דיאטה בגיל 10? מעורבות הורית יכולה למנוע או לבלום הפרעות אכילה - פואנטה

דיאטה בגיל 10? מעורבות הורית יכולה למנוע או לבלום הפרעות אכילה

מה לעשות כדי למנוע הפרעות אכילה אצל מתבגרים, מה לא לעשות כדי לא לעודד אותן ואיך זה קשור לקניות שלנו בסופר?

נערה במידה 36 שאומרת על עצמה שהיא שמנה, בן 15 שמתאמן ללא הפסקה או ילדה בת 10 שמדברת על דיאטה – זו לא תופעה נדירה, והיא עלולה להתרחש אצלנו בבית. הילדים שלנו עלולים לפתח הפרעות אכילה כתוצאה מסיבות שונות, ולפעמים אנו בעצמנו עלולים לתרום לכך – במיוחד אם הם סובלים מהשמנת יתר. מה שעוד חשוב לדעת הוא שאת תחילת התהליך הזה אנחנו עלולים לפספס.

איגוד רופאי הילדים האמריקני פרסם החודש מחקר המבוסס על מחקרים רבים בקרב עשרות אלפי ילדים ומתבגרים – ואין שום סיבה לא לאמץ את מסקנותיו בישראל. בשורה התחתונה, מסקנות המחקר הן שהדרך לצמצם או למנוע הפרעות אכילה והשמנת יתר עוברת במידה רבה מאוד דרך ההתנהלות של המשפחה כולה – החל במוצרים שאנו קונים בסופר, דרך ארוחות משפחתיות ועד צמצום זמן המסך ועידוד פעילות גופנית. אחת ההמלצות החשובות נוגעת לעיסוק המופרז בנושא המשקל: במקום להעיר לבני הנוער על המשקל שלהם, הרעיון הוא לייצר בבית אווירה של תזונה בריאה. השיח על דיאטות ועידוד ירידה במשקל עלול לשדר מסר מסוכן לילדים. עידוד הרזיה וירידה במשקל, במיוחד בקרב מתבגרים עם השמנת יתר, עלול לדרדר אותם בקלות ובמהירות להפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולמיה, ולא מדובר רק בבנות.

למעשה, הפרעות אכילה הן המצב הכרוני השלישי בשכיחותו בקרב מתבגרים בארה”ב, לאחר השמנת יתר ואסטמה. בארץ עלתה למודעות התופעה של השמנת היתר, אך העיסוק בהפרעות אכילה שעלולות לנבוע ממנה עדיין פחות נפוץ. בסופו של דבר, התופעות הללו קשורות קשר ישיר איגוד רופאי הילדים האמריקני פרסם החודש מחקר המבוסס על מחקרים רבים בקרב עשרות אלפי ילדים ומתבגרים – ואין שום סיבה לא לאמץ את מסקנותיו בישראללאורח החיים המערבי שמייצר מצד אחד שפע של מזון משמין ולא בריא ומצד שני מקדש את העיסוק במראה החיצוני, כשבתווך נכנסים מסכי הטלוויזיה, הסמארטפון והטאבלט.

תפקידה של המשפחה: מהסופר עד השולחן

לפי המחקר, מעורבות של המשפחה בבעיות של השמנת יתר והפרעות אכילה בקרב מתבגרים הוכחה כיעילה יותר מאשר טיפול במתבגרים בלבד. הרעיון המרכזי הוא להתמקד פחות במשקל ויותר באורח חיים בריא של המשפחה. הנה עיקר ההמלצות:

אכילה משותפת בארוחות משפחתיות: ארוחות משפחתיות מקושרות לתזונה משופרת. הן מספקות הזדמנות להורים להדגים התנהגות נכונה יותר. היתרון בארוחות משפחתיות הוא צריכה גבוהה יותר של פירות, ירקות, דגנים ומזונות עשירים באבץ וסיבים תזונתיים, וצריכה מופחתת של משקאות תוססים. באופן הזה, הילדים והמתבגרים אוכלים מה שנותנים להם ולא מה שהם היו בוחרים בעצמם.

מחקר בקרב 13,000 ילדים ובני נוער אמריקניים גילה שארוחות ערב משפחתיות קבועות בבית לאורך שנה שימשו כגורם מגונן מפני התנהגויות כמו אכילה מופרזת ודיאטה מתמשכת. בנוסף, ארוחות משפחתיות מונעות אכילה לא מסודרת, וגם יוצרות אינטראקציה בין ההורים לילדים שמאפשרת להורים להיות עם יד על הדופק.

לא לעודד דיאטה: דיאטה עלולה להוביל להפרעות אכילה ולהשמנת יתר בקרב מתבגרים. הגדרתה של “דיאטה” היא הגבלה קלורית שמטרתה ירידה במשקל. מחקר שנמשך שנתיים בקרב מתבגרים ומתבגרות בני 9-14, גילה שלאחר דיאטה הם רק עלו יותר במשקל וגם פיתחו אכילה מופרזת. אחד המחקרים גילה שלנערות שלא סבלו מהשמנת יתר ובכל זאת עשו דיאטה בכיתה ט’ הייתה סבירות גבוהה פי שלושה לסבול מהשמנת יתר בכיתה יב’, בהשוואה לנערות שכלל לא עשו דיאטה.

ולא רק השמנת יתר. מחקר שעקב אחרי בני ובנות 14-15 במשך שלוש שנים, גילה שדיאטה היא הסימן המבשר המשמעותי ביותר לפיתוח הפרעת אכילה. תלמידים ותלמידות שמגבילים את כמות הקלוריות היומית שלהם ומוותרים על ארוחות הם בסבירות גבוהה פי 18 לפתח הפרעת אכילה בהשוואה לאלה שלא עושים דיאטה כלל, ואלה שמנהלים דיאטה מתונה הם בסבירות של פי חמישה.

לעודד קבלה של הגוף שלנו: כמחצית מהמתבגרות ורבע מהמתבגרים אינם מרוצים מהגוף שלהם, והדבר עלול להוביל להפרעת אכילה. שביעות הרצון ממראה הגוף עולה בקרב מתבגרים שבסביבתם מדברים יותר על תזונה בריאה ועל פעילות גופנית ופחות על דיאטה.
מתבגרים שסובלים מעודף משקל עלולים לפתח הפרעות אכילה כתוצאה מהניסיון שלהם לרזות. מחקרים הראו שמתבגרים בעלי עודף משקל סובלים יותר מהקאות ונוטלים יותר משלשלים בהשוואה לבעלי משקל תקין. מה שמתחיל בניסיון לאמץ הרגלי תזונה בריאים יותר עלול להידרדר לדיאטה נוקשה, דילוג על ארוחות, הרעבה עצמית ממושכת הקאות יזומות, ושימוש במשלשלים ובגלולות דיאטה.

אצבע על הדופק: אחת הבעיות היא לזהות את העובדה שהמתבגר סובל מהפרעת אכילה, במיוחד אם קודם לכן הוא סבל מהשמנת יתר. בשלב הראשון, כאשר הוא מתחיל לרזות, הוא זוכה לשבחים מהמשפחה ומהחברים. בשלב הבא, העיסוק האינטנסיבי בירידה במשקל יוצר בידוד חברתי, קושי להתרכז, אי שקט, חשש מתמיד מפני השמנה מחודשת והפרעה בדימוי הגוף. כאשר המתבגר מאמץ התנהגויות כאלה, הדבר צריך להדליק נורה אדומה הן בסביבתו הקרובה והן אצל הרופא שלו.

מה עוד חשוב לדעת על השמנת יתר והפרעות אכילה?

הפרעות אכילה הן תופעות שמתחילה להתפתח בגיל ההתבגרות, בדרך כלל בקרב נערות. עם זאת, אפשר להבחין בניצניה כבר בילדים בני 5-12, והיא קיימת גם בקרב בנים.

שיא האבחון של אנורקסיה מתרחש בתחילת עד אמצע גיל ההתבגרות, ואילו כשמדובר בבולמיה השיא הוא דווקא בשנות ההתבגרות האחרונות. היחס בין בנים לבנות עומד על בן אחד לכל 9 בנות, אבל חלה עלייה במספר הבנים הסובלים מהבעיה.

יותר משליש מבני הנוער האמריקנים בגיל 12-19 היו בשנים 2011-2012 בעלי משקל עודף או מוגדרים כסובלים מהשמנת יתר, ורבים מהם פיתחו הפרעות אכילה. למעשה, קיים חשש שהשיח סביב מניעת השמנת יתר יגרור בסופו של דבר הפרעות אכילה – אך השיח הזה הוא כמעט בלתי נמנע ולכן צריך להיות זהירים. ב-30 השנים האחרונות מספרם של ילדים עם השמנת יתר יותר מהוכפל, ושיעור המתבגרים שסובלים מהשמנת יתר זינק פי 4. רוב המחקרים מראים שילדים ומתבגרים הסובלים מהשמנת יתר, יהפכו גם למבוגרים שמנים. לכך יש כמובן השלכות בריאותיות מדאיגות, כמו עלייה בסיכוי לחלות בסוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, כבד שומני, אבנים בכיס המרה, רפלוקס גסטרו, תסמונת שחלות הפוליציסטיות, דום נשימה בשינה, אסטמה ועוד. מעבר לכל אלה, הם סובלים לעתים קרובות מדיכאון, הערכה עצמית ירודה ואיכות חיים ירודה.

תגובות: 0
נגישות