעתו האפשרות לרכוש מוצר זה אך הוא בחר לרכוש מוצר יקר יותר.

מה עוד עושות חברות הביטוח?

  • הכול או לא כלום: חברות הביטוח נוקטות גם שיטה של התניית שירות בשירות. למה הכוונה? רוב תוכניות הביטוח כוללות מספר מסוים של כיסויים באופן שלא מאפשר לרכוש רק חלק מהם. במצב כזה, מבוטח רוכש את החבילה כולה בעל כורחו, למרות שהיא כוללת כיסויים רבים שהוא לא זקוק להם.
  • הצפת מידע במכוון: מציפים את המבוטח במידע כדי לבלבל אותו. אם ניסיתם פעם לבחור בפוליסת ביטוח פרטי, סביר להניח שלא מצאתם את הידיים ואת הרגליים. גם זה לא במקרה. מגוון השמות, שמרביתם כמובן באנגלית וכולם משדרים מסר של איכות וכיסוי רחב, מתארים פוליסות דומות, אשר ההבדלים ביניהן הם לפעמים ניואנסים קטנים ולפעמים קצת יותר, אך אדם מן השורה יתקשה מאוד להשוות ביניהן ולדעת מה המוצר המתאים לו. התביעה מציגה חלק מן השמות: פריפרד פרימיום, פריפרד פלטינום, אפגרייד פלטינום, פריפרד שר”פ, שר”פ מור, שר”פ אקסטרה, שר”פ מור פלטינום, שר”פ אפגרייד, שר”פ אפגרייד פלטינום, בייסיק פרימיום, בייסיק פלטיניום.

כאמור, התביעה עומדת על קרוב ל-4.5 מיליארד שקל, וזאת בהסתמך על כך של-3.12 מיליון ישראלים היה ביטוח בריאות פרטי במקביל לביטוח משלים. מדובר ב-40% מתושבי ישראל. לפי התביעה, הפרמיה העודפת שנגבתה מהציבור מדי חודש עמדה בממוצע על 62,400,000 מיליון שקל (20 שקל כפול 3.12 מיליון מבוטחים). התובעים טוענים שכאשר יתגלה מה מספרן של הפוליסות המצומצמות שנמכרו – אם בכלל נמכרו כאלה – תהיה התמונה של היקף ההטעיה של הציבור ברורה עוד יותר, שכן לא ייתכן ש”כולם מטומטמים”.

הנתבעת העיקרית היא חברת הראל, שלפי התביעה מחזיקה ב-42% מבעלי ביטוחי הבריאות ולכן נדרשת לשלם 2.20 מיליארד שקל. חברת כלל, המחזיקה 19% מהמבוטחים, נדרשת לשלם 995 מיליון שקל. הפניקס, המחזיקה ב-18%, נדרשת לשלם 942 מיליון שקל, ומנורה מבטחים שמחזיקה ב-6% נדרשת לשלם 314 מיליון שקל.

תגובות: 0

נגישות